הזמנה מודפסת לחתונת הרה"ק רבי אלימלך בנו של האדמו"ר מפיאסצנא הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא בעל 'חובת התלמידים'. בגב ההזמנה (בעמוד נפרד) כיתוב ארוך ביותר [15 שורות] בכתיבת ידה ובחתימתה של מחברתו הטהורה של ה'חובת התלמידים', הרבנית רחל חיה מרים בתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל מקוז'ניץ. וורשה, תרפ"ו [1926].
ההזמנה כאמור לנישואי החתן הרה"ק רבי אלימלך בנו יחידו של ה'חובת התלמידים' (שנקרא ע"ש סבו רבי אלימלך מגרודז'יסק), שבא בברית הנישואין עם גיטעל בתו של האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב. למגינת כל לב, החתן נרצח בשואה הארורה, בחג הסוכות. אנשים שהיו עם האדמו"ר בהיוודע לו דבר פטירת בנו, העידו שהוא לא הזיל דמעה ואמר: "חג היום, צריך לשמוח", ורק לאחר צאת החג פרץ בבכי תמרורים.
ה'חובת התלמידים' מברך מלוא הטנא ברכות נדירות בעידנא דחדוותא: "וכ"ק אבי [האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק]… עם כ"ק חותני [האדמו"ר רבי ירחמיאל מקוז'ניץ]… זצלל"ה יחד עם אבותינו הקדושים ישפיעו… ישועות טובות ורב ברכות, בגוף רוח ונפש… דברי אוהבכם… קלונימוס קלמיש". בחלקה הימני של ההזמנה מכתב ארוך ומעניין בעברית ובאידיש בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית.
הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא [תרמ"ט- תש"ד], בנו של הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. במקביל לאדמו"רותו בפיאסצנא, יסד האדמו"ר את ישיבת 'דעת משה' בוורשה ושימש בה בפועל כראש ישיבה, באומרו: "לחסידים המבוגרים יש להיכן ללכת וממי ללמוד, לא חסרים רבי'ים שיקרבו אותם. אני ברצוני לקרב דווקא את צעירי הצאן, שלא ירעו בשדות זרים". רבי קלונימוס קלמיש נודע בספרי ההדרכה שחיבר 'חובת התלמידים', 'חובת האברכים', 'אש קודש' וספרים נוספים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד רבי קלונימוס קלמיש בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו (החתן, בהזמנה שלפנינו), כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו ורשה עד הסוף. האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על מסגרת החיים היהודיים. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים – אפיית מצה בפסח, וכדומה, קיום ברית מילה, ועוד. הוא ערך את שולחנותיו הטהורים, בלב התופת, במרתפים נסתרים של מפעלים נטושים, בהם התקבצו מאות ואלפים מהנשמות השבורות והגופים ההרוסים, שבדרשות החיזוק שהרבי נשא בפניהם, הוא רומם אותם מתוך עמק הבכא אל גבהים רוחניים. אותן דרשות מרטיטות קובצו על ידיו לספר 'אש קודש', אותו קבר מתחת להריסות של בניין בגטו, וצירף אליו מכתב בו ביקש שאם ימצא מישהו את הכתבים, שיקח אותם לארץ ישראל ויוציאם לאור, וכך היה. לאחר מרד גטו ורשה, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. שם נרצח, יחד עם שאר יהודי המחנה.
[1] דף מחולק לשני דפים, כל דף בגודל 14X22 ס"מ. בדף הראשון ההזמנה המודפסת ובשני מכתב הרבנית.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול, קרעים קלים בקיפולים.