"הריני מעיד עליו שהיה לו גילוי אליהו" (האוהב ישראל מאפטא)
קודש-קדשים – אוטוגרף המחבר: [2] עמודים נאים מאוד, מתוך הספר הקדוש 'לבושי שרד', בעצם כתב יד קדשו של המחבר הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות, בעל ה'לבושי שרד' וה'ערבי נחל'. [ראשית המאה ה-19].
במרכז העמודים העתיק המחבר הקדוש את לשון הספר 'שמלה חדשה' וסביבו כתב את פירושו 'לבושי שרד'. הכל כאמור בעצם כתב יד קדשו נאדר-ההוד והנאה מאוד של בעל הערבי נחל. כולל הכותרות בראשי העמודים, מספרי הסעיפים, וראשי הפרקים. בשולי העמודים הוסיף רבינו הגהות ששולבו בגוף הטקסט בספר המודפס.
הספר הקדוש לבושי שרד הינו מספרי ההלכה החשובים והמפורסמים ביותר שחוברו אי פעם על ידי אדמו"ר חסידי. הספר לבושי שרד נחשב מספרי היסוד ההלכתיים בהלכות טרפות והוא מצוטט ללא הרף בספרות ההלכתית. הספר נתקבל כל כך בקרב גדולי ההוראה, עד שהיו רבים שנמנעו להסמיך להוראה תלמידים שלא היו בקיאים בספר 'לבושי שרד'.
לא מן המותר לציין בשולי היריעה שכתב היד הקדוש שלפנינו גופא היה למגע ידיהם הקדושות ולמראה עיניהם הטהורות של שאר אבות החסידות בדורו: הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם יהושע העשל מאפטא, ה'באר מים חיים' והרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק – כמופיע בהסכמותיהם שבראש המהדורה הראשונה של הספר (מאהלוב, תקע"ב; ראה הרחבה להלן).
[2] עמ' כתובים, כ-20X16 ס"מ. הכל בכתי"ק המחבר. כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים.
מצב בינוני-טוב. נקבי עש. כריכת עור.
האדמו"ר הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ [תקט"ו-תקע"ד], מחשובי אדמו"רי הדורות. בספרות ההלכה הוא מכונה לרוב על שם ספרו ההלכתי שלפנינו כבעל ה'לבושי שרד' ובמקהלות החסידים נהוג לכנותו על שם ספר החסידות שחיבר: 'הערבי נחל'.
רבותיו: מרבותיו הידועים בנגלה ובנסתר היו הרה"ק רבי משולם פייביש מזאבריז אשר רבינו מביאו בהגהותיו לשו"ע (או"ח סימן קס"ח) ובספרו לבושי שרד (חלק חידושי דינים ליו"ד אות צ"ד). בעל שם הגדולים החדש מביא בערכו שהיה תלמידו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארניאוסטרא. יש אומרים שהיה גם מתלמידיו של הרה"ק רבי עוזיאל מרוטשוואל בעל תפארת עוזיאל. בערבי נחל יש משמעות שהיה מתלמידיו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל 'המגיד מזלאטשוב', שכן רבינו מביאו (בפרשת בהר דרוש א') בלשון "וכזה אמר המגיר זצוקללה"ה בביאור הפסוק אנכי עומד בין ה' וביניכם" ומובא בספר מאור ושמש שמימרא זו אמרה הרה"ק הרי"מ מזאלטשוב. כמו כן היה חברם של רבים מגדולי החסידות בדורו ביניהם: רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי אברהם יהושע השל מאפטא.
ספריו: לבושי שרד על שולחן ערוך יורה דעה (מוהילב תקע"ב) ועל שו"ע אורח חיים (מוהילב תקע"ח), ערבי נחל על התורה (סדילקוב תקצ"ה), נאות דשא (למברג תרכ"א) כ"ד הקמח (פרמישלא תרנ"ט) ועוד. מסופר כי גאון אחד הגיע לפני האוהב ישראל מאפטא וביקש ממנו הסכמה לספר עם השגות רבות על הלבושי שרד. ענה לו האוהב ישראל, "אתם עשיתם השגות אל הרב מסאראקע?! – אני מעיד עליו שהי לו גילוי אלי'! לאזט גימאך דעם אלטין מיט זיינע גרייזען [בתרגום חופשי: עזוב את הזקן בשקט עם הטעויות שלו].
בארץ ישראל: בשנת תקס"ח, עלה רבינו לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, בה נפטר. קברו במערת הצדיקים בצפת, לצדו של ה'בת עין' והרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק, הפך לתל תלפיות, וידוע בעיקר כסגולה בדוקה בכדי להיוושע בזיווג.
ספה"ק לבושי שרד
רבינו החל בחיבור ספרו זה בחו"ל ואף נטל הסכמתו של הגה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב עוד בשנת תקס"ח טרם עלותו לא"י וכך כותב הגה"ק מבארדיטשוב בהסכמתו "ואף שאין דרכי ליתן הסכמה על ספרים חדשים הנוגעים להלכה פסוקה אך אוקי גברא אחזקתיה כי הוא חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים וצלל במים אדירים לירד לעומקה של הלכה ע"כ אמרתי כל מן דין סמוכי לנא לאדפוסי אידרא לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל" . אמנם סיומו של הספר היה בארץ ישראל בשנת תקע"א תקע"ב וכאן נטל רבינו הסכמתו של הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק זצוקללה"ה שהיה מוקיר ומחבב את רבינו מאד ואף נקבר אתו יחד באותה מערה וכך הוא כותב בהסכמתו שניתנה בשנת תקל"א בחודש שבט "אמת מארץ תצמח צמח צדיק ה"ה כבוד ידיד ה' ואהבת נפשי חי רוחי אשר אוותה נפשו לשכון כבוד בארצנו והוא מאנשי שלומינו מעומק האהבה מאז הכרתיו בכל מיני כינויי חיבה חיבבתיו וכעת הפליא לעשות להיות כביר מצאה ידו לברר וללבן דברי רז"ל והיה ה' אתו והצליח ועשה פרי ותהי גמר מעשהו בקרב הארץ והגם שאין דרכי בכאן ליתן הסכמות על ספרים מחדש באו עכ"ז לאהבת האהוב וחביב ונצמד בקירות לבי כבוד הרב הגדול והמפורסם נ"י באתי בשמחה רבה על החתום ומה' אשאלה יפוצו מעיינותיו חוצה ישמחו השמים ותגל הארץ וארצינו תתן יבולה מפרי הארץ ששון ושמחה ימצא בה" . לחוץ לארץ שלח רבינו את ספרו לתלמידו החביב רבי אריה מרגליות זצ"ל וכנראה הוסכם ביניהם להדפיסו ברפוס המשובח דק"ק מאהלוב עירו של הרה"ק בעל באר מים חיים זצוקללה"ה אמנם טרם הביאו רבי אריה ליב לדפוס נטל את הסכמת הרה"ק מאפטא בעל אוהב ישראל ביום ד' כסלו שנת תקע"א לפ"ק שאף שלא ראה את רבינו מעולם רבה היתה השתוקקותו לראותו וכך הוא כותב בהסכמתו "מי האיר ממזרח צדק נודע בשער בת רבים בישראל גדול שמו כשמן תורק מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק עילת תהילת גולת כותרת ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק בקי בחדרי תורה נ"י פטיש הימיני עמוד החזק המשובח והמפואר כבוד קדושת שמו מה"ו דוד שלמה נ"י שהיה אב"ד דק"ק סאראקא ועתה זכה לישב על התורה ועל העבודה באה"ק תובב"א ואמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על אודותיו ועל חכמתו אשר נתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורוחב לב נכון בים התלמוד ופוסקים ומחדדין שמעתתיה טפי חידודי' קודם לליבונה ללבן ולברר שמעתתא אליבא דהילכתא ומה נכבד היה בהגלות נגלות לעיני ומצאתי ראיתי את שאהבה נפשי פה להשתעשע עמו באהבים ואילת חן כן אך דודי מני נסע ואינו דומה שמיעה לראיה איברא אי לא חזינא ארי' חזינא מרבעתיה דידיה ה"ה מכתבי פיתוחי קודש כו' " .