מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים שלמה הורוויץ מסטריזוב. מתוארך: חנוכה תשכ"ה. המכתב נשלח לאחד מגדולי האדמור"ים בו מחווה האדמו"ר דעתו ודעת אבותיו הקדושים כי יש להתנגד ליוזמה שעלתה בכמה חצרות צדיקים, להעלות עצמות הצדיקים הקבורים בניכר ארצה.
האדמו"ר כותב בשם האדמו"ר מסאטמר: 'בעניין שאלות פינוי העצמות מעיירות הנחרבות, לא"י – והוא באחת ומי ישיבנו שאין מסכים בשום אופן לפנות עצמות שום אחד מאבותינו ורבותינו נ"ע כי אם יתחילו באחד אם כן אין לדבר סוף, ומי יודע להכריע בין גודל קדושתו' בהמשך מתייחס האדמו"ר למקרה פרטי בו כן הורה האדמו"ר מסאטמר לפנות עצמות נפטר שנהרג בנפילה מאוירון ונקבר סמוך מאד לקברי עכו"ם, והנקבר בסיבת אונס דינו שונה. כמו"כ הוא מוסיף כי סיפר לאדמו"ר אודות היוזמה להעלות ארצה את עצמות זקנו האדמו"ר מקשוי והתנגד לדבר בסיבה שאלו היוזמים להעלות עצמות הצדיקים שנפטרו לאחרונה לארץ ישראל עושים זאת כדי להשביח מקחם ע"י שיעלו עצמותיהם למקום שבו הם דרים כעת. ומסיים: 'וע"כ מהלין טעמי לע"ע אני איני עוסק כלל בפינוי עצמות אבותי…", ומסביר מדוע הוא עסוק דוקא בהעלאת עצמות בנו ארצה.
האדמו"ר רבי חיים שלמה הורוויץ מסטריזוב נפטר בתשכ"ט, בנו של האדמו"ר רבי אהרון מבייטש, נצר לאדמור"י צאנז, גדל והתחנך אצל סבו אשר כהן כאב"ד בקהילת בייטש ובקהילת סאסוב, מח"ס 'דרכי נועם' על התורה ועל המועדים. נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
[1] דף נייר – אגרת אויר. מצב טוב.