בְּרֹאשׁ כָּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ פֶּסַח
ספר ברית הלוי, פירוש בנגלה ובנסתר על ההגדה של פסח. מאת המקובל רבי שלמה אלקבץ בעל ה'לכה דודי'. [למברג], דפוס זלמן ליב פלעקר ושותפיו, [תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה. העותק האישי של האדמו"ר השלישי מלעלוב הרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל בידערמאן מתקופת היותו בעיר הקודש ירושלים.
הספר מכיל תשעה עשר פרקים, ובהם פירוש על ההגדה. בפרקים טז-יט נדפס חלק מנוסח ההגדה במרכז הדף ומסביבו הפירוש [החל מ'הא לחמא עניא', ארבעת הקושיות, 'עבדים היינו', מעשה ברבי אלעזר בן עזריה… ורבי עקיבא שהיו מסובים בבני ברק, אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה, ברוך המקום, ארבעת הבנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, והגדת לבנך, מתחילה עובדי עבודה זרה עד ויעקב ובניו ירדו מצרים].
בדף השער ובמקומות נוספים מתנוססות לתפארה חותמותיו האישיות של איש אלוקים קדוש, האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנחם בידערמאן מלעלוב, מגדולי אדמו"רי הדורות וגדול האדמו"רים בארץ ישראל. נוסח החותמות: "אלעזר מנחם בהר' מהר' משה זצלה"ה". ספר קבלי מקודש זה שימש את הרה"ק רבי אלעזר מענדל בעבודת קדשו בביתו שמול מקום המקדש, בליל התקדש חג הפסח – הלילה הגבוה ביותר בשנה ובעל הגילויים הגדולים ביותר אצל צדיקי החסידות! מרטיט לראות לאורך הספר את כתמי הנוזלים הרבים מאוד, האופייניים להגדות, משיירי שולחנו של איש האלוקים.
ידוע על החומרות הנוראות הנהוגות בשושלת הקודש לעלוב בחג הפסח, עד שהיו משתמשים בכלים ובגדים מיוחדים ואפילו בדירה מיוחדת לחג הפסח. ומפורסם המעשה, שפעם אחת בליל התקדש חג הפסח בא חסיד אחד לבית הרה"ק רבי אלעזר מענדל והתחנן לפניו שיבקש רחמים על אשתו שחלתה אנושות, השיב לו רבינו הרא"מ: שמא נשאר חמץ בביתך? חזר האיש לביתו ובדק בחורים ובסדקים ולא מצא כל פירור של חמץ, ושב אל הרבי בפחי נפש, אמר לו הרבי צא ובדוק בספר פלוני שעיינת בו בשבת כשאכלת קוגעל, שמא נשארה בו איטריה בודדת, חזר לביתו ולהפתעתו מצא כי נתאמתו דברי הרבי, ומצא האטריה – מיד עמד וביער החמץ ועלתה ארוכה לאשתו. אי לכך מסתבר שסימני השימוש ושיירי הנסכים שבספר הינם מליל הסדר גופא ולא היו משתמשים בו לאחר הפסח.
מן העניין לצטט את דברי בעל ה'דברי חיים' מצאנז אודות ליל הסדר של הרה"ק רבי אלעזר מענדל מלעלוב: "מיר זענען דאך אין הימעל, האבן מיר גיזעהן אז דעם שענסטן סדר אפגירעכט רבי אלעזר מענדל פון ירושלים" [- ראינו בעולמות העליונים שאת הסדר הנאה ביותר מכל הצדיקים ערך הרה"ק רבי אלעזר מנדל מירושלים].
הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב [תקפ"ז-תרמ"ג] , היה איש אלוקים קדוש, נודע כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. בן הרה"ק רבי משה מלעלוב, בן בתו של הרה"ק היהודי הק' מפרשיסחא וחתן הרה"ק רבי צבי, בן החוזה מלובלין. גדולי צדיקי החסידות כה'דברי חיים' ובעל 'תפארת שלמה' מראדומסק הפליגו בשבחו.
עלה לירושלים בשנת תרי"א והיה האדמו"ר הראשון שניהל עדה בירושלים. התפרסם מאוד בתפילותיו הארוכות בכותל המערבי, אליו היה הולך כל יום. בייחוד בליל שבת קודש, אז גילה סודות נסתרים כשסביבו נסערה מאד ועיניו ולבו למרומים. מעשה ידוע שאמר לבנו מרן הרדצ"ש מלעלוב שיאמין לו שכשאומר "א גוט שבת לכותל המערבי" הרי הכותל המערבי משיבו ג"כ "א גוט שבת". כן איתא מאמר משמו שאמר שהמשיח יתגלה מתוך אחת האבנים של הכותל המערבי.
לא רבים יודעים זאת, אולם הרה"ק רבי אלעזר מענדל מלעלוב היה זה שתיקן את הלבוש הירושלמי המסורתי 'כתונת הפסים' – ה'גאלדענע קאפטן' הירושלמי, שנתפר עד היום בצורה מיוחדת ע"פ הוראותיו, והוא עשוי מעשרים ושש חתיכות בד כמנין שם הוי"ה. מקובל בשמו שכאשר האבות הקדושים היו בארץ ישראל, הם נהגו ללבוש את הלבוש הזה.
כמו כן תיקן את ה"היינגלייכטער" הירושלמי – מנורת שמן תלויה העשויה אף היא על פי סודות הקבלה, מעשרה נרות כנגד עשר ספירות הק'. [בקומה העליונה – 3 נרות כנגד חב"ד, בקומה האמצעית – 6 נרות כנגד ו' המידות, ובקומה התחתונה נר א' כנגד ספי' המלכות].
[2], מד דף. 25 ס"מ. החותמות מופיעות בדף השער, בדף כא, ובדף המגן הקדמי. בדף [2/ב] מופיעה חותמת נאה של בנו – הרה"ק רבי ירחמיאל יוסף, שירש את הספר מאביו הקדוש.
מצב כללי טוב. כתמים קדושים רבים, וסימני שימוש. קרעים בשני הדפים הראשונים. קרעים קטנים במספר דפים נוספים. כריכה עתיקה, משופשפת ובלויה מעט. הלוח הקדמי מנותק חלקית.