דברי תורה בכתב יד הגרי"ש אלישיב. דברי אגדה ומוסר בענין פרשת 'זכור', בית המקדש, ועוד עניינים.
הגרי"ש פותח בדברים בענין הטעם לזכירת עמלק והמלחמה נגדו שהוא משום שעמלק מראשיתו כיוון לעקור את התורה ע"י עשיו שעשה הכל כדי שלא יתגדל שמו של יעקב, מה ש'עמלק' זינב בנחשלים שפלט הענן כיון שאין ביכלתו לפגוע בחוזקה של רוחניות וכן בדור מרדכי העם ש'פלחו לצלמא' וירדו ברוחניות הביאו עליהם את גזירות המן שבקש להורגם אך במרדכי לא יכול היה לפגוע בשל אחיזתו העיקשת בתורה וזכותו הועילה להגן על כולם, וכן בכל הדורות. ענין כוחות הטוב וכוחות הרע שבדור, ואין לך דור שאין בו בחינת משה רבינו, ענין 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' שע"י העלייה למקום המקדש הקדושה מתפשטת החוצה, חנוכת המקדש בחג הסוכות, הקשר בין הכרובים שבבית המקדש לכרובים ולהט החרב המתהפכת שבקדמת גן עדן, ועוד עניינים.
רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב], נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. בשנת תרפ"ד עלה ארצה עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, נודע בעיקר בשל התמדתו המופלאה במשך כל שנותיו מיום עמדו על דעתו. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור, ולמנהיג הדור.
[1] דף נייר כתוב משני צדיו 21×16 ס"מ.
מצב טוב מאד.