שלחן ערוך יורה דעה עם פירושים, ועם חידושי ר' עקיבא איגר שהובא לדפוס בפעם הראשונה ע"י בנו ונכדו. קניגסברג. תרי"ט [1859]. השער הנדיר לא רשום ברשומה הביבליוגרפית של "מפעל הביבליוגרפיה". חתימת רבה של לוב, הרב שלמה ילוז.
הרב שלמה ילוז [1909–1984], היה אב בית דין ורבה הראשי של לוב, ראש מוסדות "אוצר התורה" בקזבלנקה שבמרוקו, דיין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, ואב בית הדין הרבני האזורי באשדוד. נולד בטבריה. סבו היה הרב רפאל חיים ילוז בן הרב דוד יחיא ילוז. לאחר סיום לימודיו נישא לאסתר בת הרב מאיר ועקנין, ובשנת 1928 (ה'תרפ"ח) הוסמך לרבנות ולהוראה על ידי רבני טבריה – הרב יעקב חי זריהן והרב אשר זאב ורנר. בהמשך אותה שנה הוסמך לרבנות גם על ידי הרבנים הראשיים – הרב יעקב מאיר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בחודש יולי 1946 (ה'תש"ו) עבר להתגורר בטריפולי שבלוב, ומונה לשמש כאב בית הדין והרב הראשי של יהדות לוב בהמלצת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ואברהם אלמליח. בתפקיד זה שימש במשך כשלוש שנים, עד לחודש יולי 1949 (ה'תש"ט). בלוב תיקן מספר תקנות לטובת הקהילה היהודית, וחידש בה את מערכת החינוך לאחר שנפגעה במלחמת העולם השנייה. בשנות פעילותו הקים בטריפולי את ישיבת "נווה שלום" וסמינר למורים הראשון מסוגו בצפון אפריקה, והעמיד בראשו את הרב ד"ר משה אוירבך ובנו הרב שמואל. בסוף שנת 1949 (ה'תש"ט) עבר להתגורר בקזבלנקה שבמרוקו, ועמד בראש מוסדות "אוצר התורה" בעיר. בשנת 1954 (ה'תשי"ד) שימש כראש המדרשה הגבוהה לרבנים ודיינים, ור"מ לתלמוד והלכה בעיר רבאט. בין יתר פעילותו במרוקו ובלוב, שימש גם כחבר בוועד הפועל הציוני. בחודש ינואר 1963 (ה'תשכ"ג) עלה לישראל עם אשתו ובנו הקטן והשתכן בחיפה. בחודש יוני 1965 (ה'תשכ"ה) מונה לשמש כדיין בבית הדין הרבני האזורי בעיר, לאחר שנבחן לכך מחדש. בחודש דצמבר 1967 (כסלו ה'תשכ"ז) נשלח על ידי משרד הדתות לטהראן שבאיראן, כדי להקים בעיר בית דין מקומי ולעמוד בראשו, ולסדר מספר תיקים שהמתינו לפתרון. חזר לישראל והמשיך בתפקידו בבית הדין הרבני האזורי בחיפה. בתחילת חודש מרץ 1971 (אדר ה'תשל״א) עבר להתגורר באשדוד ומונה לשמש כאב בית הדין הרבני האזורי, ורב בית הכנסת "אהבה ואחווה" בעיר.
בשני חלקים: [5], רס: [1] שיב דף, 38 ס"מ.
מצב טוב, כתמי זמן על השערים.