קונטרס אודות היתר מאה רבנים לאדם שאשתו נעשתה שוטה ואינה יכולה לקבל גט, והבעל רוצה להנשא בשנית. [ברודי, תר"ץ 1930].
קונטרס ובו פלפול הלכתי שמגולל פרשה קשה של אדם שאשתו נשתטתה ובמשך עשרות שנים לא יכל להנשא בשנית, עד שקמו גדולי גליציה והורו להיתר עם יצטרפו לדבר מאה רבנים.
תחילת הפרשה באשה שנשאה בשנת 1913, ומחמת מחלת אושפזה 3 פעמים ב'בית משוגעים', כולל תאריכי האשפוז וחוות דעת רפואיות. רבה של ברודי רבי אברהם מנחם מנדל שטינברג החל לטפל בעניין ורצה להתירה, אולם מחמת חולשתו לא הספיק והוא נפטר מבלי שהכריע בדבר הלכה למעשה. בנו רבי שמעיה שטינברג רבה של פרמישלן, המשיך לפעול בעניין והוא כתב את הקונטרס שלפניו שנכתב בשנת תר"ץ [1929]. בסוף הקונטרס נכתב פסק הלכה מנומק של רבי שלמה יעקב קטן [קוטן], רבה של לעשנוב ואב"ד בברודי אחרי רבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג, שגם הוא מצטרף להיתר בתנאי שיהיו מאה רבנים שיתירו. לקונטרס צורף פתקא מודפסת מרבי שלמה יעקב קטן ובה הוא פונה בקצרה לרבנים להצטרף להיתר, בפיתקא יש מקום להוספה בכתב יד של שם הרב המקבל, וכן הכתובת בלועזית למשלוח התשובה.
רבי אברהם מנחם מנדל שטינברג, שכונה בצעירותו 'העילוי מסרט', מגדולי גאוני גליציה, רבה של ברודי ומחבר שו"ת מחזה אברהם, היה חסיד רוז'ין שהתבטל כלפי רבותיו. מסופר שהוא בא לבריסק לבחון את הגרי"ז לחתן עבור בתו, היה ממנהיגי היהדות בגליציה. בנו רבי שמעיה, עמד בגיל 12 בחילופי שו"ת עם רבי עקב מהרימלוב ונסמך ע"י המהרש"ם ועוד. היה רבה של פרימשלן, ונחשב כיורשו של אביו בפסיקה ורבו הפונים אליו, ואכן המשיך לעסוק גם בפרשה זו, בשואה עם כניסת הנאצים יעץ לו האדמו"ר מבעלזא כיצד להמלט.
רבי שלמה יעקב קטן [קוטן] נולד בשנת תרל"ג לאביו רבי יוסף אהרן קוטן רבה של לשנוב ממשפחת רבנים ואדמו"רים, וכיהן אחריו כרב בלשנוב, ואחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כראב"ד ברודי.
נדפס בכמות מצומצמת, ולא ידוע בביבליוגרפיה, ואינו נמצא בספריה הלאומית בירושלים.
8 עמ' מודפסים, 21X31 ס"מ, נוסף פתק מודפס 16X12 ס"מ. גליון לא חתוך. מצב טוב. קרעים קלים ללא חסרון.