"תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן" (משלי ד ט)
כיפת צמר (ירמולקה), אותה חבש במשך שנים רבות גאב"ד העדה החרדית הרה"ק רב משה אריה פריינד.
כל חפצי הצדיקים סגולתם ידועה, בדוקה ומנוסה, כידוע מפי ספרים ומפי סופרים. יתירה עליהם הכיפה. שהרי הכיפה נועדה להרבות יראת שמים, כמאמר הגמרא: "כסי ראשך כי היכא דתיהוי עלך אימתא דשמיא" [-כסה את ראשך כדי שתהא לך יראת שמים]. זו גם הסיבה לכך שהידרו לחבוש את ראש התינוק בעת עריכת ברית המילה, בכיפה של צדיק. יש המוסיפים, כי מקור השם 'ירמולקה', הינו נוטריקון של המילים 'ירא מאלו-ה'. מעלה נוספת נודעת לכיפת צדיק, מפני שהוא חובש אותה במשך כל שעות היממה ללא הפסקה, ברגעים הנשגבים ביותר והטמירים ביותר.
רבי משה אריה פריינד [תרס"ד-תשנ"ו], גאב"ד העדה החרדית. נולד בהונגריה לרב ישראל פריינד, אב"ד הוניאד, בנו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב). רבי משה אריה איבד בשואה את רעייתו ועשרת בניו. שימש זמן קצר כרב העיר סאטמר. עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת 'ייטב לב' של חסידות סאטמר בירושלים. בשנת תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית. ולמעשה כיהן כאדמו"ר, ניהל עדה של חסידים וערך שולחנות. נחשב לגאון, צדיק ובעל מופת.
קוטר: 17 ס"מ; מצב טוב מאוד. סימני שימוש וזיעה.
מצורף אישור חתום עם תמונת הכיפה המעיד כי כיפה זו הייתה שייכת לרבי משה אריה פרינד וכי חבש אותה במשך תקופה ארוכה.