מהעותקים הבודדים בעולם
ספר הקדוש בית אהרן – מספרי החסידות הנודעים ביותר שבכל הזמנים, ספר היסוד של חסידות קרלין, ואחד מספרי היסוד של החסידות בכלל. מאת קודש הקדשים האדמו"ר רבי אהרן מקרלין – 'הבית אהרן מקרלין' – גדול האדמו"רים במרחב הליטאי, שהשפעתו הגיעה עד לווהלין. בראדי, תרל"ה 1875. לפנינו ההדפסה הראשונית של המהדורה הראשונה, ממנה שרדו טפסים בודדים בעולם.
בדף ו' נדפס הזמר הנודע לשבת "י-ה אכסוף" שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות הבודדות שנכנסו לזמירות השבת. הזמר התקבל בהתלהבות רבה בקרב קהילות ישראל, מתנגדים כחסידים, הנוהגים לשורר אותו בסעודת ליל שבת.
העותק שלפנינו הינו כאמור לא רק המהדורה הראשונה, אלא שריד מהבודדים בעולם למהדורה קמאית של המהדורה הראשונה, אשר ממנה שרדו עותקים בודדים בלבד. במהדורה קמאית זו ישנם שינויים משמעותיים ומהותיים משאר טופסי המהדורה ראשונה, כולל שינוי בדף השער בעצמו. בין השינויים ישנן גם השמטות של קטעים, בין היתר בכדי שלא ליתן פתחון פה ל'מתנגדים' לחסידות (ראה הרחבה). שינויים שלא היינו יודעים עליהם לעולם אלמלא העותקים הבודדים ששרדו מהמהדורה הקמאית שלפנינו, שבהם לא שלטה יד המתקן ורק הודות לכך התאפשר לעמוד על הדבר ולציין את הדפים המוחלפים השגואים. [ראה מאמרו של הרב אברהם אביש שור 'על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן', קובץ בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט – קמז].
מהדורה קמאית זו שלפנינו היא נדירה ביותר. מתוך עשרים שערי-טפסים של המהדורות הראשונות שבדקנו, נמצאו שניים בלבד של המהדורה הקמאית!
חלק מן השינויים במהדורה הקמאית שלפנינו:
בשער הספר שלפנינו אין את השורה: "גם דברים נפלאים ונשגבים מאת בנו, פה מפיק מרגליות….".
מאחורי השער שלפנינו נדפס: "להתודע ולהגלות שיש ת"י הסכמות מגדולי הדור וקדושי ארץ וגם מרבני ספרד שיחיו שלא להדפיס סה"ק הזה אבל לא הצגנום פה מפני הכבוד בענין המוקדם והמאוחר". בשאר הטפסים כבר הוסר הטעם מדוע לא נדפסו ההסכמות "מפני הכבוד וכו'" (כנראה בכדי שלא לפגוע ברוב ספרי החסידות שכן נדפסו עם הסכמות).
הערות המו"ל בתוך הספר שצויינו בכוכב ונרשמו במאמר הנ"ל נמצאים בעותק שלפנינו.
בעותק הקמאי שלפנינו מופיע קטע חריף בדף קמז, שהושמט בשאר העותקים. כפי הנראה המו"לים חששו שישמש כלי ניגוח בויכוח בין החסידים למתנגדים.
הרה"ק רבי אהרן פרלוב מקרלין [תקס"ב-תרל"ב], נקרא על שם ספרו שלפנינו "הבית אהרן מקרלין". היה נחשב בזמנו לגדול האדמו"רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לווהלין. נולד לרבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי מקרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
בשנת תקפ"ז, בגיל 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה. ב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב.
ספרו הקדוש "בית אהרן" שלפנינו, נחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ואחד מספרי היסוד של החסידות בכלל. שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרון השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.
צאצאיו: בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אשר האדמו"ר מסטולין השני. בתו מרים (אשת הרה"ק ר' יעקב אברהם האדמו"ר מסדיגורא בנו של ר' ישראל פרידמן מרוז'ין). בת ציון ציפורה פייגא (אשת ר' דוד מזלוטיפולי, בן ר' יוחנן מרחמסטריבקע, בן ר' מרדכי המגיד מטשרנוביל, בן מנחם נחום מטשרנוביל).
[4], 316 עמ’. ללא הקדם שער בראש הספר, ודפי ההשמטות והתיקונים בסופו (אשר כפי הנראה נוספו רק מאוחר יותר למהדורה הראשונה הסטנדרטית) . 24.5 ס"מ. חתימות וחותמות בעלות של רבי מנחם מאיר לנדא מלודז' ורבי יעקב פייבל הורוויץ מלודז'.
מרבית דפי הספר במצב טוב-טוב מאוד, מספר דפים במצב בינוני-טוב.השער ומספר דפים נוספים מנותקים. כתמי זמן. קרעים קלים, הדבקות ובלאי בשולי מספר דפים. נקבי עש בודדים. חלק מהדפים עשויים נייר עדין מעט. כריכה קדמית מנותקת ופגומה, הכריכה האחורית חסרה.