שאלות ותשובות מאת רבי לוי ן' חביב. ונציה, שכ"ה [1565]. מהדורה ראשונה של ספר השו"ת החשוב. עותק מיוחס ביותר, שהיה שייך לשני גדולי הדור: בתחילה למהר"י כ"ץ אב"ד קרקא (גיסו של הרמ"א), וכמאתיים שנה לאחר מכן למהר"ם א"ש! במשך השנים היה העותק בבעלות עוד רבנים חשובים שהשאירו מחותמם על הספר.
בראש הספר חתימה ארוכה, כולה בכתב יד קדשו של "זקן הדור ונשיאו, וראש וראשון לכל חכמי וגאוני דורו" הגאון הנודע רבי יוסף כ"ץ מקראקא מחבר הספר "שארית יוסף'. נוסח החתימה: "לה' הארץ ומלואה נא[ום] יוסף בן הכ"ר מרדכי גרשון כ"ץ זלה"ה מקראקא".
בראש השער השני הקדשה ארוכה למהר"ם א"ש: "מנחה היא שלוחה לה"ה אמ"ו הגאון אמתי המפורסם החריף בוצינא קדישא כקש"ת מה"ו מאיר א"ש אב"ד דק"ק אונגוואר. (מאת) הק' מרדכי זילבר מיארמוט". מתחתיו מופיע רישום בעלות נוסף המשייך את הספר למהר"ם א"ש: "זה הספר הקדוש מהרלב"ח שייך להרב הגאון מו"ה מאיר א"ש נ"י לנצח, אבדק"ק אונגוואר". בראש השער הראשון מופיעה חתימת נכד המהר"ם א"ש (מחוקה בהעברת קו): "הק' מאיר בלאאמו"ר הגאון מנחם אש".
הגאון רבי יוסף כ"ץ נולד בשנת רע"א למשפחת רבנים מפוארת, בגיל שלושים התמנה לדיין בבית הדין התחתון של קראקא. לאחר זמן התמנה כדיין בבית הדין הראשי בעיר, לצד רבינו משה איסרליש – הרמ"א. הרמ"א כתב בתשובה (שו"ת רמ"א סימן יז) על הדיינים בבית הדין הזה 'ואני הקטן שבהם'. ובתשובה אחרת (סימן קיא) כתב הרמ"א: "כן עשיתי מעשה עם שאר חברים שהסכימו עמי, ומהר"י כ"ץ לא רצה להסכים והיה סבור להטריף הכל, כי כן דרכו תמיד להחמיר" . מהר"י כ"ץ עמד בקשרי ידידות עם רבים מרבני דורו, בהם בני עירו המהרש"ל ורבי בנימין אהרן סלניק בעל ה"משאת בנימין" וכן המהר"ם פאדובה. ובספר כלילת יופי נכתב עליו: ראש המדברים בכל מקום, זקן הדור ונשיאו, וראש וראשון לכל חכמי וגאוני דורו.
לצד כהונתו כדיין היה ראש ישיבה בעיר, וכפי שנכתב על גבי מצבתו: שהיה אב"ד וראש הישיבה פה קראקא יותר מחמישים שנה. לימים, היה גיסו של הרמ"א ושני גדולי הדור כותבים על כך בתשובות הלכתיות, ראה למשל שו"ת הרמ"א סימן כד, שו"ת שארית יוסף סימן נח.
רבי לוי ן' חביב הנודע בכינוי רלב"ח או מהרלב"ח נולד בספרד בשנת ה'ר"מ, ובגירוש עבר לפורטוגל ומשם לשאלוניקי. הוא עלה לארץ ישראל בשנת רפ"ה והתיישב בירושלים, ואחרי שנים אחדות עבר לדמשק ואחר כך שב לארץ ישראל לצפת ואחר כך לירושלים, נפטר בשנת ה'ש"א. המחבר התגורר גם בארץ ישראל, ובספר נדפס קונטרס פירות שביעית שהוא מאבני היסוד ההלכתיים לקביעת מועד שנת השמיטה ולדין פירות שמיטה. המחבר גם הדפיס בספר 'קונטרס הסמיכה', והוא הויכוח בין המחבר וחכמי צפת אודות חידוש הסמיכה בארץ ישראל. מחלוקת ופולמוס הלכתי שהמחבר נטל חלק בראש והוא האריך בדבר בספר שלפנינו. המחבר היה בקי נודע בהלכות קידוש החודש, ובספר שלפנינו נדפסו שרטוטים וטבלאות בעניין.
רבי מאיר איזנשטט, הנודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש על שם ספרו (תק"ם, 1780 – תרי"ב, 1854), מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו, רבה של בייאה, בלשג'רמט ואונגוואר, בה אף הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה. לאחר פטירת רבו רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר"), החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג והפוסק הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית. בנו של החת"ם סופר, רבי אברהם שמואל בנימין, בעל 'כתב סופר' כותב עליו בהספדו: 'הגאון מהר"ם זצ"ל היה גדול שבתלמידי אבא מאור הגולה הגה"ק זצ"ל, מובחר שבבחירי תלמידיו בתורה בצדקות ובמדות'.
רט [1 דף מסומן רו] ריז-שכח, 29.5 ס"מ. נייר בהיר ומשובח. חתימות בעלים נוספות: "יצחק בן הר"ר מנחם שלי"ט בכרך".
מצב טוב: כתמי זמן. מעט חיזוקים בנייר דבק. בעותק שלפנינו חסר דף השער ודפי המפתחות והתיקונים. דף השער הושלם בכתב יד קליגרפי נאה עם שרטוטים. גם המפתחות הושלמו בכתב יד סופר נאה. כריכת עור עתיקה מאוד, נאה ומהודרת.
שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. ווין, תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה. בשער הספר חתימת רבי אברהם שאג-צוובנר: "הק' אברהם שאג מפ"ק", תלמידו החביב של החתם סופר. שתי הערות נוספות בגליונות הדפים.
רבי אברהם שאג-צוובנר, החל ללמוד בישיבת החתם סופר עוד לפני הגיעו לבר מצוה. חיבה יתירה היתה לו אצל רבו, שהשתעשע אתו בדברי תורה לפני גדולי הדור שבאו לבקרו. כך מסופר שפעם בא חותנו רבי עקיבא איגר לבקר את חתנו החתם סופר, והוא שוחח עם התלמיד בדברי תורה, ואחר כך אמר רבי עקיבא איגר לחתנו 'אני רואה שאתה יודע עם מי להתפאר'. החתם סופר התבטא עליו כי "עשרים פרסאות מסביב לפרשבורג אין ת"ח גדול כמותו, וצדיק כמותו – אין בכל המדינה". לפני נישואיו ביקשו מאת החתם סופר, שיבחר את התלמיד המצוין ביותר בישיבתו והוא הצביע על רבי אברהם והיה לו לשדכן. פעם בעת הלימוד התנמנם ונרדם על גבי הגמרא. הבחור שישב לצדו של רא"ש רצה להעירו, שהרי אין זה מכבוד הגמרא שישנים עליה, אמר לו רבו, החתם סופר, כי יזהר שלא להעיר את רא"ש, כי הלכה מפורשת היא, שאפשר להניח ספר תורה על גבי ספר תורה אחר, "ורבי אברהם שאג, הרי הוא ספר תורה חי!".
רבי אברהם שאג-צוובנר [תקס"א – תרל"ו], תלמידו המובהק של ה'חת"ם סופר', בגיל 25 נתמנה לרב העיר שאטלסדורף, ולאחר מכן לרבה של קוברסדורף., בהיותו בן 72, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. יחד עמו עלה גם תלמידו רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה אז אברך צעיר. ב"המגיד" מפרשבורג מאותה שנה מסופר, כי בעיר באדן התאספו אלפי אנשים, ובתוכם רבני הקהילות, להפרד ממנו ומבין הנאספים נשמעו קולות בכי. גדולי ירושלים אמרו עליו שהיה בעל רוח הקודש.
שתי הגהות בכתב יד.
[1], פ, [2] דף, 36 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כריכה מקורית.
שנים עשר דרשות מאת רבינו נסים – הר"ן. פראג, תקע"ב 1881. בדף שלפני השער מופיע חתימת ידו של רבי מאיר אייזנשטאט – מהר"ם אש. בדף האחרון כיתוב על כך שהספר היה שייך למהר"ם א"ש: "זה הספר הקדוש שייך לאמ"ו הרב הגאון מו"ה מאיר אש". כיתובי בעלים רבים נוספים.
הגאון הנודע רבי מאיר אייזנשטט –מהר"ם א"ש, מגדולי תלמידי החתם סופר, ומגדולי מנהיגי יהדות הונגריה, נולד בשוסבורג בשנת תק"מ. היה מראשוני תלמידי החתם סופר עוד במטרסדורף, ולמד אצלו חמש שנים רצופות, ורבו החתם סופר אמר עליו "כי לא היה לו תלמיד המחכים רבותיו כמוהו". לימים, מחמת גדלותו, רבו החתם סופר כבר לא כנהו 'תלמידי'.
בשנת תקצ"א נסע לבקר את רבו החתם סופר, והיה לפלא בעיני רבו איך תלמידו הגדול זוכר היטב כל מה שלמד אצלו לפני עשרות שנים. נפשו של רבי מאיר א"ש היתה קשורה בנפש רבו. היה לו חדר מיוחד בביתו, בו היה נסגר מדי יום ומתפלל כשעה שלימה על אריכות חיי רבו החתם סופר. מיום פטירת רבו הפסיק ממנהגו זה, כי נתגלה לו ברוח הקודש שרבו החתם סופר נסתלק לבית עולמו. והוא התבטא שראה בהקיץ "ספר תורה לבוש שחורים".
ה"כתב סופר" בהספדו עליו אמר כי היה "גדול שבתלמידי אבא… מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו, בתורה ובצדקות ובמדות" וכן הזכיר את הסיפור על התפעלות אביו מגודל בקיאותו, עד ש"אמר לעומדים לפניו שלא ראה תלמיד חכם וגדול כמותו, ממש היה הכל שגור על פיו כאילו כתוב לפניו…"
בשנת תקס"ב נישא לבת רבי דוד דייטש מחבר ספר "אהל דוד". בסביבות שנת תקס"ז נתקבל לאב בית דין באיה, ובשנת תקע"ז עבר לכהן כאב בית דין בלשגיארמט, שם הקים ישיבה, ובה כשישים תלמידים. בסוף שנת תקצ"ה החל לכהן כאב"ד בעיר אונגוואר, בה הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה.
לאחר פטירת רבו החתם סופר, החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית. מספריו, סדר הספרים אמרי אש, ועוד.
הגהה בדף נד.
חותמת בעלים: אלכסנדר חיים שווארטץ, רב דקה"י גוראהנץ יאסה"י והגליל. רבי אלכסנדר חיים שוורץ נולד בשנת תרל"ז למד בישיבת הגאון רבי עמרם בלום בעל בית שערים והגאון בעל ערוגת הבושם כיהן כאב"ד גוראהאנץ והגליל במשך עשרות שנים, ניצל מהשואה, עלה לירושלים, ונפטר בשנת תשכ"ג.
עב דף, 20.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכת קרטון מקורית בלויה.
* שאלות ותשובות הב"ח, מאת רבן של ישראל רבי יואל סירקיש אב"ד קראקא בעל ה'בית חדש' על ארבעה טורים. פרנקפורט דמיין, תנ"ז [1697]. מהדורה ראשונה. ספר יסוד.
המביא לדפוס כותב על השתלשלות כתב היד. הוא גם תרגם בסוף הספר קטעים מלשון יידיש ללשון הקודש "לכבוד חכמי ספרדים". בעמוד השער תחריט עץ של מסגרת מעוטרת וציורי מלאכים.
בדף השער חתימות רבות "
הק' אברהם צבי בר"י ז"ל " – "
זה הספר נפל לי בירושה מן אאמ"ו הרבני המופלא מהור"ר אברה' צבי הירש דיין ז"ל, בן אאמו"ז הרב 'ר' יאקב דיין ז"ל, הק' שמואל זנוו[י]ל מליסא ".
הגאון רבי אברהם צבי הירש סג"ל , שימש כדיין מפורסם בעיר ליסא. החזיק בידו כתב-יד מלא של פירוש הט"ז על חושן משפט (שנדפס קודם לכן רק עד סימן רמ"ו), והכינו לדפוס. הוא נפטר בשנת ת"ק. לאחר פטירתו המשיך בנו רבי שמואל (אף הוא חתום פה) בעבודת ההעתקה והעריכה, והספר 'טורי זהב' על חושן יצא לאור במלואו רק בשנת תקכ"ו בברלין. הגאון רבי יהונתן אייבשיץ מזכיר בהסכמתו את "הרב המופלא מוהר"ר אברהם צבי הירש בהרב המנוח מוהר"ר יעקב מליסא ז"ל, וידיהם כוננו להדפיס…". אוצה"ר 1353.
בנו, רבי שמואל זנוויל שימש כרב"ד בעיר שטרליץ. נפטר בשנת תקכ"א. אוצה"ר 19522.
חותמות רבי משה חיים רבינוביץ, בן האדמו"ר רבי צבי נחום מרדומסק, נפטר בארה"ב בשנת תרצ"ה
סטפנסקי ספרי יסוד 299.
[6], קו, [2] דף. 3.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה מפורקת.
* שו"ת בית חדש החדשות. קארעץ, תקמ"ה [1785]. מהדורה ראשונה.
תשובות נוספות מהב"ח שלא נדפסו במהדורה הקודמת עם תשובות מאת רבי אפרים זלמן מרגליות, ורבי אלכסנדר סענדר מרגליות.
עם הסכמות ה'נודע ביהודה', רבני אשכנז ורבני פולין. כמו ברוב בעותקים הספר מסתיים בדף ט של הספירה השניה, עם שמות פועלי הדפוס. ספר לא מצוי.
רישום בדף השער: "
שייך לה"ה הרב המאה"ג הגדול [!] החריף ובקי… יעקב יצ"ו האב"ד דפה ק' סעמייאטץ ". ידועים מעט מאוד פרטים עליו. רבי יעקב בן רבי חיים כיהן כאב"ד בעיר סעמיאטיץ, בן למשפחה חשובה אשר רבים מבניה כיהנו ברבנות בערים שונות.
סח, ט דף, 32 ס"מ. מצב טוב. כריכה ודף שער מנותק.
שאלות ותשובות 'תולדות אדם' מאת רבי שלמה בן אדרת – הרשב"א. חלק זה מוכר כ"חלק שני מתשובות הרשב"א". נדפס בעיר לבוב, בשנת תקע"א 1811. עם הסכמת רבי אברהם חיים אב"ד זלאטשוב (שנוספה לאחר סיום ההדפסה), רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב ועוד. חתימות וחותמות רבות, מהן מיוחסות ביותר וכ[82] !! הגהות בכתב יד.
עותק מיוחס ומקודש – בדף ב' מתנוססת חתימתו המלאה הרה"ק רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מגדולי הפוסקים החסידיים, המוכר על שם ספרו הנודע 'אבני נזר' – "א[ב]רהם בהרב מה"ו זאב נחום". בחתימה זו אף חתם מספר תשובות הלכתיות שנדפסו בספריו. ככל הידוע לנו, בכל הספרים של ה'אבני נזר' שהוצעו למכירה בשנים האחרונות, מופיעה רק חתימתו "אברהם", ולעתים אף חתימה זו פגומה. בעותק שלפנינו מופיעה חתימתו המלאה, הנדירה ביותר . החתימה נכתבה בסמוך לאות מספור-הדף, כדרכו בקודש.
בעמוד השער מופיעה חותמתו "אברהם בארנשטיין" בעברית ולועזית.
חתימה חשובה נוספת בתחתית דף השער – " ר' יעקב דוד ראב"ד דק' מעזריטש ", הוא הגאון האדיר רבי יעקב דוד בידרמן אב"ד קוז'ניץ ווישגראד, שכיהן לפני כן בעיר מעזריטש. בערכו בספר 'שם הגדולים החדש' (מערכת י' אות רח) נכתב "הרב הצדיק הגאון המפורסם בדורנו מוהר"ר יעקב דוד אב"ד דק"ק מעזריטש, קאז'ניץ, ווישגראד". בין דפי הספר מופיעות עשרות הגהות, ככל הנראה בכתב יד קדשו .
בדף האחרון רישום ארוך "גם… ידידי יקירי הרבני המופלג המפורסם כבוד שמו, מוהר"ר נח[ו]ם ישראל נ"י… וגם בשלום… החסיד המפורסם… אברהם". ייתכן ורבי נחום ישראל המוזכר כאן, הוא ניהו האדמו"ר רבי נחום ישראל ורשביאק מליפנא, תלמידם המובהק של רמ"מ מקוצק והחדושי הרים מגור.
בצידו האחורי של הדף האחרון רישום "זה הספר תולדות אדם שיי(ף!) [ך] להאברך המופלג החסיד… מוהר"ר שמואל ליב נ"י בן הרב החריף החסיד מוהר"ר יהונתן נ"י אייבשיץ… נלע"ע [נמצא לעת עתה] בק' זעלחאב. חתן הנגיד המפורסם מוהר"ר אברהם איזינשטאט… ממעזריטש" ובתחתית הדף "נאום שמואל ליב אייבשיץ".
בדף המגן הקדמי חתימה "ברוך קאמינר". ידוע על עסקן פולני מפורסם בשם זה, שהיה אחיינו של מרן ה'שפת אמת' מגור.
חותמות-דיו רבות של ר' בן ציון טורנער שו"ב מהעיר טורונטו. חתימות וחותמות נוספות.
רבי אברהם בורנשטיין [תקצ"ט-תר"ע], האדמו"ר הראשון מסוכטשוב. נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בדורות האחרונים. מגדולי גאוני וצדיקי דורו. בפתח ספרו הוא מספר כי כילד "לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי". לאחר ניסיון שידוך מפורסם עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד: "נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים". האבני נזר שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים, לצד היותו פוסק נודע בארבעה חלקי השלחן ערוך. הוא כיהן גם כראש ישיבה שבה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים. למרות היותו אדמו"ר חסידי, ספריו הם מספרי היסוד גם בעולם הישיבות הליטאי.
רבי יעקב דוד בידרמן [תקס"ו-תרכ"ג] אב"ד קוז'ניץ ווישגראד. מיוחס לש"ך ולפני יהושע וסבם של אדמור"י גור. נולד לאביו רבי ישראל איסר ממזריטש שהיה מגדולי תלמידי ה'יהודי הקדוש' מפשיסחא, היה תלמיד מובהק של רבי שלמה ליב מלנטשנה והסתופף אצל האדמו"ר מקוצק שחלק לו כבוד רב, כיהן ברבנות במזריטש, בקוזניץ ובוישגארד שעל שמה נקרא. נפטר ונקבר בווארשא. (ראה אודותיו: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ב, רס).
סג, ג דף. 36 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכה מקורית, פגומה ובלויה מעט. מספר הגהות דהויות.
ספר 'חדושי רבי עקיבא איגר' על כמה ממסכתות הש"ס, ברלין תרי"ח [1858]. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס ביותר, שעבר מדור לדור בין אדירי התורה, גדולי ההוראה וענקי החסידות, ובו הגו והתעמקו בלימודם.
נדיר ביותר למצוא עותק מיוחס כל כך, אשר כמה וכמה מענקי הרוח שקמו לעם היהודי, הטביעו בו את חותמם. פריט היסטורי מרגש מהמעלה הראשונה.
בדף השער ובדפי המגן (פורזץ) מופיעות חתימות רבות:
* " הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים ", הוא הגאון האדיר בעל ה'ייט"ב לב' מסיגעט, נכדו של בעל ה'ישמח משה' ומייסדה של חסידות סיגעט. סבו של האדמו"ר הקדוש ר' יואלי'ש מסאטמאר. עט לא תוכל לתאר גודל קדושתו.
* " הק' אברהם יהודא הכהן שווארטץ האבדק"ק והגליל " הוא הגאון האדיר בעל ה'קול אריה' ממאד, מתלמידי מרן ה'חתם סופר'. מסופר עליו, כי למד בהסתר ובהיחבא ספרי קבלה בחברותא עם האדמו"ר הקדוש בעל ה'ייט"ב לב'. הספר שלפנינו יכול לשמש מעין 'אסמכתא זעירא' למעשה זה!
* " הק' יעקב עהרענרייך " חתנו של רבי אברהם יהודה שוורץ הנ"ל. ידוע כי הגה"ק מרן ה'דברי חיים' מצאנז, הוא זה שהציע את השידוך [!] דבר שיכול ללמד מעט על גדלותו של ר' יעקב.
* " הק' שלמה זלמן עהרענרייך " הוא הגאון האדיר בעל ה'לחם שלמה', אב"ד שימלוי. בנו של רבי יעקב הנ"ל. חתימתו מופיעה למעלה מעשרה פעמים [!!]. הגה"ה ארוכה ממנו בדף כ"ה ע"ב (חלקה השני מחוק).
* " הק' חיים צבי עהרענרייך " הוא הגאון האדיר בעל ה'קב החיים', אב"ד מאד. אחיו של רבי שלמה זלמן.
* " הורוביץ " היא חתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודהל'י הורוביץ מדז'יקוב. בין דפי הספר זרועות מספר הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו.
ועוד חתימות רבות, אשר מפאת קוצר הזמן לא נבדקו לעומקם, ובוודאי ניתן יהיה למצוא בתוכן עוד חתומים חשובים: " יצחק אייזיק יהודא יחיאל המכונה…" "אהרן טייטעלבוים" "דוד יצחק טייטעלבוים" "יצחק יהודא יקותיאל זלמן טייטעלבוים" "יצחק דאנציגער" "יעקבער [!] גינצלער" "דובער איזנבערגער" "אברהם יצחק קארנפעלד" ועוד.
חותמות דיו – "הק' יהושע עהרענרייך" "הק' חיים הערענרייך".
מצורף אישור מאת מומחה בעל שם על אותנטיות חתימתו של בעל ה'ייטב לב' ועוד.
[2], כח, טו, כו, [1] דף. 33 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. מריחות דיו. מספר חתימות מחוקות או מטושטשות. כריכת-קרטון מקורית עם שדרת עור, בלויה מעט.
– – – – – –
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [תקס"ח-תרמ"ג] , בנו של רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דרוהוביטש וסיגעט, בנו של קדוש עליון בעל ה'ישמח משה'. חתנו של רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא ולאחמ"כ לצפת. כיהן ברבנות בערים סטרופקוב, אויהעל (לאחר פטירת סבו הגדול), גורליץ, דרוהוביטש, ובסוף בעיר סיגעט, שם כיהן עד סוף ימיו. שישמש כמנהיג ואב רוחני לאלפי אלפי חסידים מכל רחבי אירופה. נודע כאדם קדוש ופועל ישועות. חיבר מספר ספרים המשמשים אבני יסוד בתורת החסידות, ספר 'ייטב לב' על התורה, 'ייטב פנים' על המועדים, שו"ת 'אבני צדק' ועוד.
בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא אב"ד סיגעט בעל "קדושת יו"ט", אביהם של האדמו"רים הקדושים רבי חיים צבי אב"ד סיגעט בעל "עצי חיים" והאדמו"ר רבי יואלי'ש טייטלבוים מסאטמאר.
הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ [תקפ"ד-תרמ"ד] , אב"ד ברגסאס ומאד שבהונגריה, נודע ונקרא על שם ספרו 'בעל הקול אריה'. הוא היה מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הוא נמנה בין אחרוני תלמידי החתם סופר ולמד אצלו עד לפטירתו, החתם סופר העריכו וחיבבו עד מאד כערכו. ואף מסופר סיפור פלאי, שבהיותו נער כבן י"ד שנה, הכיר בו החתם סופר ששורש נשמתן הוא גבוה, וכשסיפר מעשה קבלי אודות רבו, רבי נתן אדלר. פנה אליו החתם סופר ואמר לו: אברהם ליב, הסכת ושמע מעשה זה, הוא יבוא לך לשימוש באחרית הימים. ואכן רבי אברהם התפרסם ברבות השנים – מלבד גדלותו האדירה בתורה – גם כמקובל ובעל מופת די בכך אם נצטט את המסופר בספר 'תולדות הקול אריה' (אות י"ד, קליינוורדיין ת"ש): כי בני עיירתו, עיירה קטנה שלא היה בה רופא שיניים, היו נוהגים כדבר שבשגרה, שמי שהיה לו כאב שיניים חזק, בא לרב העיר שהניח את אצבעו על השן הכואבת והכאב היה פוסק בו ברגע! גדולי התורה והחסידות העריצוהו. הגאון רבי שמעון סופר מקראקא מעיד עליו: "צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו, מאור הגולה". בעל ה'דברי חיים' מצאנז התבטא עליו: כי הוא ת"ח אמיתי. הוא גם למד קבלה בחברותא, בסתר, עם הגה"ק בעל ה'ייטב לב' . בין תלמידיו נמנים גדולי הונגריה.
הגאון רבי שלמה זלמן אהרנרייך [תרכ"ג–תש"ד] , אב"ד שימלוי שבמחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה. נודע ונקרא על שם ספרו 'לחם שלמה'. שמלבדו הוא חיבר עוד כארבעים חיבורים! רבי שלמה זלמן, נולד בברגסאס וגדל על ברכי זקנו רבי אברהם יהודה שורץ בעל 'קול אריה' שכיהן כרב העיר. הלחם שלמה נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו. וכסבו גם הוא נחשב בדור שלאחר מכן כאחד מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הלחם שלמה נמנה בין חסידי ותלמידי בעל "קדושת יום טוב" מסיגט, ובנו רבי יואל טיטלבוים מסאטמר, הוא נרצח עם קהילתו באושוויץ, בשלהי מלחמת העולם השנייה.
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט] , נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).
שאלות ותשובות 'פרי תבואה' לרבי יהודה ליב מרגליות, נאווי דוואהר תקנ"ו, מהדורה ראשונה.
בשער חלק שני, אך לא נדפס חלק ראשון.
המחבר רבי יהודה ליב מרגליות, כיהן כרב בסוכסטוב ובעוד כמה עיירות. ידוע הסיפור אודות פגישתו עם הגאון מווילנא שמובא בספר "עליות אליהו". היה ממתנגדיו החריפים של מנדלסון. מחבר הספרים "קרבן ראשית", "טוב ויפה" אור עולם ועוד. לצד גדלותו בכל חלקי התורה, היה פוסק מובהק שתשובותיו נדפסו בספר שלפנינו, וכפי שכתב בהקדמה: ות"ל [-ותודה לא-ל] העמדתי תלמידים רבים מורי הוראות בישראל.
בדף פ (סוף תשובה עא) הגהה הלכתיות בכתב יד, כפי הנראה בכתב יד המחבר. בעמוד האחרון 'מפתחות הספר' נוסף בכתב יד אודות תשובה שנשמטה מהמפתחות.
המחבר נולד בשנת תקי"א, מילדותו נודע כעילוי, ובהיותו בן י"ח קיבל סמיכה מבעל הנודע ביהודה. כיהן כרב בכמה קהילות: סוכסטוב, קופישניץ, בוזנוב, חאטין, וכעשר שנים כיהן אב"ד שרבשין, ואחר כך רבה של פפד"א, נפטר בשנת תקע"א. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה: קרבן ראשית, טוב ויפה, עצי עדן, אגרת מוסר, טל אורות, בית מדות ועוד.
פ דף, 31 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. כריכה פשוטה.
ספר 'אורים ותומים', חלק שני מחיבורו המפורסם של רבי יהונתן אייבשיץ. מהדורה ראשונה, קרלסרוה, תקל"ז. עותק מיוחס לרבני משפחת הלר הנודעת – בנו של רבינו ה'קצות', נכדו, ומחותנו, וחתימות נוספות.
* בדף השער חתימה: " לה' הארץ ומלואה, הק' …זנווייל… צהלין " – ככל הנראה הוא הגאון רבי שמואל זנוויל אריה ליב צהלין, בנו של הגאון רבי אליהו צהלין, ומחותנו של רבי אריה ליב הלר בעל ה'קצות החושן'. ראה להלן.
* בדף המגן השני חתימה: " לה' הארץ ומלואה, הק' יוסף דוב בעריש הכהן " – הוא בנו השני של רבינו אריה ליב הלר בעל ה'קצות', וחתנו של רבי שמואל זנוויל צהלין.
* חתימות בעלות רבות : "לה' הארץ ומלואה, הק' מרדכי בהרב מו"ה יוסף דוב בעריש הכהן נ"י – נכדו של רבינו ה'קצות'. חתימה זו מופיעה בנוסחים שונים.
חתימות נוספות:
* בדף המגן השני רישום: "שייך לכבוד הרב המופלג הקצין כש"ת מ' יעקב גינצבורג" – ידועים מספר חכמים בשם זה. אולי הוא הגאון רבי יעקב גינצבורג מפראג, מחבר ספר "זרע יעקב".
* חתימה: "צבי הירש הורוויץ" .
וחתימות נוספות לא מזוהות.
* בדף רכד ע"ב הגהה עתיקה בכתב-יד, אולי בכתב ידו של רבי יוסף דוב. הגהה נוספת בדף שמו ע"א.
רבי שמואל זנוויל אריה ליב צהלין מפינטשוב – גאון ואיש מוסר. מחותנו ומקורבו של רבי אריה ליב הלר בעל ה'קצות'. כתב שיר מליצי נאה שנדפס בסוף ספר 'קצות החושן'. חיבר ספר בשם "שְׁלֹמֹה מוּל אֶדֶר", אשר נדפס בווארשא בשנת תקע"ד בעילום שמו, ולאחר 4 שנים שנים נדפס שוב בפראג בתוספת הסכמות חשובות, ושם נוסף שם המחבר. בספר הוא מביא דברים בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ארבהם חיים אב"ד זלוטשוב ועוד.
רבי יוסף דוב בעריש הכהן – בנו השני של רבינו אריה ליב הלר. כיהן ברבנות בעיר קשונז' ולאחר מכן בעיר וואדיסלאב.
[1], רה-שפא, [5] דף. 36 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש קלים במספר דפים. בלאי בשולי הדפים האחרונים. כריכה קדמית פגומה. הכריכה האחורית חסרה. מריחות דיו.
ים של שלמה חידושים למסכת ביצה לרבי שלמה לוריא – מהרש"ל. לובלין, שצ"ו [1636]. מהדורה ראשונה. חתימת יד קדשו של נכדו הגה"ק רבי מאיר מרגליות בעל 'מאיר נתיבים', מראשוני החבורה הקדושה של הבעל שם טוב, ובנו רבי בצלאל רבה של אוסטראה.
מהדורה ראשונה ונדירה של ספר ים של שלמה, וכפי שנכתב בשער למסכת יום טוב – כינויה הקדום של מסכת ביצה.
בדף מא חתימת יד קדשו של רבי מאיר מרגליות. תחילת החתימה היא שימוש באותיות 'מא' הנדפסות כמקובל, ועליהם המשיך בכתב יד קדשו את האותיות יוד ו ריש כך שנוצר שמו 'מאיר' וכנראה חתם זאת בצעירותו. בשלב מאוחר יותר על פי גוון הדיו לאחר פטירת אביו הוסיף בקצרה מחוסר מקום בכתב יד קדשו את הכיתוב: "ב׳הגאון מ״ו צ״ה זצ״ל". מאחורי דף השער חתימת רבי בצלאל מרגליות מאוסטראה המזכיר את אביו רבי מאיר ואת זקנו רבי צבי הירש, ומוסיף נכד הגאון רש"ל בעל מחבר הים של שלמה הזה. רבי בצלאל הלך בעקבות אביו ובדף לא השתמש גם הוא באותיות המודפסות להשלמת שמו בצלאל מרגליות.
רבי מאיר מרגליות [תס"ז בערך-תק"נ], נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה הנודע של יאזולוביץ. רבי מאיר כיהן כרבה של הורודנקה, לבוב ואוסטראה, חכם מופלג בתורת הנגלה והנסתר, ומגדולי וחשובי הרבנים בתקופתו. כבר בצעירותו התקרב לבעל שם טוב והיה ממקורביו הראשונים, עוד בטרם התפרסם שמו, והבעל שם טוב כיבדו וקירבו מאוד. רבי מאיר היה מהראשונים שהפיצו את תורת החסידות. הוא מזכיר את הבעש"ט בהערצה וגם מכנהו "מורי ידידי". וכך הוא כותב: "מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב… היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". היותו רב מובהק שהסתופף בצל הבעש"ט היה גורם משמעותי בויכוחים עם תנועת החסידות. בעל ה'מאיר נתיבים' היה מעמודי ההוראה בענייני עגונות. בשנת תקכ"ח נערך פוגרום באומן ובסביבותיה, שבמהלכו נרצחו אלפי יהודים, והוא עסק הרבה בשאלות מסובכות של עגונות שהתעוררו אז, ותשובות רבות בספרו הנודע שו"ת 'מאיר נתיבים' עוסקות בעניין.
רבי מאיר חיבר מספר חיבורים חשובים בנגלה בנסתר ובדרוש לצד ספר שו"ת. ספריו נקראו בשם כולל "אור עולם". ספרו החשוב והנודע שו"ת "מאיר נתיבים", שני חלקים (פולנאה תקנ"א-תקנ"ב).
רבי בצלאל בן רבי מאיר מרגליות, כיהן כרב בזוועיהל ומשנת תק"ן נבחר למלא את מקום אביו כרבה של אוסטראה. הסתופף גם בצל רבי זושא מאנפולי, שהיה היה חולק לו כבוד ומדי שנה היה מבקר באוסטראה ומתאכסן בביתו.
הוא עסק בעריכת ספרי אביו, ובספר אור עולם נר השלישי, סוד יכין ובועז, הוסיף דברים משלו.בהסכמה שכתב למהדורה הראשונה של ספר 'שבחי הבעל שם טוב' הוא כתב על הבעש"ט 'איש חי רב פעלים פריו קודש הלולים כבוד מורינו איש אלקים זה סיני ועוקר הרים איש מופת'. והוא מעיד על אביו ש'הוא היה מילדותו אחד ממחצדי קלא חבורא קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט'.
ספר נדיר במיוחד. מספרי לובלין הנדירים, שרובם נאבדו בגזירות ת"ח ות"ט.
[1] סד [1] דף, כ 19 ס"מ. בביבליוגרפיה נכתב על עותקים אם דפים נוספים בתחילה שאינם חלק מגוף הפירוש, אולם דפים אלו לא מצויים במרבית העותקים ששרדו. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
דרשות על התורה ועל נביאים וכתובים ומדרשים מאת רבי אליהו ן’ חיים – הראנ"ח. פרנקפורט דמיין, תע"ג [1713]. הקדשה בכתב יד רבי אשר ולרשטיין בנו של בעל ה'שאגת אריה' ומגדולי רבני דורו.
עם הסכמת רבי שמואל שאטין כ"ץ – מהרשש"ך.
בשער הספר מופיעה הקדשה ארוכה בכתב ידו של רבי אשר לב ולרנשטיין, רבה של ולרנשטיין ואחר כך רב ראשי של מדינת באדן בגרמניה. את הספר הוא העניק מתנה לתלמידו רבי יהודה בן רבי אפרים וילשטטר. מספר תיבות קצוצות.
רבי אשר לב המכונה רבי אשר ולרשטיין נולד בשנת תקי"ד לאביו בעל ה'שאגת אריה', כשנבחר אביו לרכהן כרבה של מיץ הוא בא עם אביו לכיר. היה תלמיד מובהק לאביו שהעיד עליו שהוא עליו בחריפותו. לאחר נישואיו כיהן כרב בנידרווערן במשך שנתיים, ומשם עבר לכהן כרבה של ולרשטיין במשך 25 שנה. בשנת תקע"ט נתמנה לרב ראשי לכל מדינת באדן שבגרמניה, ומקום מושבו בקארלסרוא הקים עולה של תורה. מתלמידיו בעל הערוך לנר, ועוד. נפטר בשנת תקצ"ז. חיבר חידושי תורה רבים, אך נאבדו. מדברי תורתו בספרי אביו, בספרי בעל ה'נודע ביהודה' ועוד. מצורף חומר נוסף אודותיו
מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד.
[1], קג, [2] דף, 32 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכה בלויה.
נצח ישראל, העוסק בגלות ישראל, ובגאולתו העתידה. מאת המהר"ל מפראג. ווארשא, תר" א [1841]. העותק של האדמו"ר הראשון לבית גור הגה"ק רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"ם.
בראש דף השער שתי חתימות בעלות בכתב יד קדשו של החידושי הרי"ם: "הק' יצחק מאיר בהרב מורי ישר ". בהמשך מופיעות חתימת וחותמות נכדו רבי אברהם אבא באהמאץ.
רבי יצחק מאיר אלתר [תקנ"ט-תרכ"ו], מייסד חסידות גור, החסידות הגדולה ביותר בישראל. נולד לרבי ישראל רוטנברג, ממקורביו של המגיד מקוזניץ, בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה" ). בתחילה נסע גם החידושי הרי"ם לקוז'ניץ, לאחר מכן החל להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת הרבי מפשיסחא ביקשו החסידים למנותו כממשיכו של הרבי, אך הוא הכניע את עצמו תחת ידידו הרבי מקוצק, שלימים הפך גם לגיסו. האגדה החסידית מספרת כי שלשה עשר נסיעות נסע החידושי הרי"ם אל הרבי מקוצק, ובכל נסיעה שלו נפטר אחד מבניו, מפני הקפדתו של הרבי מקוז'ניץ על כך שפרש מקוז'ניץ. אך החידושי הרי"ם, למרות זאת, המשיך לנסוע קוצקה… הרבי מקוצק, בראותו את מסירות נפשו אליו, ברכו בברכת " וצדקתו לבני בנים" , ואכן הכבוד והמעצמה לא סרו מבית גור עד עצם היום הזה! החידושי הרי"ם היה מגדולי דורו וממנהיגי יהדות פולין. כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירת גור, שם ביסס את החסידות והעמידה על תילה ואלפים נהרו אחריו. מלבד צדקתו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה. ולפי עדותו של האבני נזר היה רב כוחו שבעתים בנסתר מבנגלה.
נב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש, בעיקר בשולים הלבנים. חתימות וחותמות. כריכת חצי עור חדשה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
ספר 'שמחת הרגל' חלק שני, פירוש על מגילת רות מאת מרן החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי. ליוורנו [תקמ"ב 1782]. עותק מיוחס שהתקבל מידיו הקדושות של המחבר. ניתן לגאון רבי יעקב נוניס-ואיס רבה של ליוורנו. כולל דף הגהה של הספר, עם הגהות בכתב יד קדשו של המחבר?
בדף השער רישום (קצוץ מעט בשוליים) בכתב יד "ניתן לי במ[תנה] מאת הרב ח[יד"א] ה' יאריך ימ[יו], הצעיר תול[עת] יעקב נוני[ס] ואיס ס"ט".
בסוף הספר נכרך דף הגהה של דף מ"ג עמוד ב, ובו תוקנו בכתב-יד מספר טעויות דפוס בתיקוני דפוס האופייניים למחברי ספרים. ייתכן שההגהות נכתבו בעצם כתב ידי קדשו של מחבר הספר – מרן החיד"א זיע"א!
לפנינו ספר מרגש, אשר אחז בו בידיו הטהורות מאור העולם רבינו חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, ונתנו במתנה לרב העיר בה שהה באחד ממסעותיו ההיסטוריים.
סד דף. בסוף הספר נכרכו שני דפים נוספים: דף ההגהה הנזכר, וכן דף קב מהחלק הראשון (שאינו לפנינו).
מצב טוב-טוב מאוד. הרישום בשער נחתך ונפגעו מספר אותיות. כתמי זמן. דף ההגהה במצב טוב-בינוני, עם הדבקות מאחור (ההדבקות עשויות מקטעי דפים מודפסים!). כריכה נאה.
סדר התנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים. מאת רבי ישראל נגא'רה, ניו יורק, [תש"ח בערך]. העותק של האדמו"ר הרה"ק רבי יואלי'ש מסאטמר. עם כריכה מפוארת הנושאת את הטבעת שם הרבי.
בדף השער: "דער ואס ליינט אלע מאל אין דיא תנאים אין אין דער כתובה איז דאס אסגילה צו יראת השם אין צו הצלחה" [-מי שירגיל עצמו לקרוא את ה'תנאים' ו'הכתובה' הרי זו סגולה ליראת שמים ולהצלחה].
סדר התנאים והכתובה של רבי ישראל נג'ארה, הינו שטר אירוסין, וכתובה – כזה הנעשה בין חתן וכלה – אך כאן ה'חתן' הינו בורא העולם המתחייב לתת ל'כלה' את כל הטוב שבעולם. למעשה העותק שלפנינו הינו שטר התנאים שבין – כביכול – הקדוש ברוך הוא לבין 'עולימתא שפירתא' הרבי הקדוש מסאטמר.
את הקונטרס הוציא לאור ר' יוסל אשכנזי [תרע"ד-תשס"ב], המשב"ק המיתולוגי, ויד ימינו ובן דודו של האדמו" ר מסאטמר, והוא נתן אותו במתנה לרבו. בראש דף השער כתב ר' יוסל אשכנזי (בעיפרון) בכתב ידו המוכר והידוע: " אדמו" ר שליט" א, תש" ח" .
האדמו" ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ"ז-תשל"ט], מנהיג החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה" עצי חיים" , ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו"ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את כ" א בכסלו כ" יום ההצלה" של האדמו" ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.
[5], ג-טז, [1] דף, 15 ס" מ. מצב טוב. סימני שימוש. כריכה מהודרת.
ספר 'דרישת ארי -אבן פינה' והוא פירוש על שולחן ערוך אבן העזר, עם הפנים. למברג תקס"ד [1804]. דפוס ר' שלמה [יאריש] רפפורט. הסכמת סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הסכמה ושיר (!!) מהרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל בעל ה'ישמח משה', ועוד.
המחבר הותיר אחריו מספר כתבים, וקבע להם שמות על פי תורת הנסתר, כעדות תלמידו בעל ה'ישמח משה'. השם הכולל הוא דרישת ארי, ולכל חלק שם פרטי. החלק שלפנינו נקרא 'אבן פינה', חלק נוסף נקרא בשם 'אותות השמים' (זיטאמיר תקס"ה), וחלק נוסף בשם 'חק ומשפט' לא יצא לאור עולם.
בדף השער חתימה: "הק' וואלף חוב"ק נ"ש" הוא הגאון המופלג רבי בנימין וואלף לעוו אב"ד ווערבוי, מחברו של הספר הנודע 'שערי תורה'. חתימה נוספת קצוצה: " הק' יר […]" אולי זוהי חתימת ידו של בנו, רבי ירמיה לעוו, כיהן אחר אביו ברבנות העיר ווערבוי, וכן בעיר אוהעל.
רבי בנימין וולף לעוו [בערך תקל"א-תרי"א, 1771-1851] , נולד בפולין לאביו רבי אלעזר בעל "שמן רוקח". מרביץ תורה וגאון נפלא. כיהן כרב ברוספשא ובאמשנוב שבפולין, בקאלין שבביהם, בטופולטשאן, ומשנת תקפ"ז בוורבוי שהייתה אז בהונגריה. ראה הקדמת שערי תורה [וינה, 1850], ובאוצר הרבנים 3840.
המחבר [תצ"ה-תקס"ג בערך], היה תלמיד של המגיד מקוזניץ, כיהן כרב בסטריזוב ובעוד קהילות. נחשב לאחד מגדולי הדור בנגלה ובנסתר, ובין תלמידיו בן דודו רבי משה טייטלבוים מאויהל בעל ה'ישמח משה', שאף כתב שיר לכבוד הספר (מלבד ההסכמה!).
[2], קטו, [3] דף. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמי זמן. קמטים קלים בדף השער. חסרונות קטנים בפינות הדף הראשונים, עם פגיעה מספר אותיות. כריכה חדשה, פשוטה.
נועם אלימלך, ניו-יורק, תשט" ז [1956]. ספר הסגולה החסידי החשוב ביותר. העותק של האדמו" רבי משולם פייש סג"ל מטאהש שהיה לומד בו ברבים מדי שבת בשבתו!
בספר מספר חותמות בעלות של האדמו" ר. ובנוסף, תלמידו הרה" צ רבי משה אליעזר פאפער, רבה של קהילת סעליש-טשארטקוב בבני ברק, כותב, שהעותק שלפנינו היה בשימוש אצל מורו ורבו כ" ק האדמו" ר מטאהש זצללה" ה והוא למד בו מדי שבת בשבתו, בטיש בליל שבת ובטיש בשבת בצהרים, במשך תקופה ארוכה.
כידוע, גדולי החסידות הקפידו ללמוד בספר הקדוש נועם אלימלך, בכל שבת ושבת. בחסידות טאהש יש אף עניין מיוחד בלימוד הספר נועם אלימלך. האדמו" ר הראשון לבית טאש רבי משולם פייש סג" ל (הראשון), לעת זקנותו נסע במיוחד לקברו של רבי אלימלך מליזענסק להתפלל לבן זכר, וכשנולד הבן, קרא לו 'אלימלך' והיה מכנהו 'הרבי רבי אלימלך'.
רבי משולם פייש סג" ל לאווי [תרפ" א-תשע" ה, 1921-2015], האדמו" ר הרביעי של חסידות טאש. זקן האדמו" רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. בשנת תשי" א עקר למונטריאול שבקנדה, עמו הגיעו בסך הכל שמונה-עשרה משפחות מחסידיו. עם השנים התקבצו סביבו חסידים רבים ואוכלוסיית קריית טאהש גדלה במהירות מטאורית, בשנת 1987 היו בה כבר אלף תושבים, ובשנת 1999 דיווח כתב ניוזוויק, ג'ושוע האמר כי בקריה גרים כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש פזורים בקהילות טאש בעולם: בברוקלין, בלונדון, בישראל ובבלגיה. עבודתו בעריכת השולחנות הייתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידיים לסעודת שחרית, והייתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים הייתה אורכת משך זמן רב מאוד (האדמו" ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש" ט, שאת סוד נט" י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש" ט. והפטיר הרבי מסקווירא 'שבדורינו בעל סוד נט" י הוא הטאשער רבי').
מצוות הצדקה הייתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, וצדקת פרזונו לא נראתה כמותה אף בדורות קודמים. את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו" ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם צ'ק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו" ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט שעמו פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו" ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו" ר, והאדמו" ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא.
הרבי נודע בדבקותו הרבה בהשם, ידועה האמרה בשמו: " אילו היו לי כ" כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב' הייתי עשיר גדול" , לאחר כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר " אפילו אילו היה לי כ" כ הרבה 'סנטים' כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה כלא חשיב', הייתי גם כן עשיר גדול" . מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים 'עבודת עבודה'.
מצורף אישור חתום מאת תלמידו הרה" צ רבי משה אליעזר פאפער רבה של קהילת סעליש-טשארטקוב בבני ברק, המאשר כי העותק שלפנינו היה העותק האישי של האדמו" ר והיה משתמש בו משך תקופה ארוכה מדי שבת בשבתו.
[9], קט, [5] דף. 26 ס" מ; מצב טוב. כתמי זמן. רישומי והוספות בעלים. כריכה מקורית, שדרה מחודשת.
'יריעות שלמה', חידושי הלכות בהלכות יורה דעה חלק ראשון, ו'קונטרס בית יד' על יורה דעה. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. מאת הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אוללמנן (אולמן) אב"ד מאקווא, מגדולי דורו הנודע על שם ספרו שלפנינו 'בעל היריעות שלמה'. מהדורה ראשונה. וינה, תרי"ד 1854.
בראש דף השער הקדשה ארוכה בכתב יד קדשו של המחבר אל הגאון רבי משה פאללאק אב"ד באניהאד ובעל 'וידבר משה'. בדף הפורזץ האחורי רישום בעלות ארוך בכתב יד אחיינו רבי יהודה פאללאק.
המחבר רבי שלמה זלמן אולמן [תקנ"ב- תרכג], מגדולי חכמי דורו ומרביצי התורה בהונגריה. חתנו של רבי שמחה בונם איגר-גינז ממטרסדורף, אחיו של הגרעק"א. רבי שלמה זלמן היה רב בצהלים, ברענדעק, ואחר כך במאקווא. על מצבתו נחקק: "…איש האלקים רבינו הגדול הגאון האמיתי אור מאיר עיני הגולה כבוד קדושת שם תפארתו מרן שלמה זלמן אוללמנן בעל המחבר ספר יריעות שלמה…".
קכ דף. חסר דף ב'.
מצב טוב: כתמי זמן. כריכה פשוטה.
מגלה עמוקות, ספר קבלי ובו רנ"ב (252) ביאורים בדרך הקבלה על תפלת משה רבינו. מאת המקובל הנודע רבי נתן שפירא. זאלקווא, תק"ס [1800]. העותק של נכדיו, האדמורי"ם הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק ובנו הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנא בעל חובת התלמידים. בדפים: נה2; נו1 שתי הגהות בכתב-יד.
בשער הספר חתימת יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק. כמו כן מופיעות חותמותיו בשער הספר, ובדפים נוספים (דף [4], יא, לה, נא, נח, סג). בדף הפורזץ חותמות בניו: האדמו"ר הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנא בעל חובת התלמידים, והאדמו"ר רבי ישעיה.
רבי אלימלך מגרודז'יסק [תקפ"ד-תרנ"ב], מחשובי אדמור"י וצדיקי דורו ואדמו"ר לאלפי חסידים. בן הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל שפירא – השרף ממולגניצא, נכדו של המגיד מקוז'ניץ ונינו של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. רבי אלימלך היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא, ותלמידם של: הסבא קדישא מראדושיץ, רבי נתן דוד משידלובצה, והושפע גם מרבי ישראל מרוז'ין. משנת תר"ח ישב בגרודז'יסק והיה ממנהיגי הדור. תלמידו המפורסם היה הרבי מאוסטרובצא. מתורתו נדפסו הספרים: 'אמרי אלימלך' על התורה ו'דברי אלימלך' על התורה ומועדים.
רבי קלונימוס קלמיש שפירא [תרמ"ט- תש"ד], גאון מופלא בנגלה ובנסתר, מרביץ תורה וחסידות. בתרפ"ג יסד את ישיבת "דעת משה" בוורשה ושימש בה כראש ישיבה במקביל לאדמו" רות בפיאסצנה. נודע בספרי ההדרכה שחיבר 'חובת התלמידים', 'חובת האברכים', 'אש קודש' וספרים נוספים. בתקופת השואה למרות שהוצע לו להימלט, הוא סירב. הוא שהה בגטו וורשה, ניהל שולחנות וחיזק את הסובבים בדרשותיו המופלאות שנשא. את כתביו קבר מתחת להריסות של בניין בגטו, והשאיר עימם מכתב שאם ימצא אותם מישהו, שיקח אותם לארץ ישראל ויוציאם לאור.
רבי ישעיה שפירא [תרנ"א-תש"ה], בן הזקונים של הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק נודע באהבת ארץ ישראל שלו וכל חייו עסק בחיבת ציון וישוב הארץ, הוא פעל במרץ להביא חלוצים שומרי תורה ומצוות ולהקים בארץ ישראל ישובים דתיים ברוח התורה.
[4], עג, [7] דף. 24 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי מספר דפים. חסר דף. כריכת עור מפוארת.
אך פרי תבואה, חסידות לפי סדר פרשיות התורה והמועדים. מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשערים נפרדים. מונקאטש, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876.
הספר נדפס סמוך לפטירתו של הרה" ק מליסקא, יחד עם צוואתו. בשני החלקים הסכמה מאת האדמו" ר רבי חיים מצאנז בעל ה'דברי חיים', המהלל מאד את המחבר. המביא לדפוס כותב שהמחבר כתב בצוואה שניתן להדפיס את חיבורו, רק בהסכמת צדיק אחד [לפחות], ולכן בקשו הסכמה מהאדמו" ר מצאנז.
העותק של האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש בעל ה'מעגלי צדק'. בדף הפורזץ מופיע הכיתוב: " שייך לאדמ"ו [-אדוננו מורנו ורבנו] דק"ק דעעש" . שני הצדיקים הנודעים היו מראשי תנועת החסידות בהונגריה, שמרו על קשר חם ביניהם, ואף צאצאיהם השתדכו ביניהם. הספר עבר לנכדו, ובדף השער יש חותמת של נכדו רבי יחזקאל אייזיק פנט, בנו של חתנו רבי שבתי פנט בעל 'מבשר טוב', שנולד כעשר שנים לאחר חתונת הוריו בברכת ה'דברי חיים' מצאנז.
המחבר האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא [תקס"ח – תרל"ד] , היה מראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19, ומייסד חסידות ליסקא. היה תלמיד מובהק של רבי משה טייטלבוים בעל ה'ישמח משה', ונסע גם לרבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי שלום מבעלז, ורבי חיים מצאנז. נודע כפועל ישועות והמונים נהרו אליו מכל רחבי הונגריה. משב"ק האדמו"ר היה הרה" ק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר. ולאחר פטירתו מונה המשב"ק כממשיכו העיקרי.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש [תקע"ח-תרמ"ה], בנו של הרה"ק רבי יחזקאל פנט בעל ה'מראה יחזקאל'. רבי מנדל היה מתלמידיו הקרובים של החתם סופר שהיה מפליג בשבחו והיה מכנהו 'דער זיידענער בחור' ואף היה מטייל עמו בערבי שבתות. הוא היה היחיד בישיבת פרשבורג שהיה לבוש בבגדי חסידות. ידוע המעשה עם גלוי אליהו אצל החתם סופר שרבי מנחם מנדל פנט היה נוכח שם. בעקבות נישואיו התקרב ל'ישמח משה', לאחר מכן שימש כרבה של דעעש ומשנת תרי" ח כיהן כאדמו"ר. בגללו, רבים בהונגריה החלו להתפלל בנוסח ספרד, והעיר דעעש הפכה למעוז חסידי. משך עשרות שנים היה מנהיג היהדות החרדית בטרנסילבניה ואחד מגדולי האדמו" רים בדורו. חיבר את הספרים: מעגלי צדק, שערי צדק, משפט צדק ואבני צדק.
[4], קטז; [1], פח דף. 23 ס" מ. סטפנסקי חסידות 41; מצב טוב. כתמי זמן. נקב בדף הפורזץ עם פגיעת טקסט קלה. כריכה קדמית מנותקת.
שאלות ותשובות תשורת שי, מאת רבי שלמה יהודה טבק, רבה של סיגט. שני חלקים. מאראמאראשסיגעט. תרס"ה-תר"ע 1910-1905. מהדורה ראשונה.
בדפי הפורזץ בדפי הפורזץ חתימות בעלות וכיתובים בלועזית ובעברית לסירוגין, בכתב יד קדשו של רבי יהודה'לה מדז'יקוב. ידוע כי הצדיק רבי יהודה'לה מדזיקוב, מרוב דבקות ועיון היה נתקף בכאבי ראש עזים, וכדי לחוש הקלה היה כותב ומשרבט מלים וכופלם כמה פעמים.
בנוסף בדפי הספר בשבעה מקומות מצאנו הגהות בכתב יד קדשו. ידוע כי הצדיק רבי יהודה'לה מדזיקוב היה כותב הגהות בגליונות הספרים שלמד, וכך נדפס מהם הספר גליוני מהר"י.
המחבר רבי שלמה יהודה ליב טבק [תקצ"ב – תרס"ח] מגדולי פוסקי הונגריה וראב"ד סיגט. היה תלמיד מובהק של בעל ה"ייטב לב" ושל בעל ה"קול אריה". כשנתמנה ה"ייטב לב" בשנת תרי"ח לרבה של סיגט הביא עמו את תלמידו רבי שלמה ליב למען יכהן כדיין ראשי בעיר, תפקיד בו כיהן כחמישים שנה.
ה
אדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן וחיזוקים. נייר שברירי. כריכה מקורית.
עיר בנימן שני, פירוש על אגדות תלמוד ירושלמי מסדר זרעים ומועד, מאת רבי בנימן זאב וואלף. פיורדא, תפ"ב [1722]. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס לשני נכדיו של קדוש ישראל מרוז'ין.
הספר היה שייך לאדמו"ר רבי נחום דובער מסדיגורה שקיבלו במתנה מבן דודו האדמו"ר רבי חיים דוד [דודיל] מברודי.
בשער חותמת רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמת 'מנחת שי' (ראה להלן). בדף הפורזץ חתימת יד קדשו: "זה הספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בגב הכריכה מדבקה אדומה הנושאת כתובת מוזהבת: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמן בסאדאגורא". בשער חותמת רבי חיים דוד מאנזאהן.
האדמו"ר רבי מנחם נחום דב מסדיגורא – רבי נחום בער'ניו [תר"ג-תרמ"ג], בנו של הרה"ק רבי שלום יוסף בנו הבכור של קדוש ישראל מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו התייתם בגיל צעיר, אביו רבי שלום יוסף, שמונה כממשיכו של אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נפטר בקיצור ימים, כעשרה חדשים לאחר פטירתו של הרה"ק מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו נשא לאישה את בת דודו רבי אברהם יעקב – האדמו"ר הזקן מסדיגורא. האדמו"ר רבי נחום בער'ניו היה בעל ספריה גדולה במיוחד והוא החתים את הספרים לפי מקורם. בספר שלפנינו חתם 'מנחת שי' שמשמעותו שהוא קבל את הספר במתנה.
האדמו"ר רבי חיים דוד מאנזאהן [תר"י-תרצ"ב], בנו של רבי יוסף מונזון שהיה חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. רבי חיים דוד היה חתנו של רבי זאב מטוזיריאן. הוא כיהן כאדמו"ר ברוסיה ואחר כך עבר לגליציה והתגורר בכמה מקומות עד שעבר לברודי ועל שמה נודע כאדמו"ר רבי דוד'ל מברודי. (ראה: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, תקע"ו, חכמי גליציה ג 747-746).
[12] ס דף, כ 33 ס"מ. בדף השער: שתי תיבות בכתב יד.
מצב טוב. כתמי זמן. כריכה מוטבעת.
המשביר או הערוך החדש. חיבור גדול אודות ביאור מילים בתלמודים ובמדרשים, כעין ספר הערוך, עם ביאור גם בלשון אשכנז, מאת רבי יוסף שיינהאך. ווארשא, תרי"ז-תרי"ח, 1858. שני חלקים. עם: ספר המלואים או המשביר החדש, הוספות והשלמות לספר המשביר, מאת המחבר. ווארשא, תרכ"ט 1869.
בשער הראשי חותמת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזי'ן.
חיבור מעניין שזכה להסכמות חשובות.
כידוע, במאמציו לגילוי וזיהו דג התכלת, היו לו לאדמו"ר קשרים עם מדענים שונים, ואולי לצורך זה הוא השתמש בספר שלפניו, ובפרט בחלקו השני שם ישנם מונחים שונים בכמה שפות.
האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר [תקצ"ט – תרנ"א], 'בעל התכלת'. מייסד שושלת ראדזין והאדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצ'ה, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת. נולד לאביו האדמו"ר השני מאיזביצא הרה"ק רבי יעקב ליינר בעל ה'בית יעקב' בנו של הרה"ק מאיזביצא בעל 'מי השילוח'. 'בעל התכלת' נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב. בספרו סדרי טהרות תקף את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות. ספרו זה עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. בעקבות הביקורת הוסיף המחבר בכותרת בכל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד.
בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "פתיל תכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.
בדפי השערים, חתימות בעלים.
בדף סא, (בספירה השניה) הגהה בכתב יד.
המשביר: [10], קיד: [2], ג-קטז דף. המלואים: [10], עח דף. 18 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן.
"ממשה עד משה לא קם כמשה"
משנה תורה להרמב"ם, כרכים ב' ו-ג'. יעסניץ, ת"ק-תק"א [1740-1741]. חתימות בעלות רבות של חשובי תלמידי החתם סופר, בצירוף עדות חתומה של הגאון רבי שלמה פלעש בן דורו של החתם סופר: "באתי להעיד על הספר הלז ששייך להגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג".
לפנינו שני כרכים מספרי משנה תורה [היד החזקה] להרמב"ם. בהם הגה ולמד רבן של ישראל מרנא החתם סופר, ביושבו בישיבתו הגדולה שבפרשבורג, בהם הכין את שיעוריו וכתב את חידושיו הרבים. פריט קדושה נדיר וחשוב, המעביר רטט של קדושה. שהחזקתו מהווה סגולה וברכה לאין שיעור. כמאמר גדולי הדורות, חסידים כמתנגדים, שכולם ענו אחריו 'מקודש מקודש'.
את הספרים שלפנינו הביא לישיבת פרשבורג (לפי השערתו של מומחה כתבי היד הרב יצחק ישעי' ווייס, מצ"ב) תלמיד החתם סופר, הרב יוסף יוזפא פלעש (לימים אב"ד ועספרין), ובאותה התקופה היו הספרים בחזקתו ובשימושו של החתם סופר. בדף הפורזץ מופיע (פעמים) רישום מאותה התקופה בו נכתב: "באתי להעיד על הספר הלז ששייך להגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג". מתחת לרישום מופיעה (בכתב שונה) חתימת הגאון רבי שלמה פלעש אב"ד נייטרא. רבי שלמה היה בן דורו של החתם סופר ואף מבוגר ממנו בכמה שנים. הוא אמנם לא למד בישיבתו של החתם סופר, אך התכתב עמו בהלכה (תשובה אליו מופיע בשו"ת חת"ס, אה"ע א : לב), ובנו רבי יוסף יוזפא למד בישיבתו של החתם סופר, ויתכן כי הרישום הוא מעשה ידיו ורק החתימה היא של אביו.
לאחר מכן עברו הספרים בעלות מיד ליד בין תלמידים ממספר מחזורים בישיבתו של החתם סופר, וכל אחד מהם רשם עליו את חתימתו, ולעיתים את חידושי תורתו. בין החתימות המופיעות בשערי ובגוף הספרים: "דוד פיק"ק מברעסלויא"; "יואל בר"מ מנייטרא"; אשרפאליהו [-אשר רפאל אליהו] בר"מ ז"ל"; "גבריאל הלוי דעסויער" (חתימות רבות); "ישראל איסר טויבער". בגיליונות הספרים הגהות והערות רבות, חלקן ארוכות, שנכתבו על ידי מספר כותבים. תוכנן לא נבדק ומסתבר שנכתבו בידי תלמידי החתם סופר.
רבי משה סופר – החתם סופר [תקכ"ג-ת"ר], מנהיג היהדות החרדית אורתודוקסית של יהודי גרמניה ואירופה התיכונה. מגדולי הרבנים והפוסקים שקמו לעם ישראל. המהר"ם שיק העיד עליו "ממש ניכר היה השראת השכינה ורוח הקדש". בעל דברי חיים מצאנז כותב עליו: (שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח) "מרן ראש כל בני הגולה החתם סופר… אינני בקי בשיחת חולין דיליה".
רבי שלמה פלעש [תק"י-תקצ"ב], היה תלמידו של רבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג, ממנו נסמך להוראה ואף שימש דיין בבית דינו. משנת תק"ס כיהן כרבה של נייטרא.
בנו רבי יוסף יוזפא פלעש [תקמ"ח-תרט"ו], אב"ד ועספרין היה תלמיד החתם סופר. רבי גבריאל דעסויער כותב עליו "כל חכמות מלאוהו… הארז הגדול" (ראה גם: 'אישים בתשובות חת"ס' עמ' שע"ב).
רבי ישראל איסר טויבער
[תקפ"ג-תרס"ד], תלמיד החתם סופר (לישיבתו נכנס בגיל שלש עשרה כמו שמספר בהקדמת ספרו אזרח רענן). משנת תרי"א דיין בעיר חדש עד פטירתו. מחיבוריו נדפסו: אזרח רענן, ומקור ישראל. הספדו המרגש על רבו החתם סופר נדפס בקובץ מעיין התורה שנה ב גליון ח-ט. (ראה גם: שם הגדולים מארץ הגר מערכת א אות קלו).
הגאון רבי גבריאל הלוי דעסויער
[תקס"ה-תרל"ח], תלמיד החתם סופר בישיבתו בפרשבורג, היה אב"ד בבאלטון קאמאר בהונגריה, ואחר כך אב"ד קאיארענינג קרוב לארבעים שנה. מחבר הספרים: יד גבריאל, שקיבל את הסכמת החתם סופר. קסת גבריאל, מלחמת מצווה, שירי זמרה, והאריאל. החתם סופר כתב עליו: "ועלה על גבי חביריו ביתר שאת וביתר עוז… חכו ממתקים וכולו מחמדחם… מתוק מדבש".
מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד והחתימות.
חלק שני, ספרים: נשים וקדושה; חלק שלישי, ספרים: הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות וטהרה. 36 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים זעירים בשערים ובשולי הדפים הראשונים, ללא פגיעה משמעותית. כריכות עץ מקוריות מחופות עור, בלויות במקצת.
לקוטי אמרים תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, בדפוס האלמנה והאחים ראם. תרל"ח 1878.
בשער ובדף הפורזץ האחורי חתימת יד הגאון הצדיק רבי אליהו כץ דושניצר . בדף יג הערה בכתב יד.
לפנינו עותק ייחודי – ספר יסוד-חב"די בעל רעיונות חסידיים עמוקים, שהיה שייך לגאון המוסר הליטאי רבי אליהו דושניצר, אשר ה'חזון איש' התבטא אודותיו כי הוא מל"ו צדיקים נסתרים שבדור!!
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר [תרל"ז-תש"ט] , צדיק יסוד עולם. בבחרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים. כבר בצעירותו נודע רבי אליהו כאיש קדוש ומורם מעם וסיפורים רבים סופרו אודותיו. הוא היה אחד מהבחורים שזומנו על ידי ה'חפץ חיים' להוצאת הדיבוק הידוע. לאחר נישואיו מונה כ'משגיח' בישיבות ראדין וסלובודקה, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה. רבים מגדולי הדור נחשבו לתלמידיו, ביניהם הגאון רבי חיים קניבסקי שאף ערך את ספרו 'נחלת אליהו', שם הוא כותב שבשעת פטירתו אמר עליו בעל ה'חזון איש' שהוא היה מל"ו הצדיקים שבדור.
לפנינו עדות מעניינת שהוא למד בספר ה'תניא'.
130 עמ'. כ- 20 ס"מ. כתמי זמן. מצב טוב.
שערי חב"ד 72; ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 106, כז.
ספר 'זרע קודש' מאת הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, מספרי היסוד בתורת החסידות. פשמישל, [תרס"ד] 1904. מהדורה שניה ונדירה ביותר . לא רשומה במפעל הביבליוגרפיה. הוצאה זו הוגהה ביותר על ידי רבי אברהם ארים, במשך יותר משלוש שנים! במהדורה זו נדפסו החידושים על חלק בראשית בלבד.
עותק מיוחס – בדף השער ובין דפי הספר מופיעות מספר פעמים חותמותיו של האדמו"ר הקדוש רבי בצלאל יאיר דאנציגער מאלכסנדר .
האדמו"ר הקדוש רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר [תרכ"ה-תרצ"ה 1865-1935] בנו של מייסד שושלת אלכסנדר רבי יחיאל דנציגר בהרה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא. היה חביב ונערץ על אביו הגדול. לאחר הסתלקות אביו דבקו בו החסידים אך הוא סירב לקבלם כאדמו"ר וקיבל את מרות אחיו הרה"ק בעל 'ישמח ישראל'.
גם לאחר פטירת ה'ישמח ישראל' הוא סירב לקבל חסידים ודבק באחיו בעל 'תפארת שמואל', לאחר סיום המלחמה נשאר בלודז' שם עמד בראש בית מדרש עצמאי וחלק מחסידי אלכסנדר נקשרו אליו. היה נוהג לומר את דברי תורתו מתוך ספרו של אחיו "ישמח ישראל". נרצח במחנה חלמנו בראש השנה תש"ג. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהודה. אחרי השואה, בה נרצח אחיינו רבי יצחק מנחם (בנו של אחיו רבי שמואל צבי) שכיהן כאדמו"ר לחסידי אלכסנדר, מינו שרידי החסידים את חתנו-אחיינו רבי יהודה משה טיברג לאדמו"ר מאלכסנדר.
[1], מו דף. 22 ס"מ. חלק מהחותמות דהויות.
מצב בינוני. קרעים חסרים בדף השער. כתמי זמן רבים. קיפול 'אוזניים' בדפים רבים. לא כרוך.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
