חידושי הכתב סופר על מסכת חולין, שני עמודים גדולים [קרוב ל-2,000 מילים!] בעצם כתב יד קדשו של המחבר רבן של ישראל הגה"ק רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בנו בכורו וממלא מקומו של מרנא ה'חתם סופר' בהנהגת יהודי הונגריה. [פרשבורג, ה'תר"ג 1843 לערך]. לפנינו אוטוגראף ספרו הנודע של מרן זיע"א, המכונה לדורות עולם על שמו כ'בעל הכתב סופר'. העמודים שלפנינו מכילים את חידושי הכתב סופר על מסכת חולין בפרק בהמה המקשה דפים: ע' עד ע"ד. בראש כל עמוד כתב מרן: "בעזה"י מה שחנני הי"ת חי' חולין פ' בהמה המקשה" ואת מס' הדף בגמרא שבו עוסקים החידושים. החידושים הועתקו מילה במילה מכתב היד הקדוש שלפנינו ונדפסו כלשונם בספרו חידושי הכתב סופר למסכת חולין (בודפסט, תרצ"ח). מעיון בגוף כתב היד אנו מגלים מחיקות ותיקונים שכמובן לא נדפסו בספר, המספקים לנו הצצה נדירה לדרך כתיבת החידושים, להווא-אמינא ולמסקנה של אחד מענקי הדורות. מעניין לצטט את ההקדמה שנדפסה בראש חידושי הכתב סופר (מהדורת ירושלים תשנ"ח), שם נכתב בהרחבה אודות כתיבת חידושי הכתב סופר למסכת ביצה וז"ל: "במקום ששבת קולמוסו של מרן החת"ס התחיל בנו ממלא מקומו מרן הכת"ס לומר שיעורין תמידין כסדרן לפני בני הישיבה יום אחר השלושים מהסתלקות אביו זצ"ל והעלה חידושיו על הכתב באותו פנקס כי"ק של אביו מרן הח"ס עד סוף המסכת וסיימם יום ג' כ' תמוז ת"ר". הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר [תקע"ה – תרל"ב], נודע כבעל ה'כתב סופר' על שם סדרת ספריו שכתב היד שלפנינו הוא חלק מהם. בנו בכורו של בעל חתם סופר וממלא מקומו ברבנות פרשורג, בראשות הישיבה ובהנהגת יהודי הונגריה, בנו חביבו של אביו אשר שם עליו עינו וכבר בגיל צעיר והחל להרגילו בהוראה להשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה והיה נותן לפניו את השאלות שהובאו לפניו והורה לו לכתוב את הנראה לדעתו וכך פלפלו בינהם בדברי תורה ומסר לבנו את דרכי למודו ושיטתו. בימיו האחרונים של החת"ס כשגברה מחלתו פנו אליו ראשי הקהל שברצותם למלאות את בנו אחריו לרשת את כסאו, וישמח החת"ס מאוד, ונתן שבח והודי' לה' על החסד שעשה עמו ושלח לקרוא לבנו, ושאלו אם הוא מרוצה למלאות מקומו, והוא לא השיב רק עמד ובכה ויאמר לו אביו בא ואברכך לפני מותי… ואמר "זקינך עקיבא מימינך זקינך מהרשש"ך משמאלך ומלאך פלוני על ראשך וגם אני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך" וסיפר הכתב סופר שהיו ידי החת"ס על ראשו באותה עת כאש מתלקחת. בהיותו בן כ"ד שנים בלבד, ישב על כסא אביו ברבנות פרשבורג והנהגת הישיבה וכבר בראשית ימי הנהגתו ראו הכל כי בן ראוי הוא לשבת על כסא אביו, בימיו גדלה הישיבה וזכה להעמיד תלמידים לאלפים עד שניתן לומר שרוב רבני הונגריה בדור שלאחריו נמנו על באי בית מדרשו. אחיו הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא ובעל שו"ת מכתב סופר כותב עליו בהקדמתו לשו"ת כתב סופר "היה ממלא מקום אבינו במלואו, ולא זז כל שהוא מארחו ונתיבו, כל יודעיו ומכיריו קראו שמו 'כלאב', כי אמרו כולו אב, זיוו חופף עליו כל היום, רוח קדשו בקרבו, ונודעה יד ה' בכל מפעליו, כי סמך משה ידיו עליו, והיה כל מדותיו מתרומת מדותיו של אבינו, תורתו, צדקותו, וענוותנותו ומנהג נשיאותו". לא רק על בני פרשבורג השפיע מטובו, אלא למען כל בני המדינה, מלחמת קנאות לחם במשכילים והמחדשים אשר רצו להרים יד בתורת משה וכך נהג נשיאותו ברמה ל"ג שנה, בדיוק כשיעור הזמן שכהן אביו, עד בא עת פקודתו ביום י"ט טבת תרל"ב. [2] עמודים גדולים. 24X39 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. קרעים משוקמים אמנותית בשולים, עם פגיעה בשורות בודדות. נתון בכריכת עור מפוארת.