ספר באר מים חיים – מספרי החסידות החשובים והנודעים ביותר. מאת האדמו"ר הקדוש רבי חיים טירר מטשרנוביץ, מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות, המכונה על שם ספרו בעל ה'באר מים חיים'. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1901. העותק האישי של בעל המופת הנודע 'פוקד העקרות' הרה"ק רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בנו של ה'דברי חיים' מצאנז – גדול אדמורי גליציה.
בדף השער מופיעה חתימת יד קדשו של הרה"ק מסטרופקוב: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלבר[שטאם]". בדף שלאחר השער מופיע שיוך בעלות נוסף בכתב-יד: "שייך לכ"ק אא"ז הרה"צ הק' והטהור שליט"א אב"ד דק"ק סטרופקוב יצ"ו".
לפנינו עותק מקודש בכל מיני קדושות שהיה שייך לפוקד העקרות המפורסם. הספר מלא לכל ארכו בסימני שימוש קדושים (שהם בוודאי של הרה"ק מסטרופקוב, ולא של חסידיו שקיבלוהו לאחר פטירתו ומן הסתם שמרו עליו בסילודין יותר מבבת עינם). מפעים לראות שבפרשות לך-לך ווירא העוסקות בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו על הבנים, ובלידת יצחק אבינו, אכן מופיעים סימני שימוש רבים ומשמעותיים ביותר (ראה צילום) ומי יבוא בסוד קדושים.
בשושלת צאנז נודעה חשיבות גדולה לספר באר מים חיים. ה'דברי חיים' התבטא אודותיו: "מאכט פלאטערן דאס הארץ צום לעבעדיגן בורא" [בתרגום חופשי: מרתת את הלב לא-ל חי] . בנו ה'דברי יחזקאל' התבטא פעם כי ספר "באר מים חיים על התורה, עשה לו טובה גדולה בנפשו".
בשער מופיעה בנוסף חותמתו של רבי משה שטרנברג מקראקא, אשר קיבל הסכמה מאת האדמו"ר מסטרופקוב הנ"ל, להדפסה מחודשת של הספר זבח שלמים לרבי משה גאלנטי (פאדגורזע תרס"ג). כמו כן קיבל הסכמה מאת אביו של האדמו"ר – בעל ה'דברי יחזקאל', למהדורה אחרת שהדפיס בשנת תרנ"ח. חותמות נוספות: "הק' יושע יצחק בורגער מק"ק קאשוי יצ"ו". כידוע האדמו"ר התגורר בערוב ימיו בעיר קאשוי, בה השיב נשמתו ליוצרה.
האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב [תרט"ז – ת"ש], נולד לאביו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, שאמר עליו שנשמתו קדושה מאד 'גבוה מעל גבוה'. שימש כרב בסטרופקוב והקים את חסידות סטרופקוב. היה אדמו"ר מפורסם ורבים נסעו לחסות בצילו. נודע כבעל מופת גדול ומכל רחבי הונגריה וגליציה נהרו אליו אלפי אנשים להוושע בדבר ישועה ורחמים ובעיקר בפקידת עקרות.
החל משנת תרנ"ח כיהן כאב"ד ואדמו"ר מסטרופקוב. אביו בעל הדברי יחזקאל משינווא, שכיהן אף הוא בתחילה כאב"ד סטרופקוב, הפליג בקדושת נשמתו וניבא לו גדולות ונצורות שיומשכו על ידו ישועות בפרט לחשוכי בנים. וידוע מה שאמר עליו אביו הקדוש משינאווע, "אמו לקחתי לשם שמים, ואיתא בתנא דבי אליהו הנושא אישה לשם שמים הויין ליה בנים מושיעים את ישראל". היה איש פלאי בכל תהלוכותיו וכל גדולי דורו קראו אחריו "מקודש מקודש".
רבינו שהה רבות בצל זקנו ה’דברי חיים’ שהעמיד לו מלמד מיוחד, עמו למד רוב שעות היום בקדושה ובטהרה. השם אברהם נוסף לו בחליו, ורבבות השתתפו בהלוויתו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים דרכי שלום.
רבי משה שטרנברג מחכמי קראקא. הוציא לאור את הספר "מעשה טוביה" ואת הספר "זבח שלמים". עסק בהכנת "אנשי שם בזמננו". פרסם מאמרים ב"אסיפת חכמים" – מלניץ תרפ"ח. בשו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה [חלק א תשובה קמ] נדפסה תשובה אליו.
רישומים רבים בכתב-יד בעמודי המגן.
[1], קצט; [1], ר-שלט, שמא-תכו דף. 22 ס"מ. כריכת חצי עור מקורית? מוטבעת.
מצב טוב. הדבקות לחיזוק במספר דפים, קרעים קלים בשולי ובמרכז מספר דפים (בחלקם עם פגיעה קלה בטקסט). נקבי עש זעירים. כתמים וסימני שימוש. חיזוקים לשולי השער, ללא פגיעה בטקסט.