"…והיו אומרים כל מי שמקטיר קטורת היה מתעשר וממונו מתרבה" (הרמב"ם)
אוטוגרף [2 עמ', כ-800 מילים!] המכיל שתי דרשות לחג השבועות. בעצם כתב יד קדשו של גדול אדמו"רי הונגריה, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. ליסקא תרכ"ג [1863].
בראש העמוד הראשון של כתב היד (הדרשה הראשונה) מופיע הכותרת: "בעז"ה, על חג השבועות, מה שחידשתי ב"ה בשנת ברכתא", ובראש העמוד השני (הדרשה השניה) מופיעה הכותרת: "על שבועות בשבת דף פ"ח ע"ב". הדרשות כתובות בכתיבה אוטוגרפית ברורה וקריאה. לא נבדק אם הדרשות שלפנינו אכן נדפסו בספרו של הרה"ק מליסקא 'הישר והטוב', אך בכל אופן שם נדפסו הדרשות בדרך בנוסח שונה מהמקור ובעריכת נכד המחבר, הכותב שערך ותיקן את הנוסח המקורי (באישור סבו). לפנינו המקור בטהרתו כפי שנכתב על-ידי הרה"ק מליסקא בעצמו!
מעבר לערכו ההיסטורי-תורני העצום של כתב היד שלפנינו, כאוטוגרף המכיל שתי דרשות מושלמות מתחילתן ועד סופן, בכי"ק של האדמו"ר הנודע, מראשי תנועת החסידות בהונגריה – הרי שכתב היד מהווה גם קמיע של ממש לעשירות! שהרי ידוע מפי ספרים וסופרים כי כתבי ידם של גדולי הדורות היו משמשים כקמיעות לשמירה ולהצלחה (בפרט כתבי ידם של האדמו"רים החסידיים, אך לא רק). על אחת כמה וכמה כתב ידו של גדול אדמו"רי הונגריה, שהיה מפורסם במיוחד בכוח קמיעותיו שחוללו ניסים, הכותב בעצם כתב יד קדשו: 3 פעמים את המילה "סגולה"! וכן את ה"סוד של הקטורת (המסוגלת לעשירות)"! וכתב היד מסתיים בפסוק הסגולי מתוך ההלל: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון"!!
האדמו"ר רבי צבי הירש (פרידמן) מליסקא – ידוע בכינויו רבי הערש'לה ליסקער [תקס"ח-תרל"ד], מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19. למד אצל בעל 'ישמח משה', אך נהג לנסוע גם לצדיקים אחרים, ובהם רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי שלום מבלז ורבי חיים מצאנז. רבי הערש'לה מליסקא נודע כפועל ישועות ואלפי חסידים נהרו אליו מכל רחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו. לאחר פטירת רבו ה'ישמח משה' הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה. נכדו, רבי זאב וואלף כותב בהקדמה לספר 'הישר והטוב' אודות דרשותיו של הרה"ק מליסקא: "מה נהדר היה אדונינו בימים הקדושים, בעמדו לפני ארון הקודש לבוש לבנים, פניו בוערים כגחלי אש ולפידים, תוארו כמלאך אלוקים, עיניו למעלה סגורים, כפיו פרושות על ראשי בני ישראל ככהן המברך בשם… אשרי עין ראתה כל אלה". בניגוד לשושלות חסידיות אחרות בהן בני האדמו"ר ממלאים את מקומו, דווקא הגבאי של הרה"ק מליסקא, הלא הוא הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרסטיר – מונה לממשיכו העיקרי ועד סוף ימיו גם לאחר שהיה מחשובי אדמו"רי דורו, במקום להצמיד לשמו את התואר 'אדמו"ר' היה נוהג להצמיד לחתימתו את התואר "משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
לפי המסורת החסידית, את כוח כתיבת הקמיעות קיבל רבי הערש'לה מליסקא מרבו בעל ה'ישמח משה' , שהשתמש הרבה במסירת קמיעות להושיע את בני ישראל. ולפי אותה המסורת, לפני פטירתו מסרו לתלמידו רבי ישעיה'לה מקרסטיר שאף הוא השתמש בכוח זה וחולל פלאות בקמיעותיו כאחד מן הקדמונים.
[2] עמודים כ-25 ס"מ. נייר עבה ומשובח. כולו בכתב יד קדשו של הרה"ק מליסקא.
מצב טוב מאוד: כתמי זמן.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
אוסף גדול של חידושים בנושאים שונים מאת רבי יוסף יוסלביץ מגאוני ליטא ומי שנודע כרבה של סובאלק. כ [100] עמודים כתובים בכתב ידו, חלק מהחידושים על גבי נייר מכתבים שלו כרבה של סובאלק.
חתנו רבי דוד ליפשיץ הוציא לאור מכתביו את הספר 'מנחת יוסף' שני חלקים. כפי הנראה החידושים שבאוסף שלפנינו לא נדפסו בספר.
רבי יוסף יוסלביץ [תרל"ט-תרצ"ה], כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובישיבת סלבודקא בה למד בין השנים תרנ"ב-תרס"ב נודע לתהילה בשם 'העילוי מלובטש'. נסמך להוראה מגאוני דורו שהפליגו בשבחו, בהיותו צעיר התמנה לרבה של העיירה אבעל הסמוכה לדווינסק, והיה ממקורבי שני גאוני העיר רבי מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' ורבי יוסף רוז'ין ה'רוגטשובער', שהוקירוהו. על פי המלצת רבי מאיר שמחה התקבל לרבה של העיר טערסטינע הסמוכה לביאלסטוק. לאחר מכן כיהו כרבה של טעמיאטיטש, ואחר כך נבחר כרבה של סובאלק. לצד כהונתו כרבה של סובאלק היה אחת הדמויות הרבניות הראשיות בפולין, דרשן גדול ונואם, היה חבר הוועד הפועל של אגודת הרבנים בפולין, השתתף בוועידות הרבנים בוורשה ובווילנא והיה בין הדוברים הראשיים. בעת מלחמת העולם הראשונה סייע לעשרות אלפי הפליטים היהודים שעברו מצד לצד של גבולות רוסיה, פולין, ליטא ופרוסיה המזרחית. כתב חידושי תורה רבים. נפטר בפתאומיות בהיותו כבן 56. מצורף חומר אודותיו.
כ [55] דף, גדלים ומצבים שונים.
מצב כללי טוב.
"…ויהיה עוסק בתורה כל הלילה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"
סדר הלימוד לליל שבועות. רעדעלהיים, תרכ"ז [1867]. העותק האישי של הצדיק המפורסם הרה"ק רבי יהודה'לה הורוויץ מדז'יקוב. בדף הפורזץ הקדמי חתימות רבות בכתיבת יד קדשו בעברית ובלועזית.
בדפי הפורזץ כשבע עשרה (!) חתימות בעלות בלועזית ובעברית, הכל בכתב יד קדשו של רבי יהודה'לה מדז'יקוב. ידוע כי הצדיק רבי יהודה'לה, מרוב דבקות ועיון בתורה, היה נתקף בכאבי ראש עזים, וכדי לחוש הקלה היה כותב ומשרבט מלים וכופלם כמה פעמים, כפי שניתן לראות על רוב הספרים שלו.
כידוע, על פי הקבלה ליל שבועות הינו אחד הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בלילה זה נהוג על פי הקבלה להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): " ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות".
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).
קכח דף, 19 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. כריכה מנותקת חלקית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
מחברת כתובה בכתב יד, עם סגולות רבות בקבלה מעשית, וסיפורים בנושא. בין היתר: סגולה לשימוש עם שדים למי שמפחד מהם, סגולה לסופר סת"ם לכתיבה קלה, לכאבי שיניים, לנשים עקרות, לידיעת מין הילוד, לנשיכת כלב שוטה, להשקטת הים מזעפו, נגד אנשים מזיקים, לאהבה ועוד.
יד דף, 16.5 ס"מ.
מצב טוב, כתמי זמן, מעט מריחות דיו.
דף גדול המכיל ליקוטים, חידושים ופסקי דינים על הלכות פסח. כסדר השולחן ערוך (סי' ת"נ).
כתיבה רבנית איטלייאנית, כנראה מאמצע שנות הת' ואולי מעט קודם.
[1] דף נייר, 22X31 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים.
מצב טוב: כתמי זמן ועובש. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, רחוק מהטקסט.
מכתב נדיר, ארוך יחסית [כ-80 מילים] ועמוס בברכות, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אלטר בעל ה'בית ישראל' מגור, אל הרב אפרים שרגא זילברברג בנו של רבה של פיטסבורג.
"הנני לברכך אותך בברכת חג שמח וקבלת עול תורה והשי"ת יעזור לבשר ולהתברך אך טוב, בברכת הצלחה בכל עניינים שלו לטוב… הצלחה וכל טוב והשי"ת ישלח במהרה רפואה שלמה".
האדמו"ר רבי ישראל אלטר [תרנ"ה-תשל"ז], מגדולי האדמו"רים בדורו, מראשי 'מועצת גדולי התורה' וממנהיגי היהדות החרדית לאחר השואה. בנו וממשיך דרכו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה'אמרי אמת'. נודע בקדושתו הרבה ובהנהגתו החריפה והפקחית, בעניני הכלל ובעניני הפרט. מופתים רבים התגלגלו תחת שולחנו ונהרו אליו המוני בית ישראל מכל גווני היהדות. לאחר פטירתו נדפסו מאמריו על התורה בסדרת הספרים 'בית ישראל'.
ידוע מפי ספרים ומפי סופרים כי כתבי ידם של גדולי ישראל שימשו פעמים רבות כקמיעות לשמירה, רפואה והצלחה. מה גם מכתב בעצם כתב יד קדשו של אחד ומיוחד מצדיקי הדורות האחרונים אשר כל עם ישראל לכל פלגיו ענו אחריו מקודש מקודש, ואשר נודע כבעל מופת שמילה מדבריו לא שבה ריקם, המברך במכתבו שלפנינו כמעט את כל הברכות האפשריות, ובראשן ברכות: "רפואה שלמה" ו"הצלחה", וכותב בעצם כתב יד קדשו את המילים "והשי"ת ישלח במהרה רפואה שלמה" ו-3 פעמים ברכת "הצלחה" ש
מקובל בקרב זקני החסידים כי ברכת "הצלחה" כוללת בתוכה את כל הברכות כולן, קל וחומר ברכת "הצלחה" משולשת בעצם כתב יד קדשו של הרבי!
[1] דף נייר, כ 7X18 ס"מ.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
מקבץ דפי חידושי תורה מהמאות ה 19-20. תוכן החידושים וזהות הכותבים לא נבדקו לאשורם וייתכנו תגליות.
אחד מכתבי היד הינו העתקת דרשות החתם סופר (דרשות חת"ס, שבועות, תקס"א). כתב יד נוסף הוא חלק מספר 'דרשות לכל השנה והמועדים' (וילנא, תרס"ח) מאת רבי יצחק ניסנבוים. כתב יד נוסף הוא טיוטה מתוך הספר 'היהדות והדם' (רוסית, על פרשת בייליס) מאת הרב אברהם חן מנובוניבקוב.
כ [30] דפים, כולם בכתב יד, גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
מקבץ כתבי יד שונים לא מזוהים, המכילים חידושים בש"ס ודרושים באגדה שלא נבדקו בעיון וייתכנו תגליות מפתיעות.
* חידושים על מסכת ביצה העתק מחידושי שלמדתי בקיץ תקמ"ב [1782].
קונטרס [16] עמ', מתוכם [8] עמ' כתובים. 19X17 ס"מ.
* חידושי גפ"ת והלכות במסכת ברכות.
[8] עמ' כתובים על נייר ירקרק. 23X18 ס"מ.
* ביאורים עמוקים באגדות חז"ל.
[4] עמ' גדולים כתובים בצפיפות. כ 36X34 ס"מ.
* [5] דפים כתובים משני צדיהם.
גדלים שונים.
כאמור החומר לא נבדק כראוי. מצב כללי טוב.
קונטרס חידושי תורה במסכת סוכה דף ז ע"א. כולו בכתב ידו של ראש ישיבת 'שער תורה' ביפו הרב יוסף רבי (גיסו של הרב קוק). יפו, ראשית המאה ה 20.
עם בואו של הרב קוק לכהן כרב קהילת יפו בשנת תרס"ד (1904), קיבלה ישיבת 'שער תורה' תנופה רצינית בהתפתחותה. הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים. כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד. הישיבה כונתה על ידי הרב קוק בעיקר בשם "הישיבה המרכזית", אך נקראה גם "ישיבה לתורה ולחכמת האמת", ו"ישיבת שערי תורה" כשבשם זה נעשה שימוש גם לכיתות העליונות של תלמוד התורה. במקורות שונים כונתה ללא שם מיוחד כ"ישיבת מוהרא"י הכהן קוק ביפו". בראשות הכתה העליונה של הת"ת (שלעיתים נקראה אף היא בשם 'הישיבה') עמד גיסו של הרב קוק, הרב יוסף רבי כותב החידושים שלפנינו.
[13] דף, כ 22X14 ס"מ. כתב יד ברור ומסודר. בשולי הקונטרס חתימת הכותב.
מצב טוב-טוב מאוד: סימני קיפול. נקבי תיוק. מעט כתמי זמן.
דרוש שלם (חסרה הפתיחה) בכתב יד מאת רבי מאיר אשכנזי אב"ד קוונסנטין ובנו של היעב"ץ. אוטוגרף חתום.
מפרט: [4] עמ', 20X17 ס"מ. הכל בכתיבת ידו וחתימתו.
מאפיינים ייחודיים: כתב יד צפוף, חתום כדרכו בסוף: המאיר הקטן. מצורף חומר רב על רבי מאיר אשכנזי, קשריו עם הבעש"ט וצילום כתב ידו.
רקע: רבי מאיר אשכנזי, נולד בשנת תע"ז כבן בכורו לאביו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. כבר בהיותו בגיל צעיר הרביץ תורה ברבים במדינת פולין. בשנת תק"י נתמנה לאב"ד קונסטנטין שבוואהלין, ומשם יצא טבעו כרבן של ישראל במדינת וואהלין. הוא כיהן כרבה של קונסטנטין למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו בשיבה טובה בשנת תקנ"ה. ידוע על קשריו עם הבעל שם טוב. אף שתחילה היה מתנגד לחסידות, הרי שבעקבות מעשה התקרב לבעש"ט, ואף התאכסן בביתו שבקונסטנטין. בשו"ת 'מים חיים' לרבי חיים הכהן רפפורט, נכד רבי מאיר אשכנזי מובא (חלק יו"ד, סימן כז) אודות מורה הוראה שהכשיר בניגוד לדברי הרמ"א, ושם נדפסה האגרת של גדולי מעז'בוז ובראשם הבעש"ט, והם פונים לרבי מאיר אשכנזי בלשונם: הרב המאור הגדול נ"י פ"נ כש"ק מפארים מו"ה מאיר נר"ו, ושם משיב להם רבי מאיר בתארים מופלגים.
מצב: בינוני-טוב. קרעים קלים בשוליים החיצוניות הפוגעות במס' מילים בודדות. הדרוש שלפנינו נדפס בספר המאור הגדול [תשס"ט] חלק שני.
חיבור בכתב יד, מאת תלמיד חכם מופלג שאינו מזוהה, הכולל חידושים בש"ס והפוסקים.
מפרט: [33] דף, נייר. כתב יד אשכנזי. טרם הודפס.
תוכן: חידושים בכתב יד על מסכתות בבא קמא [דף 1-10, ו- 21], בבא מציעא [דף 11-12], גיטין [דף 12-13], חולין, [דף 13-15], ביצה [דף 15 ו-17, 32-33], סוכה וחגיגה [דף 16],קידושין [דף 17-18], שבת [דף 19-20] ועירובין [דף 20]. וכן שו"ת בהלכה בחשן משפט [דף 21-28], אורח חיים [דף 24, 27, וכן על הלכות פסח [דף 16-17, 29-32], יורה דעה [25], [אבן העזר 25]. המחבר מרבה לדון בדברי הראשונים, בין האחרונים המוזכרים בחוברת ניתן למנות את הפני יהושע, רוח חן ועוד.
מצב: גרוע-בינוני. דף ראשון מנותק מהשדרה. כתמים, בלאי בקצות הדפים, חלק מהכתב דהוי וקשה לקריאה.
שלחן ערוך מאת הרב יוסף קארו, ארבעה חלקים, נעתק על ידי מעודד בן סעדיא בן יונה בן גד אלחמאתי אלפתיחי בעיר רדעא. תימן, י"ח טבת שנת ב"ו לשטרות [תנ"ה 1695].
מפרט : [203] דף, נייר, 21X30 ס"מ. כתיבה תימנית נאה.
כתיבה נאה של כל השלחן ערוך, על פי המהדורה הראשונה של השלחן ערוך שנדפסה בונציה בשנים שכ"ה-שכ"ו. בלי הגהות הרמ"א שכידוע לא התקבלו בתימן. הכתיבה בשני טורים, כותרות הסימנים באותיות גדולות, ועם כותרות בראשי העמודים. הכותב אף העתיק את הקדמת המחבר. בתחילת כל חלק כתב המחבר כעין שער באותיות גדולות עם פסוק תואם, ובסוף חלק יורה דעה יש שרטוט קטן נאה.
מאפיינים יחודיים : ספר שלחן ערוך בשלמותו בכתב יד קדום הוא נדיר, ובמיוחד עם קולופון מפורט.
מצב : טוב. ללא נקבי עש! כתמי זמן. מספר דפים רופפים. השער, הדף הראשון והאחרון מנותקים עם קרעים בעיקר בשוליים הלבנים עם פגיעה במילים בודדות. כריכת עור מקורית משופשפת.
סגולות ורפואות, בכתב יד קדשו של רבי חיים ויטאל. כתיבה מזרחית. שנות הש'.
מפרט : [2] עמודים, דף כתוב משני צדדיו. שני טורים בעמוד, כ 40 שורות בכל טור. 20X15 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו.
מאפיינים ייחודיים: דף מתוך חיבורו החשוב של רבי חיים ויטאל 'ספר הרפואות הסגולות והפעולות'. בדף הזה כתב רבי חיים ויטאל סגולות ורפואות שונות. על רפואות וסגולות אלו כתב שקיבלם מפי מגידי אמת שניסו אותם ונתאמתו. על סגולה אחת הכתובה בדף שלפנינו הוסיף רבי חיים ויטאל 'מנוסה'.
תוכן: בין הסגולות שנכתבו:
* סגולה לשיעול: "קח ב' תאנים יבישים ט"ו צמוקים אדומים א' דרהם מקליפת כשכש ה' אסופייפאש מעט ינסון מעט שומר מעט ארגאליש מעט נופאר תשרה הכל לילה א' עם מים שיעור שיצופו עליהם ולמחרת יבושלו עד כלות מחצית המים ותסנן וקח המים ושים תוכם עשרים דרהם סוכר נבט ותבשל כעין שארב ושתה מזה בבקר על הצום פושר עד כמה ימים". * סגולה ללעצם או קוץ של דג או איזי מאכל שנתחב בגרון: "יקח מן אותו המין עצמו שנתחב בגרונו ויקחנו בידו וישימנו במקום הקדקד במקום המוח בגילוי ראשו ואמור מ"ב פעמים לחש זה: חד חד בלע בלע ניחת ניחת". * סגולה לקימה בלילה: "להקיץ בלילה ולא יאנוס אותך השינה אמור כשתשכב פסוק בהתהלכך תנחה אותך. מנוסה". * סגולה לרכך בישולה של תרנגולת זקנה: "ותרצה שתתבשל מהרה תשקנה מעט יין סמוך לשחיטתה ותכף תשחטנה".
רקע: רבי חיים ויטאל [ש"ג 1542 – ש"פ 1620] גדול תלמידי האריז"ל ומי שהעביר את דברי תורו לדורות הבאים. ידוע שהאר"י לא הרשה לתלמידיו לכתוב את דבריו, אלא רק לרבי חיים ויטאל כיון שרק הוא ידע לרדת לעומקם של דברים. האר"י גם התבטא שכל מה שהוא בא לעולם זה כדי ללמד קבלה את רבי חיים ויטאל.
מצורף אישור מומחה שכותב שכתב ידו של רבי חיים ויטאל ידוע ומוכר והכתיבה שלפנינו זהה לגמרי לכתיבות הידועות.
מצב: טוב. כתמי זמן. נתון בכריכת עור מפוארת.
דרשה בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדד, ה'בן איש חי' הספד ועניין גודל הזכות להוריד דמעות על צדיק. [תרנ"ז 1897].
מפרט: [37] עמ', נייר. x1013 ס"מ. כתיבה ספרדית אופיינית עם מחיקות ותיקונים. כ 22-18 שורות בכל עמוד.
תוכן: דרוש הספד על חכם יצחק מרדכי ששון, מגדולי חכמי בבל וראש מתיבתא בישיבת בית זילכה וראש 'ישיבת חכם יצחק' ומי שנודע כרבו של רבי שמעון אגסי, והיה גם רבם של רבי יחזקאל עזרא אלייא, רבי דוד סופר, רבי יחזקאל עזרא הלוי ועוד גדולי בבל.
מאפיינים יחודיים : ההספד נדפס בספר שני אליהו – נוה צדיקים [דרוש ה] אולם לפנינו בכתב היד תוספת של כ 8 עמודים שלא נדפסו בספר[!]. בדפים אלו ביאר הבן איש באריכות את הפסוק בקהלת טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. בנוסף, בספר לא נכתב על מי ההספד ובכתב היד שלפנינו כתב רבינו יוסף חיים על מי נשא את ההספד ותאריך מדוייק.
רקע: רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
מצב: טוב-טוב מאד. מעט כתמים ומעט מריחות דיו. כריכת עור מפוארת חדשה.
תגלית בעלת חשיבות רבה, הלכתית וביבליוגרפית. ספר 'זבחי צדק' עם חתימת בעלים בשער: "יחזקאל כחלי" בכתב ידו של רבינו יוסף חיים מבגדד.
רקע: בשנת תשל"ג נדפס ספר 'שו"ת תורה לשמה' ובו תקכ"ד תשובות. הספר נכתב בכתב יד קדשו של רבי יוסף חיים מבגדד, כשכל תשובה חתומה הק' יחזקאל כחלי. בכתב היד כותב רבי יוסף חיים 'אמר המעתיק' שעל ידי נס נזדמן לו כתב היד בכתב יד ישן שהיה קשה לקריאה והוא העתיקו, ומוזכר רבי יחזקאל כחלי שהחל לכתוב בשנת תמ"ב. הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי דוד ב"ר יעקב בן רבינו יוסף חיים. בתחילת הספר נכתב על גילגולו של כתב היד, וכן שרבי בן ציון חזן ז"ל סיפר שהגאון רבי אברהם עדס ראה בספר 'רב פעלים' לרבינו יוסף חיים שהוא מזכיר את הספר 'תורה לשמה' מאת רבי יחזקאל כחלי, והוא שלח לבגדאד כמה שאלות לרבינו יוסף חיים ובהם גם אודות הספר 'תורה לשמה', וקיבל תשובות על כל השאלות, מלבד לשאלה זו אודות הספר 'תורה לשמה'. הוא כותב שהתברר לרבי אברהם עדס שמחבר 'תורה לשמה' הוא רבינו יוסף חיים שמטעם הכמוס עמו לא רצה לגלות שהוא המחבר. עוד מובא שם ש'יחזקאל כחלי' בגימטריא בדיוק כמו 'יוסף חיים' והמחבר בחר להעלים את שמו מכיון שחשש לדברי האומרים שיש עניין שהמחבר יעלים את שמו מהספר. מאז נדפס הספר בכמה מהדורות. בשנת תשע"ג נדפסה מהדורה על ידי 'אהבת שלום' עם הקדמת רבי יעקב משה הלל ובו הוא כותב ראיות חזקות וברורות שהמחבר הוא אכן רבינו יוסף חיים, וגם מביא ע"ד הקבלה מדוע בחר המחבר בכינוי זה. גם רבי יעקב חיים סופר בכמה וכמה מקומות בספריו הביא ראיות לכך שהמחבר הוא בעל ה'בא"ח'. מאידך היו שפקפקו ביחוס הספר ל'בא"ח', וסברו שהוא רק העתיק את החיבור מכתב יד קדום, כפי שכתב בעצמו. במהלך השנים עסקו גדולי ישראל בכמה וכמה תשובות שבספר, ויש שכתבו שנמצאו בו דברים שלא יתכן שה'בא"ח' כתבם, ויש שמצאו גם סתירות לדבריו בספר 'רב פעלים'. כתוצאה מכך, יש שחלקו על כמה מהפסקים, בכותבם שלא ברור שה'בא"ח' כתב את הספר, ויש שנטו לומר שהוא כתב את הספר בצעירותו, ולכן יש דברים שאינם מתאימים לדבריו במקום אחר. רבי עובדיה יוסף מביא מדברי הספר עשרות פעמים, אמנם הוא לא כותב בבירור ובצורה מוחלטת שהמחבר הוא בעל ה'בא"ח'. רבי שלום משאש כתב שלא נראה שהמחבר הוא ה'בא"ח'.. רבי שלום כהן כתב: חובה עלינו לבדוק הדבר במקורו, ויתכן שנראה שהדבר טעון ברור מעמיק והכרעת חכם.
מאפיינים יחודיים: הספר שלפנינו שופך אור חדש אודות הפולמוס מיהו מחבר הספר 'שו"ת תורה לשמה' ומאשר את דעתם של אלו המצדדים בכך שזהו ה'בן איש חי'. מצורת האותיות של החתימה שלפנינו ניכר שזהו כתב ידו של ה'בן איש חי' ומוכח מכאן בברור שה'בן איש חי' חתם בשם 'יחזקאל כחלי', דבר שמוכיח שהוא עצמו השתמש בכינוי הזה. בדף ג' יש חתימה נוספת שניסו למוחקה.
מצב: טוב. מצורף חוות דעת מומחה שמאשר בוודאות שחתימה זו היא חתימה של רבינו יוסף חיים מבבל בעל ה'בן איש חי', ונראה שחתימה זו מכריעה פולמוס שנמשך עשרות שנים. מצורף חומר רב בנושא.
ספר הזהר על חומש שמות. מנטובה, שי"ט [1559]. מהדורה ראשונה. חיבור לא ידוע בכתב יד בשולי גליונות הספר, כתיבה אשכנזית, תחלת המאה ה 17.
מפרט: רסט דף, 25 ס"מ.
רקע: מהדורה ראשונה של ספר הזהר שנדפסה מאז ומעולם. חלפו כמעט מאה שנה מאז החלו להדפיס ספרים עבריים בדפוס, ועדיין ספר הזהר לא נדפס. רק לאחר פסקי הדין שהתירו להדפיס את הזהר ובו סודות התורה, הועלה ספר הזהר על מכבש הדפוס.
מאפיינים יחודיים: בשולי הגליונות נכתבו בכתב יד כחמש מאות וחמישים קטעים של פירושים וביאורים לדברי הזהר, הפירוש הוא למעשה ביאור קצר ומתומצת של דברי הזהר בשפה בהירה וקולחת, מרבית הקטעים מתחילים במלים 'כאן מגלה לך סוד…' או 'כאן תמצא סוד' או 'כאן ראה סוד'. לפי מיטב ידיעתנו חיבור זה לא נדפס. מסגנון כתיבתו של המחבר נראה שיצא מתחת ידי מקובל גדול אשר שבילי רזי הקבלה נהירין וגלויין לפניו. פעמים רבות הוא כותב והמשכיל יבין או הערות בסגנון 'דוק ותשכח כולן סודות גדולות אם לא עיני בשר לך' (כו,ב). כנראה החיבור היחיד הנזכר בדבריו הוא ספר הקבלה הקדום שערי אורה (לדוג' ראה בדף צו,א: עיין בשערי אורה שער ה' ויתגלה לך סוד זה). בדף הפורזץ בסוף הספר העתקה של: '[תשובת] חכם אחד שכתב לתלמידו דעתו בספירות ובאצילות'. רוב כתב היד יצא מתחת ידי כותב אחד, אבל נמצא גם הגהות וציונים בכתיבה איטלייאנית אולי מבני משפחת נורצי הנזכרים להלן. בשולי דף קיד, א נרשם: תמה אני המעתיק איך רב ייבא סבא וכו'. בשער הספר בפינה השמאלית למעלה חתימת בעלים: יצחק מהללאל נורצי – משפחת נורצי הייתה משפחת גבירים ורבנים חשובה ממנטובה, כפי הנראה הוא אביו של רבי משה נתנאל נורצי שהיה דיין בבית דינו של הרמ"ז. ייתכן שחלק מההגהות הם ממנו. בשתי הגהות חתום בסוף השם: הירש או הירץ (כו,ב סז,א).
מצב: טוב. מעט נקבי עש בשולי הדפים. כתמי זמן. כריכת עור מפוארת.
ספר תורה שלם. נכתב כנראה בסוף המאה ה 18. חלק מהיריעות הוחלפו ביריעות מאוחרות.
51 שורות בעמודה. נכתב על גבי כ 50 יריעות תפורות. כ 231 עמודות, רוחב הקלף: 47 ס"מ. הספר אינו מתוייג כפי הנהוג בתקופה שנכתב. ישנם סימוני לחיצה עגולים באתנחתא ובסוף פסוק להקל על הקריאה.
כללית מצב טוב. חלק מתפירות רופפות. מעט תיקונים בגוף הקלף. כשרות הכתב לא נבדקה.
דף משירת האזינו מתוך חומש שהעתיק, ככל הנראה, הסופר התימני המפורסם 'בניה הסופר'. השוואת כתב היד בדף שלפנינו עם כתב-ידו של בניה בהעתקה אחרת של התורה (כתב-יד לונדון Or. 2348) מראה זהות כמעט מוחלטת בצורות האותיות. כמו גם איכות הדיו הנדירה. במקצת כתבי היד שלו – כמו גם בדף שלפנינו – כתב את המסורה הגדולה והקטנה בצורת עיטורים גראפיים ההולמים את הטקסט הכתוב בדף. נדיר ביותר.
בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד הידוע בן 'מרגז' מהעיר צנעה, נחשב לאחד מגדולי המעתיקים בתימן, אם לא לגדול שבהם. העתיק עשרות כתבי-יד בתימן בין השנים 1460-1483 (לפי תאריכי הקולופונים). נפטר בשנת 1484, כך עולה מכתב יד שהעתיק בנו יוסף בשנה זאת, ומציין בו את אביו בברכת המתים. אבי משפחת בְּנָיָה – משפחת סופרים-אומנים שפעלה בצנעא, במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה ובראשיתה של המאה השש-עשרה. בני המשפחה נודעו במומחיותם בענייני המסורה וקביעת נוסח המקרא. במפעל הפליאוגרפיה העברית נפקדו עד עתה כ-40 כתבי יד מעשה ידיהם, כולל מקום ושנת העתקה, המפארים אוספים פרטיים וספריות ברחבי העולם. (ראה: מאמרו של מיכאל ריגלר 'בניה הסופר וצאצאיו; משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, [64, תשנ"ה], עמ' 54-67).
[1] דף נייר עבה, 17X27 ס"מ. כתיבה תימנית מרובעת. עם ניקוד ומסורה. מצב בינוני. שולים קצוצים. שיקום מקצועי.
פחד יצחק, האנציקלופדיה העברית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. ערכים: 'פאה' עד 'קים'. מאת הרב והרופא האיטלקי יצחק לַמפּרוֹנטי. מהדורה ראשונה. נדפס על ידי חברת מקיצי נרדמים, פולין [תרל"א] 1871. חתימת בעלות והגהה בעצם כתב יד קדשו של הכהן הגדול מאחיו בעל ה'חפץ חיים'.
בראש הדף הראשון (ב) מתנוססת חתימת יד קדשו של ה'חפץ חיים': "ישראל מאיר הכהן מראדין". ובדף מג 1 הגהה קצרה בת שתי מילים, כדרכו של ה'חפץ חיים', אף היא בעצם כתב יד קדשו. נוסח ההגהה: "דף מ"ד : ".
מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד.
בספר 'אור אלחנן' עמ' רלט-רמ מסופר שכשלמד רבי אלחנן וסרמן בכולל קדשים בראדין עם רבי יוסף שלמה כהנמן, נזקקו שניהם יום אחד לספר נדיר ונכנסו אל ה'חפץ חיים' לשאול אולי הספר נמצא בספרייתו – מכיוון שהוא מצטט מהספר ב'משנה ברורה'. השיבם ה'חפץ חיים' שאין לו את הספר שהם מבקשים, אלא כשחיבר את את ה'משנה ברורה' לקחו בהשאלה מרב פלוני, והוסיף ה'חפץ חיים', 'גם על הספרים הנמצאים פה בארון אני מצטער במידה מסוימת'. תהה רבי אלחנן וסרמן למה התכוון ה'חפץ חיים' בדבריו? הסביר לו ה'חפץ חיים' בפשטות: הלא בעד כל ספר אשר רכשתי בדמים שילמתי בחלק מהחיים, כי את הכסף השגתי בעמל ובטרחה, בשעות יקרות, אשר המה נתח מן החיים…
ר דף, כ 22 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. רישומי בעלות. כריכה מקורית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
הקינה בנויה משבעה בתים ארוכים כל בית מתחיל במילה 'קול' ומסתיים במילה 'יעקב' זהות הכותב לא ידועה. בגוף הקינה נרמז ששמו הפרטי: מנחם.
הגאון רבי יעקב חנניה קובו בעל שו"ת כוכב מיעקב – רבה של שאלוניקי משנת תרמ"ח עד פטירתו בשנת תרס"ז, שאר בשרו וחתנו של הרב הגדול רבי רפאל אשר קובו אב"ד שאלוניקי בעל שו"ת שער אשר. רבי יעקב הקים את ישיבת בית יוסף ומוסדות עץ חיים בשאלוניקי ופעל רבות ונצורות למען בני העיר, שמו נישא לתהילה בקרב בני שאלוניקי לא רק כרב גאון בתורה, אלא כאב רחום וחנון, לכל יהודי שאלוניקי.
את מידת הערצה אליו ניתן ללמוד מהקינה הארוכה שלפנינו המלאה דברי שבח ותהילתו על צדקותיו ופעולותיו. בשולי הקינה נוספה קינה קצרה על פטירת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר היש"א ברכה.
[1] דף נייר גדול עם מסגרת שחורה לאות אבל. 60X48 ס"מ. כתוב משני הצדדים. כתיבה מזרחית. מצב טוב. כתמי זמן. נתון בתוך כריכת בד יעודית.
* מזמור לדוד. הלכות שחיטה טריפה ומאכלות אסורות [עם השגות על ספר פרי תואר לרבינו חיים בן עטר] מאת רבי דוד פארדו. ליוורנו, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה. [4], קיח, [2] דף, 20.5 ס"מ. בהקדמה כותב המביא לדפוס רבי דוד פינטו, אודות דבריו של רבינו חיים בן עטור בעל ה'אור החיים' שכתב בספרו דברים תקיפים וחמורים נגד מי שיחלוק עליו, ומסביר את דברי רבי חיים בן עטר, ושעל פי הההסבר אין כל חשש לחלוק ואף להדפיס דברים החולקים על האור החיים. בשער חתימת בעלים: … מצליח הלוי … פגם בדף האחרון.
* מקראי קדש, חקירות פילוסופיות וטעמי המצוות על דרך הקבלה, מאת רבי יוסף סאמיגה. ונציה, שמ"ו [1586]. מהדורה ראשונה. שער ודפים ראשונים ואחרונים בצילום. בין דפי הספר שני כיתובים בכתב יד עתיק.
* שאלות ותשובות מאת רבי משה מטראני [מבי"ט], [חלק ראשון]. ונציה, שפ"ט 1629. מהדורה ראשונה. בשער חתימות בכתב יד: שם טוב המכונה בכור ב' יצחק ארדיטי וכן יצחק ארדיטי (ארדיטי משפחת דיינים בשאלוניקי). עם הגהה בכתב יד. חסר דפים אחרונים.
* מראה הגדול. דרושים מאת רבי רפאל אשכנזי [חלק ראשון]. שאלוניקי, תקפ"ט [1829]. מהדורה ראשונה. חסר 2 דפי מפתחות. בשער חתימת בעלים: שלמה חזן [כנראה אב"ד יפו ואחר כך בצפת].
* חשק שלמה, פירוש על ספר ישעיהו מאת רבי שלמה ב"ר יצחק הלוי [הזקן]. שאלוניקי, ש"ס [1600]. מהדורה ראשונה. ספר לא מצוי. חסר דפים ב-ג ודפי המפתחות בסוף. בשער, חתימות בעלים עתיקות.
* צור יעקב, דרושים על סדר פרשיות התורה, מאת רבי בכור יעקב יעבץ. אזמיר, תרכ"ו [1886]. מהדורה ראשונה. [4], רכג, ב דף, 30 ס"מ. עם הסכמה ארוכה מרבי חיים פאלאג'י רבו של המחבר. המחבר מחכמי אזמיר שעלה לירושלים. כמה הגהות בכתב יד, חתומות: יק"ר, וגם יצחק.
תשובה הלכתית מאת רבי יעקב קאשטרו. כתב יד שהוכן לדפוס ועבר את הגהתו של המחבר רבינו המהריק"ש טרם ההדפסה, 3 הגהות בשולי הדף בכתב ידו של המהריק"ש, ההגהות הוכנסו לתוך הדפסת התשובה בשו"ת אהלי יעקב סימן ב'.
רבי יעקב קאשטרו (רפ"ה-שע"ב, 1525-1612), היה מגדולי האחרונים בדורו של מרן ה"בית יוסף". תלמיד רבי לוי בן חביב (מהרלב"ח) ורבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כיהן כרבה של מצרים ועמד בראשות הישיבה שם. בשנת ש"ל (1570) התאכסן בכבוד גדול בביתו של מרן רבינו יוסף קארו בצפת. חיבוריו: "ערך לחם" הגהות על השולחן ערוך. שו"ת אהלי יעקב שנדפס בליוורנו תקמ"ג (1783) כמאתים שנה לאחר פטירתו. כמו כן חיבור שיטות על מסכתות הש"ס: בירושלים בשנת תרכ"ה (1865) נדפס חידושיו על מסכת ביצה בשם "תולדות יעקב". בדור האחרון נדפסו חידושיו על מסכת בבא קמא מכת"י על ידי ישיבת אהבת שלום.
[1] דף, 13X21 ס"מ, כתיבת סופר משני צידי הדף, הגהות המהריק"ש נכתבו על העמוד השני. מצב טוב. עבר שיקום מקצועי. כתמי זמן, מעט פגיעות באותיות, הטקסט קריא כולו.
קטע מ"ספר מעשה בוסתנאי" מאת ר' מאיר להמן, בערבית-עברית. הועתק מדפוס "פה אלג’יר יע"א שנת ת’ר’ו’ם’ קרנננו".
העתקה של כמה סיפורים מתוך סדרת חוברות נדירה ביותר שיצאה באלג'יר ובה מסופר על תולדות ישראל. "תחת חכומת [=שלטון] פרס ומדי וישמעאל".
6 דף (נכתב רק על עמודי ב בכל דף). דיו על נייר עבה מאוד. אחרי שנת תרמ"ו. 12X15.5 ס"מ. כתיבה מרובעת בערבית-יהודית. מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת קרטון.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
