חיבור גדול [360 עמ'] מקיף, שלם ומסודר להפליאה, הנקרא בשם 'אפיקי מים' והוא פירוש על ספר 'עץ חיים' לרבינו האר"י. בחיבורו מפרש הרב פתייה את דברי האר"י ומרבה להביא מדברי המפרשים הרבי משה זכות, רבי שלום שרעבי, בעל ה'שמן ששון' ועוד. כמו כן עורך הרב פתייה השוואה בין כתבי יד של 'עץ חיים' וספרים נוספים וכן מביא שמועות רבות מרבו הרשב"א [=רבי שמעון בן אגסי].
את החיבור כתב הרב פתייה בפסח שני בחודש אייר שנת אעלה בתמ"ר שהיא שנת תרמ"ב ויוצא א"כ שחיבר אותו עוד ביותר צעיר לימים, בגיל 23 בלבד.
החיבור נקרא גם בשם "מהדורה קמא" ובאמת מאוחר יותר חיבר ספר גדול על 'עץ חיים' בשם "בית לחם יאודה" אם כי בכל ספר ישנם הוספות ושינויים בבחינת דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ניכר שהמחבר עבר על כתב היד מס' פעמים ותיקן, מחק והוסיף הערות בשוליים על מנת להוציא דבר מתוקן תחת ידו. בתחילתו שער מצוייר עם מסגרת מסוגננת. בסופו העתיק המחבר שאלה ותשובה משו"ת הרמ"ז [=רבי משה זכות] שכנראה היתה נדירה בזמנו ובשאלה זו יש שבע תשובות בשבעה ענינים שונים בתורת הקבלה.
השאלה היא מתלמיד הרמ"ז רבי בנימין הכהן ז"ל והתשובה מהרמ"ז ז"ל [הוספה זו תופסת שישה עמודים].
הרב פתייה מעתיק שלוש סגולות: סגולה לעקרה שתיפקד בזש"ק, סגולה לנסות אישה אם זנתה ח"ו וסגולה למקשה לילד. את הסגולה לזק"ש העתיק מרבי חיים ויטאל שקיבלה מהאר"י שקיבלה מפי אליהו הנביא, ומעיד שניסה את הסגולה על אישה אחת ונתעברה ושאר הסגולות לא נתן יעוי"ש באריכות. וכנראה שדרך אגב נשאר בדף הכת"י מקום והעתיק הסגולות באותו מקום וברוך היודע.
לחיבת הקודש נעתיק קטע הסגולה לזש"ק וזה לשונו: "לעק' [=לעקרה] יקח הבעל משתן שלו מעט כשהוא חם ויתן בתוך הכוס ויקח מיני בשמים קנה וקנמון וישחוק אותם עם סוכר לבן פראנצ"י ויתן בתוך הכוס ויקח מעט חלב של עז ויערב הכל ביחד וישקיה ג' ימים ויעשה רושם. זאת הסגולה נעתקה מכתיבת יד מהרח"ו זצ"ל שקבלה מפי האר"י ז"ל והיה כתוב שם מפי מהרח"ו וז"ל [=וזה לשונו:] 'ואני איני רוצה לגלותה לשום אדם אלא לצנועים וזה הסוד אמר לי מורי [=האר"י] ז"ל שהוא קבלה מפי אליהו' עכ"ל. ואני [= רבי יהודה פתיה זצוק"ל] ניסיתיו באשה אחת ונתעברה".
קעז, [3] דף. דיו על נייר. 13X19 ס"מ. אוטוגראף חתום של גדול מקובלי בגדד בדור האחרון. מצב טוב. נייר שברירי. מעט מאוד כתמים. נתון בתוך קופסת עור מפוארת.
חיבור זה צולם בשנת תשל"ח באופן פרטי במס' עותקים מצומצם ע"י בן המחבר רבי שאול פתיה זצ"ל אך מחמת שהוא כתב חצי קולמוס אין יד הלומדים מבינה אותו וגם אינו מצוי כלל. רכישת כתב יד זה תעניק לרוכש זכות מלאה ובלעדית, לערוך, לההדיר ולהוציאו לאור עולם, ובכך לזכות את אלפי לומדי תורתו הרב פתייה.
המקובל האלוקי רבי יהודה משה פתייה [תרי"ט-תש"ב, 1859-1942], יליד בגדד, הוסמך להוראה על-ידי רבי עבדאללא סומך, והיה תלמידו המובהק של גדול המקובלים בדורו רבי יוסף חיים בעל ה'בן איש חי'. חיבר ספרים רבים בחכמת קבלה. היה יודע כאחד מן המקובלים הקדמונים בטיב השמות והלחשים, כתב קמיעות וריפא חולים, תקן נשמות והוציא רוחות שנכנסו באנשים. בספרו המפורסם רוחות מספרות מספר הרב פתייה על עשרות מקרים בהם הוציא רוחות שנדבקו באנשים. הוא מתאר שם בתיאור ארוך ומופלא, איך רוחו של שבתאי צבי נכנסה באדם בשם בכור ולא הסכימה לצאת, הרב פתייה, שהתייעץ עם רבו בעל ה'בן איש חי' ועם עוד מקובלים, חקר את רוחו של שבתאי צבי, והוא תיאר לו בפרוטרוט את קורותיו לאחר מותו וכיצד עבר ממדור ייסורים אחד למשנהו, ואיך שאין לו אפילו רשות כניסה לגהינום, הרב פתייה סידר לו תיקון, ובסופו נכנסה רוחו של שבתאי צבי לגיהינום. בסוף ימיו עלה הרב פתייה לארץ ישראל, וגם שם נודע בגדולתו העצומה, וכאשר הכוחות הנאציים התקדמו כמעט ללא הפרעה לכיוון ארץ-ישראל, פנו אליו גדולי המקובלים והוא תיקן סדר מסוים של תפילות, ובחסדי השם נהדף צבאו של רומל בפני הצבא הבריטי בקרב אל עלמיין, מה שנזקף בעיני רבים בזכות תפילותיו של הרב פתייה, כפי שהיטיב לתאר את המקרה הסופר הרב חיים סבתו בספרו 'בואי הרוח': "הם עשו זאת בעצת הארי שבחבורה, הצדיק הבגדדי המלומד בנסים הרב פתייה, שאחרי שאלת חלום ציווה לכל אחד מן החבורה ללכת למקום אחר להתפלל…".