ארבע מחברות מלאות בשיעורים, חידושי תורה, שיחות מוסר ועוד. בכתב-ידו של הגאון רבי אלחנן משה קונשטט ראש-ישיבת 'קול תורה'.
* שיעורים במסכת גיטין, בתוספת חידושים בשמו של הגאון ר' נפתלי טרופ מראדין. בסופו העתקה מ"מכתב תנחומים ששלח מר"ן(?) ז"ל לפטירתו של אחי מרן ז"ל". מכתב פלאי ביותר. בתו"ד כתב: "גם קבלתי זאת מרבותי נ"ע, שכל ענין האבילות הוא לשאת עול עם חברו. שאין שום מקום לאבלות ח"ו כ"א לדעת ממנו ולהתבונן במצבו הנורא היינו הדין".
* שיעורים במסכתות: כתובות; גיטין.
* מחברת שיחות מוסר 'שמועסין': 'שמועס' אחד בענין 'השתדלות' מאת 'המשגיח' רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל, "מפי בנו רש"ז נ"י". נספח: שיעור בתחילת מסכת בבא-קמא, מאת "חברי ר' בנימין ציילברגר שליט"א". וכן חידושי תורה לתחילת מסכת בבא-בתרא שכתב בהיותו בווילנא.
* חידושים רבים מאת הגר"ח הלוי סולוביציק מבריסק (ככל נראה מהעתקות); שיעורים רבים מאת רבי נפתלי טרופ; שיעורים שחידש המחבר בשנת תש"ו בירושלים; חידושי תורה "שכתבתי בבומביי (הודו) ולא היה לי ספרים כלל".
המחברות שלפנינו נכתבו, ככל הנראה, בצעירותו ומסתבר שהחידושים שבהם לא נדפסו בספרו באר אלחנן (ירושלים, תשנ"ז). שנדפס מתוך כתבים שכתב בימי זקנתו, כמופיע בהקדמה לספר.
הגאון רבי אלחנן משה קונשטט [תרע"ז-תשנ"ה], ראש ישיבת קול תורה – מהישיבות הוותיקות והחשובות בארץ ישראל. נולד בגרמניה לאביו הגאון ר' ברוך קונשטט תלמיד ישיבת פרשבורג, ואב"ד ור"מ בעיר פולדא. אחרי אירועי 'ליל הבדולח' ברח ר' ברוך מעירו לארץ ישראל, התיישב בירושלים וביחד עם ידידו ר' יחיאל מיכל שלזינגר הקים (עבור יוצאי גרמניה) ישיבה, שלימים כונתה 'קול תורה'. עם פטירת ר' ברוך בשנת תשכ"ז, מונה תחתיו בנו רבי אלחנן משה לעמוד בראשות הישיבה.
רבי אלחנן, תלמיד הישיבות הגדולות: נייטרא שבהונגריה, מיר שבליטא ולומזא שבפתח תקוה. בכל מקום בו למד בלט בכישרונותיו הכבירים, באצילות רוחו, בצניעותו וביראתו המופלגת. מסירותו לישיבה בכלל, ולבני הישיבה בפרט, הייתה מסירות ללא גבול, ללא הגבלת זמן וללא כל מחיצות. שיטת לימודו בשיעוריו, וכל מהלך מחשבתו והנהגותיו בכל התחומים, התאפיינו בחתירה לאמת וליושר. האמת עיצבה את אישיותו, ואת מידותיו הנאצלות השתדל להטביע בתלמידיו ומקורביו.
[4] מחברות, כ [250] עמ' כתובים, כ 19X15 ס"מ; מצב כללי בינוני-טוב. קרעים, חלקם עם חיסרון. חלק מן הדפים אינם כרוכים.