"…חירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח…"
מכתב מאת האדמו"ר מליובאוויטש אל בת דודתו היחידה זלדה שניאורסון-מישקובסקי (מוכרת כ'המשוררת זלדה') – משוררת מוערכת ומפורסמת. י"א ניסן תשכ"ו, ברוקלין, ניו-יורק.
הרבי מכביר בברכות לקראת חג החירות:
"ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח… בשמחה ובטוב לבב. ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה" . הרבי מוסיף בכי"ק: "ולבשו"ט [-ולבשורות טובות], ב"ד [-בן-דודך] המאחל כט"ס [-כל טוב סלה]".
כמה חשוב ומרגיע בתקופה הרת עולם בה אנו נמצאים כיום, להחזיק בפתקא מן שמיא – קמיע מומחה של אחד ומיוחד מצדיקי הדורות, בו נכתב בעצם כתב-יד-קדשו: "בשורות טובות" ו"כל טוב סלה".
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד 1902-1994], הנשיא השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תשי"א ועד לפטירתו. גאון אדיר בכל מכמני התורה ומצודתו הייתה ועודנה פרוסה בכל רחבי תבל.
[1] נייר מכתבים רשמי, 21 ס"מ. מודפס במכונת כתיבה, בסופו חתימת יד קדשו ותוספת של חמש מילים אף הן בכתב יד קדשו של הרבי. מצב טוב מאוד.