"אשר לא ראתהו עד הנה עין איש בתבל כמעט" (נוסח השער)
זמיר עריצים הראשון. ספר הפולמוס הראשון נגד תנועת החסידות, שיוחס (בטעות) לגאון מווילנא. יצא לאור שנית, עם הקדמה מאת אפרים דיינארד. קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904. מהדורה שנייה ונדירה. עותק נאה. שוליים רחבים. הגהות בכת"י.
לפנינו המהדורה השניה של הספר הראשון בהיסטוריה שנכתב נגד החסידים. כולל נוסח החרם! חיבור נדיר בעל חשיבות היסטורית כבירה. עם הקדמה מושחזת מאת אפרים דיינארד. מטבע הדברים, הספרים הושמדו בשיטתיות על ידי החסידים לאורך השנים ומכאן נדירותם הרבה.
ספר זמיר עריצים הוא מספרי ההתנגדות החריפים כנגד החסידות (והראשון שבהם). המחבר קרא בספרו למלחמה בחסידות, שם ללעג את מנהגיה, ויצא באופן חריף ובוטה כנגד ראשי התנועה ובייחוד כנגד מייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, והספרים שיוחסו לו על ידי תלמידיו. על החשיבות ההיסטורית של החיבור שלפנינו, כתבו רבים. היו שייחסו (בטעות) את חיבור הספר לגאון מווילנא או לתלמידיו. הדבר משולל כל יסוד, אולם ניתן להבין מכך את החשיבות הרבה שיוחסה לחיבור שלפנינו. האדמו"ר הזקן מליובאוויטש כתב אודות החיבור: "ונשלחו הספרים בכל תפוצות הגולה ממש לא יאומן כי יסופר גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין עד שלא יכלו לשבת בבתיהם ובאו כולם לחסות בצל כנפיו של רבינו הגדול זלה"ה (-המגיד ממזריטש) בקהלת ראוונע ולטכס עצה כדת מה לעשות".
בשער הספר לא מופיע שם המחבר, ובמשך הדורות העלו החוקרים מספר השערות לגבי זהותו של המחבר. המגיד מסלוצק רבי ישראל ליבל ששימש גם כרב במוהילב סבר שהגר"א עצמו כתב את הספר, ואילו ישנם שסברו שרבי דוד ממאקוב חיבר זאת. ההיסטוריון צבי גְרֶץ שיער שמחבר הספר הוא רבי חיים מוואלוז'ין תלמיד הגר"א, לעומת ההיסטוריון שמעון דוּבְּנוֹב שהצביע על כך שרבי חיים התקרב לגר"א רק מאוחר יותר בתקל"ח, והוכיח שישנם שינויים בין 'זמיר עריצים' לסגנון של ספר 'נפש החיים', כך שלא יתכן שהגר"ח מוואלוז'ין חיבר את 'זמיר עריצים'. כיום מקובל כפי מסקנתו של דובנוב שהמחבר הוא רבי יהודה אריה ליב סופר קהל ברודי.
אפרים דיינארד [1846-1930], מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. סופר-נוסע, פולמוסן, אספן ספרים, ביבליוגרף וסוחר ספרים. היה ידוע כבעל לשון חדה שהרבה לתקוף ללא סייג בכתביו אישי ציבור, אנשי רוח, וביחוד עורכי עיתונים וכתבי עת. חלק מפרסומיו נכתב בסגנון של סטירה ופרודיה. ספריו עוררו ביקורת רבה.
8, 43 עמ’, 22 ס"מ. שולים רחבים. בדפי הספר הערות רבות והסברים שנכתבו בעפרון.
מצב טוב. כריכה חדשה קשה, על גבי שער המעטפת המקורי.