"חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ – גַּ֥ם כִּי־יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה" (משלי כב, ו)
טופס רשמי של ישיבת 'תורה ויראה' (הפלג הקיצוני ביותר ביהדות החרדית), בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הראשון מתולדות אהרון הרה"ק רבי אברהם יצחק הכהן קאהן. ירושלם, ל' ניסן תשט"ז [1956]. בטופס זה רושם הרבי לישיבה קטנה את בנו בכורו רבי שמואל יעקב קאהן, מי שלימים יהיה לאדמו"ר מ'תולדות אברהם יצחק' ולרבם של אלפי חסידים.
הרבי, שבעת כתיבת הטופס שלפנינו כיהן כבר כעשר שנים כאדמו"ר לאלפי חסידים ובכל זאת, בענוותנותו הרבה, הוא מתחייב כאחד האדם, בעצם חתימת יד קדשו לשמור על בנו "שימלא אחרי כל הסדרים והתקנות של הישיבה"; "ועלי לבוא בדברים לפחות פעם בחודש עם ההנהלה בנוגע להנהגתו". כמו כן מתחייב הרבי לשלם מדי חודש סכום של 2 לא"י כשכר לימוד. בשולי המסמך מופיעה החלטתו של הבוחן לאיזו כיתה מתאים הנער שמואל יעקב בן ה-12.5 (כיתה ז', בה המלמד הוא ר' לוי רבינוביץ', הלה הוא הגאון הנודע בעל 'מעדני השולחן').
במכתב מופיעים פרטים חשובים בביוגרפיה של האדמו"רים מתולדות אהרן ובנו האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק: כגון, מקום מגורי הרבי (רחוב ברמן אצל מא"ש); בתי החינוך בהם למד הרבי בצעירותו (ת"ת תולדות אהרן וישיבה קטנה תורה ויראה); מוריו של הרבי (בכיתה הגבוהה בת"ת תולדות אהרן – ר' שמעון עוזר ווייס ובשנתו הראשונה בישיבה קטנה – בעל מעדני השולחן); איזו מסכת למד (פסחים) ועוד ועוד. אך בעיקר ניתן ללמוד מהמסמך כי בנוגע לחינוך הבנים אין לעשות קיצורי דרך – והרבי דורש מעצמו כנדרש מפשוטי העם ואינו נותן לשנות כהוא זה מחמת מעמדו, אפילו בנושאים פורמליים!
[1] דף נייר, 26X19 ס"מ. נייר רשמי.
מצב טוב-טוב מאוד: סימני קיפול. נקבי תיוק. כתמי זמן.