ארכיון הרב חיים בלוך. לפנינו חלק ניכר מתוך כלל הארכיון הסנסציוני השוכן כיום במכוני מחקר נחשבים (מכון ליאו בק בירושלים), ובידי אספנים. החלק שלפנינו מכיל [כ-169] מסמכים ומכתבים חשובים בהם אנו נחשפים לעוד ועוד נושאים היסטוריים מרתקים, ומסעירים.
הרב משה חיים אפרים בלוך [1881-1973], אחת הדמויות האניגמטיות ביותר של הספרות הרבנית של המאה העשרים. חוקר חסידות וקבלה וסופר שכתב בעברית, באנגלית, ביידיש ובגרמנית. בלוך נולד בגליציה בה הוסמך לרבנות. במלחמת העולם הראשונה שימש כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי. עם פלישת הנאצים היגר בלוך לארצות הברית שם נפטר. הוא הותיר אחריו ארכיון עשיר בהתכתבויות עם חוקרים בולטים, בעיקר מקרבה של היהדות דוברת הגרמנית. לפחות שלושה מספריו נקבעו על ידי חוקרים כזיופים. הרבי מלובאוויטש שלח לבלוך מכתב (אגרות קודש, חלק י" ט), בו קובע הרבי חד משמעית, כי מכתבי הרוגאצ'ובר שפרסם בלוך בספר " דובב שפתי ישנים" – מזויפים, ולא ייתכן כי יצאו מתחת ידו. בשנת 1981 חיבר הרב שמואל וינגרטן ספר בשם 'מכתבים מזויפים נגד הציונות' בו הוא מוכיח שבלוך זייף מכתבים אנטי-ציוניים של רבנים בולטים בכדי לחזק את דעותיו. וכמובן, זיופו את שו" ת המהרש" ם מברעזאן, זיוף בו עוסק גם האוסף שלפנינו.
הארכיון מכיל (ִמִספוּר המקבצים והפריטים הינו לפי סדר קִטלוּג התיקיות בארכיון המוצג למכירה) :
1. מקבץ [כ-20] מכתבים מאת רבי שלמה חיים פרידמן – האדמו" ר מסדיגורא-תל אביב.
2. מקבץ [כ-10] מכתבים מלאי תוכן מאת רבי אברהם הכהן קיש מת" א.
3. [1] מכתב מאת הרב מייזלס מירושלים.
4. מקבץ [4] מכתבים בעניין זיוף 'שו" ת מהרש" ם מברעזאן'.
5. מקבץ [3] תשובות הלכתיות מאת הרב עובדיה הדאיה לרב בלוך.
6. מקבץ [כ-50] מכתבים מאת הרב מאיר אלתר מתל-אביב – ת" ח מופלג, בקי בכל מכמני התורה, וסופר בחסד עליון.
7. מקבץ [כ-14] מכתבים ומסמכים מאת ד" ר אברהם שרון.
8. [17] מכתבים מאת ד" ר נתן מיכאל גלבר אל בלוך.
9. מקבץ [15] מכתבים בעניין 'נטורי קרתא'.
10. מקבץ [5] מכתבים מאת רבי אברהם משה באב" ד אב" ד סונדרלנד אל בלוך, בקשר למכתביו נגד הציונות.
11. מקבץ [כ-30] מכתבים מלאים בחידושים תורניים והיסטוריים, מאת הגאון רבי הלל פוסק.
הרחבה:
1. מקבץ [כ-20] מכתבים מאת רבי שלמה חיים פרידמן – האדמו" ר מסדיגורא-תל אביב. מכתבים, מלאי תוכן, על המתרחש בארץ החל מימיו הראשונים בארץ והלאה: קשיי הקליטה, ומצב היהדות; חדשות על אחיו, ובן אחיו הרה" צ מגוואז'יץ ועוד.
האדמו" ר רבי שלמה חיים פרידמן [נפטר בשנת תשל" ב], היה בנו של האדמו" ר הרה" ק רבי ישראל מסדיגורא. כשנפטר אביו בשנת תרס" ז, נהג באדמו" רות יחד עם אחיו רבי אברהם יעקב בעל 'אביר יעקב'. בשנת תרע" ד, הפסיק לנהוג באדמו" רות, והתפרנס ממסחר ספרים. את רוב זמנו הקדיש לפעילות ציבורית. מהמכתבים המתפרסמים כאן נראה שהיה פעיל יחד עם הרב בלוך למען היהדות. בשלהי תרצ" ח עלה ארצה והתיישב בת" א, ומיאן לנהוג באדמו" רות. רק משנפטר אחיו התרכך קימעה.
2. מקבץ [כ-10] מכתבים מלאי תוכן מאת רבי אברהם הכהן קיש מת" א. במכתביו אל הרב בלוך הוא מוסר לו רבות על הרבנות במדינתו (מזרח גליציה); סיפורים רבים ושמועות נדירות על הצדיקים לבית קאסוב, אנטניא, קאפישניץ ועוד; שמועות על רבני המדינה. אלו שנטו בעד הרעיון הציוני ואלו שהתנגדו לו.
3. [1] מכתב מאת הרב מייזלס מירושלים. מכתב מלא תוכחה כלפי הרב בלוך, על כך שהלה מבקש תגובה על 'ספר השחור' שלו. 'ספר השחור' הוא חיבור-קטרוג נגד הרב י" א הנקין 'אבן מקיר תזעק', ששלח לכל רבני ישראל, כדי לקבל את הסכמתם. במכתבו מוכיחו הרב מייזלס: איך אפשר לקבל בקשה כזאת בה בשעה שלא קיבל את מענותיו של הצד הנגדי.
4. מקבץ [4] מכתבים בעניין זיוף 'שו" ת מהרש" ם מברעזאן'. אחד מזיופיו ה'מוצלחים' והשערורייתיים של הרב בלוך, היה זיופם של כביכול מאות 'תשובות' של מהרש" ם אב" ד ברעזאן מענקי פוסקי גליציה, שבלוך 'אימצו' כרבו המובהק. והוא מציג את עצמו כמצילם של מאות מתשובותיו, בה בשעה שכולם היו פרי זיופו (עובדה המצריכה כשלעצמה מחקר מקיף).
בשנת תשי" ד שולח הרב בלוך אל המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון (נכדו של המהרש" ם מברעזאן), את מחברתו נגד הרב הנקין, והלה לא הגיב. לקראת סוף החורף כותב לו בלוך שמעריצי המהרש" ם מתפלאים היכן כל אלפי תשובותיו של המהרש" ם?! כשכוונתו, כנראה, לעורר אצלו סקרנות והתעניינות על 'התשובות' [המדומות] אשר תחת-ידו. המגיד הירושלמי, משיבו, שאל יחיה באשליה, בכך שבידו עשרות כרכים מכת" י זקנו, ואדרבה, באם הוא כל כך להוט אחרי הפצת תורתו, שיתרים בארגוני צדקה וחסד באמריקה למען מפעל חשוב זה. בלוך פונה לרבי שלום שבדרון – המגיד הירושלמי, שהקדיש את חייו לההדרת כתבי זקנו המהרש" ם, עם הצעה למסור / לרכוש את מאות התשובות. כן מבקש בלוך הימנו 'הסכמה' לחיבורו 'מהרש" ם הפוסק האחרון' (הפנייה היא מחשון תשט" ו, קודם שפרסם את הספר) רבי שלום שבדרון מתחמק ממנו, במטבעות לשון של ענווה ובורח מהכבוד. והלה אכן הדפיס את חיבורו באותה שנה, ללא שום הסכמה.
5. מקבץ [3] תשובות הלכתיות מאת הרב עובדיה הדאיה לרב בלוך. בנושאי איסור שלוש שבועות – לדעת רח" ו; מכירת בית כנסת; והפצת ספריו. התשובות הינן מהשנים תשי" ט-תש" ך [1959-1960].
הרב עובדיה הדאיה [תר" ן-תשכ" ט], דיין וראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. נולד בחלב (סוריה) לרבי שלום הדאיה שהיה דיין ומקובל מגדולי חכמי ארם צובא. בשנת תרנ" ח עלה לארץ ישראל. בשנת תרפ" ג, עם הקמת ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים העתיקה, התמנה לר" מ ללימודים בפשט ובסוד. בשנת תרפ" ה התמנה הרב הדאיה לכהן כדיין בעדה הספרדית. ובשנת תרצ" ט התמנה לרבה הראשי של הספרדי של העיר פתח תקוה. חיבורו המרכזי בשם 'ישכיל עבדי' הכולל אלפי שו" ת וגם דרשות.
6. מקבץ [כ-50] מכתבים מאת הרב מאיר אלתר מתל-אביב – ת" ח מופלג, בקי בכל מכמני התורה, וסופר בחסד עליון. מכתבים מלאים עניין: על המתרחש בארץ; על המתרחש אצל רבנים ואדמו" רים; מדרבנו לעלות ארצה; על הפצת ספריו; מתפלא מאישיותו של הרבי מליובאוויטש, על גאונותו מחד ועל פעולותיו למען יהדות מאידך; ביקורת על ספרו של בלוך על מהרש" ם; ידיעות חדשות על המתרחש סביב השמועות על זיופי המכתבים!
7. מקבץ [כ-14] מכתבים ומסמכים מאת ד" ר אברהם שרון. במכתביו אל בלוך ישנה התכתבות מהשנים תרע" ט-תר" ץ [1919-1920]. בלוך מודיעו שיש בארכיונו אוצר בלום של 14 מכתבים מתלמידי המגיד ממעזריטש, ושרון מבקש הימנו שישלח לו את תצלומיהם; מו" מ בענין ה'גניזה החרסונית'; מו" מ בעניין מיקומו של סידור הבעש" ט, נתונים חדשים בנידון; קשריו עם סוחר הספרים המפורסם – ר' דוד פרנקל מלמברג; חדשות אודות חיבורו 'קובץ מכתבים מקוריים'; בלוך מבקר כמה ידיעות ביבליוגרפיות שהופיעו ב'קרית ספר'; העתקת מכתבי ד" ר יוסף שמואל בלוך מווינא; התווכחויות בקשר לעיון הציוני, ואח" כ על הקמת המדינה; שרון שלח לו גם את מאמריו שפרסם: אוטוגרפים של גדולי ישראל.
ד" ר אברהם שרון (שבדרון), נולד בזלוטשוב בשנת תרמ" ג, ולמד תורה אצל דודו מהרש" ם מברעזאן, גדול פוסקי דורו. ברם, כעבור זמן מה, החל ללמוד לימודים אקדמאים באוניברסיטת ווינה, בה קיבל שלושה תוארי דוקטור. התחבר לתנועה הציונית, והקים בעיר מולדתו את הסניף של התנועה. עסק בלימוד ספרות יהודית ותולדות עם ישראל. בשנת תרפ" ז עלה ארצה והחל לעסוק במשרה מליאה בניהול אוסף האוטוגרפים והדיוקנאות שלו (אוצר בלום של כ-3000 אוטוגרפים וכ-3000 דיוקנאות! ׁאוסף השווה בערכים של היום כ-25 מיליון דולר). שאותו מסר לספרייה הלאומית.
8. [17] מכתבים מאת ד" ר נתן מיכאל גלבר אל בלוך. מכתב ארוך עוד מתקופתו בגליציה, אודות המתרחש בתנועה בציונית ברחבי גליציה, וכן אודות אירועים אנטישמיים ברחבי פולין. 16 מכתבים שכתב אחרי עלותו ארצה: במכתביו המרתקים הוא מעדכנו אודות המתרחש בארץ, בעולם המדע, בסגל האוניברסיטאות, בעולם הרפואה ועוד. וכן הוא מגיב על ספריו (של בלוך) שקיבל. ומוסיף פרטים רבים על ספרים חדשים שראו אור בתקופתו.
ד" ר נתן מיכאל גלבר, נולד בלמברג למשפחה רבנית, וקיבל חינוך חרדי. לאחרי סיום לימודיו בגימנסיה התקבל לאוניברסיטאות של ווינה וברלין, בהן למד – בין השאר – פילוסופיה. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לא" י והתיישב בירושלים. ד" ר גלבר היה מגדולי המומחים לתולדות קהילות ישראל בפולין, ופרסם מספר רב של מחקרים בשפות רבות בתולדות ישראל.
9. מקבץ [15] מכתבים בעניין 'נטורי קרתא'. מכתבים מאת הרב מנחם גרומן, חתנו של ר' עמרם בלוי. בהם הוא מדרבן את בלוך לשלוח מכתבים בכדי להדפיסם בבטאוני נטורי קרתא, למרות השמועות הזדוניות אודות זיופם; עדכונים על הגעת והדפסת המכתבים; עדכונים על המתרחש בארץ; השמצות רבות נגד הממשלה כולל הסיעות הדתיות, שבהסוואה פועלים למען היהדות, בה בשעה שמעשיהם לריק; חדשות אודות חותנו ר' עמרם בלוי; חדשות רבות אודות המתרחש בירושלים.
פרשת נטורי קרתא: בשנת תשי" ב התחיל הרב חיים בלוך, לפרסם מכתבים בעלונים של 'נטורי קרתא' בירושלים בכותרת צעקנית 'קול חוצב להבות אש, קול גאוני ישראל נגד הציונות'. לדעת בלוך: " גדולי וינה החליטו לערוך מכתבים אל רבנים נודעים ולחכמי ישראל ועוררו על הסכנה הנשקפת לחיי היהודים ע" י התעמולה הציונית. הגדולים ביקשו חוו" ד ע" פ התורה" . הם פנו אל הרבנים עם שתי שאלות: א. האם בזה" ז חובה לעלות לא" י, ואסור לדור בחו" ל; ב. אם ישנו צד היתר לייסד מלוכה ולהקים שלטון בא" י. לדבריו, מאות התשובות נאספו ע" י הרב ד" ר שמואל יוסף בלוך, שכיהן כציר הפרלמנט האוסטרי ו" מידו בא לי אוצר המכתבים שאנו מפרסמים… כשהתקרב הסכנה שהנאצים ימ" ש יתנפלו על אוסטריה הבאתי את המכתבים – חבל רק העתקות – לפרשבורג… את המקוריים שדדו ממני הנאצים כשנלקחתי למאסר" . בכדי לאמת את דבריו, שהמכתבים אותנטיים, ושהגיעו מארכיונו של ש" י בלוך, הוא כותב: " ד" ר בלוך נתן בידי שתי תעודות שאני מביא מהם תצלומים שהמכתבים קנין ידי לעשות בהם כראות עיני" . למעשה הוא מביא צילום של מכתב אחד בלבד, ואין שם אזכור של שלל המכתבים בהם הוא כל כך מתגאה. לראשונה עמד ד" ר צבי הרכבי על זיופם (קול תורה תשי" ד). בעקבותיו בדק הרב שמואל הכהן וויינגרטן מכתבים אחרים ומצא שאמנם ריח של זיוף נודף מהם, את מסקנותיו פרסם ב'סיני' (ראש שנת תשי" ג). בינתיים המשיך הרב בלוך לפרסם מכתבים אנטי-ציוניים נוספים המיוחסים לגדולי ישראל, ווינגרטן החל לחקור ולנתח אותם בצורה דקדקנית, וגילה 'פצצה' מתקתקת: המכתבים כולם הם פרי זיופיו של הרב בלוך. לאחר עבודה מקיפה ביותר פרסם וויינגרטן את סימני הזיוף: " אמנם הזייפן הוא ת" ח, ברם ניתן לומר שלא יצא מגדר 'בינוני', והיקף מחשבו מצומצם ביותר. אוצר נימוקיו סובב במעגל הטענות והראיות, שהוא מייחסן לגדולי ישראל, ברדיוס קצר ביותר, וכמעט ואין הן משתנות. הן חוזרות על עצמן בכל מכתב. למכתבים כולם רעיון אחיד, הם בעלי מבנה אחיד, ובכולם אותה הנמקה. רק התאריך וכן שמו של הרב שאליו מיוחס המכתב, הם מהווים את ההבדל העיקרי כמעט בין מכתב אחד למשנהו" . את מסקנותיו פרסם בשנת תשט" ז ברבעון 'הספר' שבעריכתו של ד" ר צבי הרכבי. ואילו בשנת תשי" ט פרסם בלוך כרך גדול של עשרות מהמכתבים [המזויפים, וכעבור שנה פרסם כרך נוסף, גם הוא עב-כרס, והכרך השלישי הדפיס בשנת תשכ" ה. רק אחרי שסיים עם כל פרסום זיופיו התיישב וויינגרטן וניתח כל מכתב ומכתב והוכיח שכולם יצאו מיד אחת, הלא הוא הרב בלוך בעצמו (מכתבים מזוייפים נגד הציונות: על שמם של גדולי ישראל, ירושלים, תשמ" ב)
ממכתבים אלו המתפרסמים כאן לראשונה אנו מתוודעים לפרט היסטורי שלא נודע עד עתה. על ההתרחשות משנת תשי" ג, מעת שהתפרסם הערעור הראשון, עד הדפסת הכרך הראשון בשנת תשי" ט.
10. מקבץ [5] מכתבים מאת רבי אברהם משה באב" ד אב" ד סונדרלנד אל בלוך, בקשר למכתביו נגד הציונות. בהם ידיעות חשובות. כן פנה אל מו" ל של ספרים מתושבי לונדון, בבקשה להדפיס את ספריו של בלוך, המתקשה לארגן כספים למען ההדפסה.
רבי אברהם משה באב" ד [תרס" ט-תשכ" ו], היה תלמיד מובהק של דודו רבי דוד מנחם באב" ד אב" ד טרנופול, מחבר שו" ת חבצלת השרון, מחשובי רבני עדת חסידי בעלז. בשנת תרצ" ו נשא רבי אברהם משה את בתו של רבי ישראל אריה מרגליות אדמו" ר מפרימשלאן-לונדון, והקים שם את ביתו. בשנת תש" ב התמנה לרבה של קהילת 'עדת ישראל' בלונדון, ומשנת תש" ז כיהן כרבה של סונדרלנד משרה שכיהן בה עד פטירתו. בנו הינו ר' יוסף דב באב" ד, רבה של קהילת בעלז בלונדון, ובתו הינה אשת רבי בן ציון רבינוביץ אדמו" ר מבאילא.
11. מקבץ [כ-30] מכתבים מלאים בחידושים תורניים והיסטוריים, מאת הגאון רבי הלל פוסק.
רבי הלל פוסק [תרמ" א-תשי" ג], נולד בזלטיפולי לאביו הגאון ר' אליהו רב העיר. לאחר פטירת אביו, מילא ר' הלל את מקום אביו. עם פרוץ הפוגרומים באוקראינה בשנת תר" פ, עבר לרומניה. שם נרדף ע" י השלטונות, ונמלט לבסבריה. בשנות מלחמת העולם הראשונה מסר את נפשו עבור יהודים והרמת קרן היהדות. כשוך המלחמה החל בשתדלנות למען הרחבת היישוב בא" י, ובשנת תרצ" ב עלה עם משפחתו, בהשפעת הרב קוק, והשתקע בתל אביב. שם הפיץ תורה וחכמה והו" ל רבים מכתביו.
[כ-169] מכתבים. ניירות, גדלים ומצבים משתנים. מצב כללי טוב. מצורף חומר ביוגרפי להבנת הנושאים והתקופה.
