אוצר בלום ויקר המציאות של כ 200 מסמכים, תעודות, פסקי-דין ומכתבים הקשורים לכולל אוסטרייך בגליל. חלקם מהווים תגליות הסטוריות חשובות שעד כה לא היו ידועות. תר"כ-תרפ"ב [1922-1860].
כשהתלוננו עולי גליציה אשר גרו בערי-הקודש: ירושלים, צפת וטבריה, כי הם נלחצים ע"י ממוני כולל רוסיה, יסד רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים' יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא בעל 'מגן גבורים' את 'כולל עסטרייך', ושניהם היו נשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא כולל 'רבי מאיר בעל הנס' של יהודי בוקבינה, מרמרוש וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב על מערב גליציה, עם פטירתו של ה'תורת חיים' בשנת תרי"ד, התגלעה מחלוקת בין בניו על ירושת אמרכלות ארץ-ישראל. בניו היו רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר, שעלה ארצה, ורבי מנחם מנדל, בעל ה'צמח צדיק' שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של כולל אוסטרייך. ותחת הבנים שכיהנו התפתחו שני 'כוללים', של קאסוב ושל ויזניץ. והחל סכסוך ביניהם על בעלות האזורים, שהרי לרוב ינקו מאותם המקורות. בשנת תרכ"ג, עם פטירת רבי מרדכי זאב, ירש בנו – רבי יצחק אהרן בעל שו"ת מהרי"א הלוי, את הנשיאות.
הממונים מטעם ויז'ניץ היו: ר' משה חר"ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, וחתנו ר' טודרוס ברי"ל לעבאך, ר' מנדל מקופישניץ ור 'יונה מטארנופול. שנים אחדות לאחר מכן הגיעו הממונים בין עצמם לידי עימות. גלגל נוסף לסכסוך היה בשנת תרכ"ז כשהגיע לצפת ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק, ונתמנה לממונה כולל אוסטריה מטעם לבוב. בינו ר' דב ותומכיו לבין ממוני וויז'ניץ התפתח עימות חריף. גלגל נוסף לכדור-אש הצפתי היה התערבות הקונסול האוסטרי. מאות היהודים יוצאי אוסטריה שהתיישבו בצפת וטבריה, לא יכלו לחסות בקונסוליה בירושלים, וקשה היה להם לזכות בהגנה יעילה ממנו. ולאחר בקשת רבות, שלח הקונסול הכללי בביירות, בשנת תרכ"ח, סוכנות קונסולארית בצפת, והוא התחבר לסיעת ויז'ניץ.
זאת ועוד, בשנים תרל"ה-תרל"ז התלקח סכסוך חריף נוסף בין הנהלת כולל אוסטריה בצפת לבין 'נשיא ארץ-ישראל' בלבוב הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא. הסכסוך גרם לפשקיווילים רבים מהכא להתם. ב'אגרת פתוחה' שפורסמה בתרל"ו שפורסמה ע"י שני שליחי א"י שהגיעו ללבוב: ר' אלימלך פרלמן מירושלים ואברהם הלוי קלישר מצפת, בה הם מבקרים בצורה סמויה את ניהולה של רי"א, ומקווים שעם פרישתו ישתפר המצב. כעבור כמה חודשים יצא 'אגרת בקורת' והיא בקורת חריפה ביותר נגד הממונים, והיא מחזקת את ידי רי"א. על פי הידוע, רי"א המשיך לכהן בתפקידו גם בשנים שלאחר-מכן, והסכסוך הסתיים בלא שחלו שינויים ארגוניים והנהגתיים בצפת או בלבוב.
בשנת תרמ"ו נעשה הסכם בין ה'צמח צדיק' לבין רי"א איטינגא [ראה קובץ 'שפתי צדיקים' ה]. בשנת תר"מ נפטר רבי יעקב שמשון מקאסוב, ובנו יחידו רבי משה הגר בעל 'לקט עני', ירש את כסאו וגם תואר נשיא הכולל. שוב החלה שורה של סכסוכים בין המשרדים. ובשנת תרמ"ו הגיעו שני הצדדים לידי הסכם לאיחוד שני הכוללים. בשנת תר"ן שררו אי-סדרים בתוככי כולל ויזניץ, ורבה התלונה לבעל 'אמרי ברוך' אשר אכן הביע דעתו ואזהרתו בענין.
מחלוקת חיצונית הוסיפה אש למדורה, והיא החיכוך עם חסידי סיגוט, שגם הם מאזור מארמרוש, שהזיקה מאוד להתרמות למעות א"י [ראה קטלוג ווינרס, 100, פריט 41 מכתב של ה'אהבת ישראל' משנת תרס"ח]. בשנת תרס"ח פרצה בסיגוט מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגט; חסידי וויזניץ בקשו, שרבם, בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו הצד של סיגט ביקש, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ"א-תרפ"ו), ישמש נשיא הכולל. לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בחמישי, בבעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' נשיא ובחלק אחר בעל 'עצי חיים'. פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. יום-יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר; אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, השנאה בים הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו.
מכלול סכסוכים אלו מתרכזים באוסף עשיר זה עשרות רבות של מכתבים, תעודות, קבלות, רשומות, הם פנים-צפתיות והן עדכונים מהכא להתם. רשימת התורמים של הכוללים השונים, חתימות המקבלים, אוצר בלום לחוקרי צפת וטבריה.
תגליות: התערבותם של כל בני רבי ישראל מרוז'ין בסכסוך. אזכורים רבים על עדכונים בדעתו של רבי יצחק אהרן מלבוב. ביטול רישיון ה'אמרי ברוך' לתואר 'נשיא ארץ-ישראל' ע"י השלטון והעברתו לרבי יצחק אהרן מלבוב. מכתב הבהרה של חסידי ה'אמרי ברוך' תיכף אחרי פטירתו, על הדין ודברים מול רבי יצחק אהרן, עם רשימת הנמענים. רשימת אנשי לבוב, אוצר בלום להכרת תורמי העיר. רשימות מקבלי החלוקה, עם חתימותיהם. אוצר בלום להכרת אנשי הגליל. פסקי דין-תורה המקוריים של בתי-הדין בצפת וטבריה, ביניהם חתימות: רבי שמואל הלר מצפת, רבי אברהם הלוי ראב"ד טבריה. פסקי דין של רבי דוד באב"ד בנו של בעל 'מנחת חינוך'. רשימת התורמים מגליל לבוב. רשימת הבתים והחצרות השייכים לכולל ויז'ניץ, בין השאר [ביתו של רבי שמואל יעקב] תעודות הפשרה בין הכוללים. תרכ"ה-תרכ"ו. מכתב מר' אליהו דאוויד אל ר' טודרוס בו הוא מעתיק מכתב ארוך מלא השמצות נגד טודרוס וחותנו. תרנ"ב ארבעה מכתבים מלאי עניין מאת ר' יעקב בן זאב פארקאש שהיה גבאי מעות א"י בחוסט [נמנה בין היושבים ראשונה אצל בעל 'תורת חיים', עם פטירתו הסתופף גם בצל ה'דברי חיים' אשר העיד עליו כי הוא אחד משלושה החסידים שיש לו. הגאון מהר"ם שיק תמה על מה שמכנים אותו כ'חסיד', והלא הוא צדיק גמור]. מכתבים מה'אמרי ברוך' לא"י על רכישת ספרי קבלה. טיוטות מכתבים לבעל 'אהבת ישראל'.
עשרות מכתבים מביתו של ה'אמרי ברוך', שרשמו הגבאים ר' משה ברומיר [שהיה ממונה על משלוחי הצדקה] ור' אפרים מאהלר, וכן עשרות מכתבים אליהם. עשרות מכתבים של ר' מנדל וולצר, גבאי האדמו"ר מאנטניא. עשרות מכתבים מביתו של אדמור"י קאסוב נרשמו ע"י הגבאי ר' משה סאק. עשרות מכתבים לר' משה חר"ג, נאמן הכולל בצפת. עשרות מכתבים מויזניץ אל ר' טודרוס. העתק מכתבו של רי"א איטינגא על בעל 'צמח צדיק' תרמ"ח.
תיאור חי על נישואי ר' שלום [מדמיטש] בן האמרי ברוך עם נכדת בעל 'אהבת שלום', ושבעת ימי המשתה. תרנ"ב. עשרות מכתבים על ר' משה חר"ג וחתנו ר' טודרוס. מכתבים אל הפקוא"מ. מכתבי ר' אלעזר כהנא שפירא מירושלים, ממונה כולל אוסטרייך, אל כולל ויז'ניץ. תעודה נדירה מר' מנחם מנדל מקופישניץ. תרל"א. גלויה מר' ברוך דוד כהנא, מח"ס 'ברכת הארץ', ממקורבי בעל ה'דברי חיים' ובנו ה'דברי יחזקאל' משינאווא, אשר בפקודתו עלה לצפת וייסד שם את קלויז הצנזאי.
מצב כללי טוב.
