דף גדול ומיוחד מדרשתו לשבת הגדול פרשת האזינו תקע"ד [1814], בכתב ידו של רבי משה סופר ה"חתם סופר". הודפס בדרשות חתם סופר כרך שני ניסן-תשרי לפסח תקצ"א לפ"ק, עמוד ראשון בעמ' רג, ועמ' שני בעמ' 544-רעג.
מפרט: [2] עמ' נייר. 25.5X41 ס"מ. כ-89 שורות בכתב יד קדשו, הכל ברור וקריא.
מאפיינים מיוחדים: הדרוש עוסק בביאור המקראות בתהלים 'זמרו לד' חסידיו', 'ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם' וכו', בביאור המלחמות של ישראל ביציאת מצרים וקריעת ים סוף, כדרוש לשבת הגדול כפי שרשם בראשיתו. כמו כן בתחתית העמוד השני מתחילה דרשה נוספת לפסח, בה מבאר פר' ביכורים ולא תבשל גדי, בהביאו משל לאחד שנטל משומרי המלך לפקח על מעשיו לבל יסטה מרצון המלך. בספר הדרשות מצוינת כאן הערה שרשם בכתב ידו, ואילו כאן בכתב יד אינו מופיע כן.
מיוחד היה רבינו בחידושי סוגיות, שרשם חידושי סוגיא שלימה באופן סדור. צאצאיו ותלמידיו הירבו לשמור את כתב יד קדשו, כסגולה ליראת שמים ולישועת השי"ת, מרוב חביבות דברי תורתו, ומכך חשיבותו הרבה של כתב היד למרות שתוכנו נדפס בדרשותיו.
רקע: החתם סופר נהג לרשום באופן מסודר את דרשותיו וחידושי הסוגיות, ותשובותיו בהלכה. באחד ממכתביו המפורסמים הוא ציין זאת בכותבו, "הנני כותב על הספר בדיו כל מה שחנני ה' יתברך, הן בהלכה הן באגדה, והמה מונחים הפקר לכל מי שרוצה להעתיקם יבא ויעתיקם, וכן עשו קדמונינו קודם הדפוס".
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים ומחיקת דיו.