המכתב נשלח בעצם ימי הסליחות (אלול, תשי"ד 1954), אל הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך. הרבי מעתיר בברכות: "לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה".
הרבי מתייחס במכתבו גם אל יום הבהיר "ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעש"ט ורבנו הזקן".
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד 1902-1994], הנשיא השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תשי"א ועד לפטירתו. גאון אדיר בכל מכמני התורה ומצודתו הייתה ועודנה פרוסה בכל רחבי תבל.
הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [נפטר כ' אייר תשמ"ג], 'מנקה הרחובות הקדוש'. נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שהסתופפו בצילו של הסנדלר הקדוש רבי משה יעקב רביקוב. ביניהם היו רבי לאון פטילון, רבי אברהם פיש והרב מנדל מבני ברק. על כל ספר קבלה שסיים רבי יוסף ללמוד, רשם את המילה "מוגה" ונהג לחתום "יוסף וולטוך נכד המגיד מזלאטשוב". מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים והוא זכה שם לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים. כל הנהגותיו היו על פי הוראותיו של אדמו"ר רבי שלומק'ה מזוועהיל. לפרנסתו עבד רבי יוסף בלילות כמנקה רחובות בעיר תל אביב.
[1] דף מכתבים רשמי (אגרת אוויר), 30 ס"מ. מודפס במכונת כתיבה ובסופו חתימת יד קדשו של הרבי; מצב טוב. שיקום אמנותי קל.