וימפל [אבנט] לספר תורה אשר נעשה מחיתול של תינוק בברית מילה כמנהג יהודי אשכנז. גרמניה, תקכ"ה [1765].
מפרט: בד פשתן רקום בחוטים צבעוניים עם שם התינוק, ציורים של צבי, ספר תורה וחופה וכיתוב מעוטר בכתב קליגרפי נאה בגוונים שונים: "בנימן צבי בן הר"ר דוב שליט נולד במז"ט ביו' כו אב תצהל [08.1765] יגדל לתורה ולחופה ולמעשים טובים אמן סלה". אורך: 375 ס"מ. רוחב: 17 ס"מ.
מאפיינים ייחודיים: הוימפל שלפנינו, ככל הנראה, הוא אחד הוימפלים הקדומים ביותר שנשתמרו. באוסף הוימפלים במוזיאון ישראל מצויים למעלה מ 40 וימפלים, אך רק שלושה מהם נוצרו לפני וימפל זה.
רקע: על פי המנהג, בעת ביקורו הראשון של הילד בבית הכנסת בגיל שנה או שלוש שנים, נערך טקס קצר שבו ניתן החיתול כמתנה לבית הכנסת. בחגיגת בר המצווה בגיל שלוש עשרה, עם עלייתו לתורה, נתכבד הילד בקריאת התורה מתוך ספר התורה שנקשר בחיתולו. המנהג הוזכר לראשונה בספר מנהגי המהרי"ל בשנת 1545, והיה מקובל למעשה בגרמניה, אזורי בוהמיה ומורביה, שוויץ ודנמרק, עד המאה הי"ט.
מצב: בינוני-טוב, מעט כתמים וקרעים, בצדו האחורי נתפרה בטנת פשתן חדשה לשמירה ולחיזוק הבד המקורי.