ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד ווארמאן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה. וריאנט מיוחד. בשער: דפוס Jihdas Rosanis, תקס"ה, [1800]. שמה של המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לדפוס שבסוף הספר, בה מודגשות המלים ’תהלה לאלהי דוד’, דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה; על תופעה זו, ראה: א’ יערי, בית דפוס של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ’ 107, מס’ 43.]. בעמוד שמעבר לשער, נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה מאותן סיבות שנמנו למעלה. ידועים מספר ויראנטים של הספר, לפנינו וריאנט מיוחד – בשולי השער נוספו שתי שורות בגרמנית: שם הספר, מקום הדפוס, שמה של המדפיסה. כטופס השלישי שנרשם במפעל הביבליוגרפי ע"פ עותק מאוסף פרטי. המחבר האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן מבוטשאטש [תקל"א-תר"א], מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: דעת קדושים על יו"ד, עזר מקודש על אה"ע, , ועוד. חיבורו ההלכתי הידוע "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים, נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו. סטפנסקי, חסידות 100. [2], קפב דף, 23 ס"מ. נייר כחלחל משובח. כריכת עור עתיקה ושמורה. מצב טוב. נקבי עש, בעיקר בשולי הכריכה.
ספר בית אהרן. חסידות על סדר התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. ספר היסוד של חסידות קרלין. מספרי החשובים הנודעים והחשובים שבכל הזמנים. מלבד התורות, כולל הספר גם אגרות, הנהגות ומכתבים מאדמו"רי שלשלת קרלין: רבי אהרן 'הגדול' מקרלין בנו רבי אשר, בנו רבי אהרן 'השני' ובנו רבי אשר 'השני'. בדף ו' נדפס הזמר הנודע לשבת "י-ה אכסוף" שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין. הזמר הזה התקבל בהתלהבות רבה בקרב קהילות ישראל, מתנגדים כחסידים, הנוהגים לשורר אותו בסעודת ליל שבת. למהדורה הראשונה שלפנינו ישנם מספר וריאנטים, שתוקנו תוך כדי ההדפסה. סדר הדפים בוריאנט שלפנינו: שער מלא (כולל השורה הנוספת עם המילים: גם דברים נפלאים…), מאחוריו אישור הצנזורה. בדף הבא "להתודע ולהגלות שיש ת"י הסכמות…", בדף שאחריו 'הקדמה' ובדף האחרון 'לוח הטעות'. (ראה מאמרו של הרב אברהם אביש שור 'על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן', קובץ בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט – קמז). עותק מיוחס: בשער ומספר מקומות נוספים מופיעות חתימות בעלות בכתב ידו של הגאון רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת. כמו כן חותמות בעלות רבות של "אלי' ב"ר חיים חייקיל מיריפאלסקי, במירון סמוך לעה"ק צפת"ו". וכן חתימה בכתב יד המתפרסת על פני מספר דפים: "שייך לר' יהודא לייב ז"ל [?] ב"ר אליעזר עע"ג ז"ל". סטפנסקי, חסידות 82. [5], 316, [5] עמ’. ללא הקדם שער. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. קרעים קלים ובלאי בשולי מספר דפים. נקבי עש בודדים. כריכה ישנה, בלויה מעט.
ספר הקדוש נועם אלימלך, לרבי ר' אלימלך מליז'ענסק, עם צוואתו. [דפוס רוסיה / פולין, המחצית הראשונה של המאה ה-19]. במרכז השער עיטור מרובע ובתוכו צורת מעוין עם עיגולים. לפנינו עותק שלם של מהדורה נדירה מאוד של הספר החשוב. לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ולא באוצר הספר העברי. ידוע על עותק בספריה הלאומית מאוסף גרשום שלום, שרשם בצידו: "דפוס בלתי-ידוע, אינו נרשם אצל פרידברג. נדפס בלי ספק באותו מקום ובאותו זמן כמו הדפוס הראשון האחר של ס' דגל מחנה אפרים (מתאים בסימנים החיצוניים – בערך תקס"ט)". חוקרי הספרייה עצמה מתארכים את הספר לשנת תק"פ בערך. הספר מוזכר אצל סטפנסקי חסידות מס' 381 (ללא צילום השער) והוא רושם: לעמבערג, תק"ץ בערך. הספר נועם אלימלך הינו הספר החסידי החשוב ביותר שבכל הזמנים. הוא נחשב לספר סגולה, ונדפס גם במהדורות מיניאטוריות – כמו הספר רזיאל המלאך – בכדי לשמש כקמיע. סגולה נוספת, עתיקה, בדוקה ומנוסה להניחו למראשות יולדות כסגולה ללידה קלה. במחלקות היולדות שבבתי החולים נמצאים דרך קבע עותקים מהספר נועם אלימלך, בכדי להמציאן ליולדות המקשות בלדתן. גדולי האדמו"רים מזכירים תכופות ספר זה בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השל מאפטא; רבי קלונימוס בעל ה'מאור ושמש' ואחרים. רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו" (חיי מוהר"ן). רבי מנדלי מרימנוב, גדול אדמו"רי גליציה, אמר כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב'נועם אלימלך'. רבי השיל אב"ד טלוסט אמר: מי שיכול להבין ספר זה, יש ביכולתו להחיות מתים. [1], מו, [26], ט, [14] דף. 23 ס"מ. חותמת. מצב טוב. הספר כולו עבר שיקום אמנותי מפגעי עש שפגמו בתיבות במספר דפים. כריכת עור חדשה.
" אשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה ושמירת ארבעה אבות נזיקין ולשפעת ברכה והצלחה " (האדמו"ר הראשון מסדיגורא) עטרת תפארת ישראל, חיבור סגולי על פרשיות השבוע מאת רבי ישראל ב"ר שלמה חריף מתלמידי הבעש"ט. מהדורה ראשונה. למברג, תרכ"ה 1865. עם הסכמות רבות מאת אדמור"י רוז'ין, טשערנוביל, קוסוב, טולנא, ועוד. "אשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה ושמירת ארבעה אבות נזיקין ולשפעת ברכה והצלחה לכן (הרה"ק מרוז'ין) אמר בפיו הק' בצחות לשונו שכתבי יד קדוש המחבר האלו מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה" (מדברי הסכמת הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא בשם אביו הרה"ק מרוז'ין). האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט כתב: "…למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה". והאדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו: "עוד זאת אני אומר כל איש אשר יקנה את הספר הקדוש הזה במחיר אשר נקבע עליו יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגין עליו זכות המחבר הקדוש וקדושת המחברת להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאות שלימה ולהצליחם כשנים הטובות לברכה…". ספר זה מבוקש מאוד, לכל מהדורותיו. לפנינו הדפוס הראשון! למיטב בדיקתנו דפוס ראשון נראה פעמים ספורות במכירות, והוא נחשב לנדיר מאוד. [2], מג, [1]; מז, [3] דף. 27.5 ס"מ. רישומי וחותמות בעלות. לחלק מהעותקים צורף קונטרס נוסף בן [8] דף, הכולל לקוטים מנכד המחבר. דפים אלו אינם לפנינו. מצב בינוני-טוב. רישומי בעלים. כתמי זמן. נקבי עש בודדים בשוליים הפנימיים של הדפים האחרונים. נקבים בשני דפים, עם פגיעה במספר תיבות. הדבקה בדף נוסף. דף השער מנותק. כריכה ישנה, מנותקת.
ספר שערי ציון, תפילות ותיקונים קבליים ע"פ האר"י, שחיבר המקובל רבי נתן נטע הנובר. דפוס שפירא, ז'יטאמיר תר"ח 1848. ספר תפילות חשוב שנדפס בכ-200 מהדורות. לפנינו מהדורה חסידית נדירה ויקרת המציאות – המהדורה הראשונה שנדפסה בדפוס שפירא המקודש (לאחר מכן נדפסו שם מהדורות נוספות). מהדורה זו הינה כאמור הראשונה מסדרת מהדורות 'שערי ציון' שנדפסו בדפוס שפירא המקודש בז'יטאמיר, בניהולם של האדמו"רים מסלאוויטא בני ונכדי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. כידוע, גדולי האדמו"רים הידרו במיוחד להתפלל מתוך ספרי סלאוויטא וז'יטומיר, שנודעו בסגולתם לקבלת התפילות ברצון. הספר כולל את התפילות וה'תקונים' הקבליים: תקון חצות, תקון הנפש, תקוני תפלות, תקון קריאת התורה, תקון קריאת שמע על המטה, תקון ערב ר"ח, תקון ז' באדר, תקון סדר מלקות והתרת נדרים עם סדר תפלת הדרך, תקון סעודה, ספר יצירה, תקון שלשה משמרות, תפלה לעצירת גשמים וסדר פדיון נפש. בראש השער מופיעה חתימה עתיקה קשה לפיענוח "ע"ה יעקב יצחק…". בדף הפורזץ הקדמי, חתימה נוספת, מאוחרת יותר: "יהושע העשיל הלטובסקי, ירושלים שכונת מאה שערים" הלא הוא הגאון הקרלינאי הנודע וראש ישיבת 'קרלין', נין ונכד להרה"ק ר' אהרן הגדול מקרלין, וחתנו של רבי ישראל מאוסטראה. נכדו הוא האדמו"ר הנוכחי מפינסק קרלין. ישנם מספר חתימות נוספות ועליהן קוי מחיקה. 196 עמ', 16 ס"מ. חסר דף אחרון. מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כתם בדף השער, עם פגיעה ב-2 אותיות. שער מנותק חלקית. כריכה מנותקת חלקית.
דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות עם שמועות וחד"ת מגדולי האדמו"רים, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה. שוליים נאים.
לפנינו המהדורה הראשונה של ספר החסידות הנודע של האדמו"ר רבי אליקים בריעה מקוז'ניץ – מחשובי האדמו"רים שבכל הדורות.
האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה [תקי"ז-תקפ"ח] , היה תלמידו המובהק של אביו המגיד מקוז'ניץ, ושל רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד ש"החוזה" מלובלין הכריז באמרו 'ויהי בנסוע הארון – ויאמר משה' ומינה אותו למלא את מקום אביו . חיבר ספרים רבים בהם: 'באר משה', 'דעת משה', 'בינת משה', 'מטה משה', 'קהלת משה', 'פרקי משה' ועוד.
סטפנסקי, חסידות 74.
[1], קפח דף. 25.5 ס"מ בקירוב. חותמות בעלות (חלקן מחוקות תוך פגיעה קלה בדף).
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. בלאי קל בשולי דפים ספורים. כריכה ישנה עם הטבעות, משופשפת ופגומה מעט. השדרה מאוחרת.
צמד ספרי קבלה נדירים מאוד וחשובים מאוד. מאת האדמו"ר והמקובל רבי יצחק אייזיק סאפרין מקומרנא הנודע בכינויו בעל ה'היכל הברכה'. עותקים חסרים. הגהות.
* ספר נצר חסד, ביאור בדרך הקבלה והחסידות על פי קבלת הבעל שם טוב, ועל פי סופרים וספרים חסידים צדיקי הדור, על משניות מסכת אבות, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקאמרנא. הובא לדפוס על ידי בן המחבר האדמו"ר רבי אליעזר צבי מקמארנא. לבוב, תרט"ז [1856]. מהדורה ראשונה. ספר נדיר ומבוקש.
סטפנסקי חסידות, מס' 393.
מח [צ"ל: מז], [3] דף. 20 ס"מ. חסר שער.
נדפס ונכרך עם:
* ספר אדם ישר, סגולות ותפלות למגפה על פי האר"י, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקאמרנא לבוב, תרט"ז [1856]. מהדורה ראשונה. ספר נדיר במיוחד ומבוקש. גרשם שלום כתב על הספר: "יקר מציאות מאוד. כולל קבלה מעשית, סגולות וייחודים, והוא בלתי ידוע".
בתקופת מגיפת הקורונה נדפס הספר מספר פעמים כספר סגולה. לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה על ידי בן המחבר האדמו"ר רבי אליעזר צבי מקמארנא.
בעותק שלפנינו נכתבו הגהות ותיקונים, חלקם תיקוני דפוס, וחלקם תיקונים בשמות המלאכים. שכנראה הכותב היה בקי בהם. זהות הכותב ותוכן ההגהות לא נחקרו.
[7] דף, 20 ס"מ. חסר שער ודף אחרון. הדף האחרון הוא נדיר במיוחד ואינו נמצא גם בעותק שבהיברובוקס.
מצב כללי טוב. חותמות. קרעים זעירים ומעט בלאי בשוליים, ללא פגיעה או חיסרון בטקסט. כריכה פשוטה.
– – – – – – – – –
המקובל האלוקי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין בעל ה'היכל הברכה' [תקס"ו – תרל"ד], האדמו"ר המרכזי בשושלת קומרנא. אחיינו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" – האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, אשר גידלו כבן לאחר שנתייתם מאביו.
קיבל תורה מגדולי אדמו"רי דורו: ה'חוזה מלובלין', ה'אוהב ישראל' מאפטא, רבי ישראל מרוז'ין ועוד, שהפליגו בשבחו עד למאוד. כבר מילדותו היה בעל רוח הקודש גלויה כמופיע בספרו 'מגילת סתרים': "מיום שהייתי בן שנתיים עד חמש השגתי מראות נפלאות, והשגתי רוח הקודש, ודברתי דברי נביאות כאשר ישאל איש בדבר האלקים. וצפיתי מסוף העולם ועד סופו ממש. ומורי דודי, איש האלקים, מוהר"ר ר' צבי מזידיטשוב זי"ע נתן לי שני ראניש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני ודברתי ואמרתי ברור ונקי על כל השאלות אשר ישאל ממני, והמעות חלקתי לצדקה."
מלבד היותו של ההיכל הברכה מחשובי האדמורי"ם בדורו אשר קהל רב של חסידים סרו למרותו והיותו מפורסם כבעל מופת. נודע גם בגאונותו הרבה בנגלה ובפרט בקבלה וחיבר חיבורים בנגלה ובנסתר, ואף שימש כרב בפועל בעיירות: זידיטשוב וקאמרנא.
מפורסם שגדולי האדמו"רים בדורות שאחריו (ה'דברי חיים', ה'צמח צדק' ועוד) חיזרו במיוחד להחזיק ברשותם את ספרו 'משניות קומרנא' והיו מפליגים בדבר עוצמת קדושתם וסגולתם.
"אשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה ושמירת ארבעה אבות נזיקין ולשפעת ברכה והצלחה" (האדמו"ר הראשון מסדיגורא)
עטרת תפארת ישראל, חיבור סגולי על פרשיות השבוע מאת רבי ישראל ב"ר שלמה חריף מתלמידי הבעש"ט. ווארשא, תרל"א [1871]. עם הסכמות רבות מאת אדמור"י רוז'ין, טשערנוביל, קוסוב, טולנא, ועוד. חלק מההסכמות נדפסו במהדורה זו לראשונה.
"אשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה ושמירת ארבעה אבות נזיקין ולשפעת ברכה והצלחה לכן (הרה"ק מרוז'ין) אמר בפיו הק' בצחות לשונו שכתבי יד קדוש המחבר האלו מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה" (מדברי הסכמת הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא בשם אביו הרה"ק מרוז'ין). האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט כתב: "…למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה". והאדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו: "עוד זאת אני אומר כל איש אשר יקנה את הספר הקדוש הזה במחיר אשר נקבע עליו יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגין עליו זכות המחבר הקדוש וקדושת המחברת להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאות שלימה ולהצליחם כשנים הטובות לברכה…".
בדף פ ע"א: "קבלתי ממורי ורבי הרב הקדוש ר' ישראל בעל שם טוב נבג"מ להסיר הדינים עשה כך…"
בעותק שלפנינו נוספו מספר דפים נוספים שאינם מופיעים במרבית הטפסים, ואף לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ובספריה הלאומית: בסוף הספר כרוכים דפים [פג]-פח, המכילים, דברי תורה מנכד המחבר רבי אברהם ישעיה יפה מחאטין, שו"ת מהנ"ל עם רבי שלמה קלוגר ורבי משה טויבש אב"ד סנאטין.
כמו, כרוכים בסוף [2] דפי שמות המתנדבים בקניית הספר, החסרים בחלק מהטפסים.
[1], ג, פח, [2] דף. חסר השער הראשון ו-[1] דף נוסף, שניהם חסרים במרבית העותקים. 26 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט מאוד כתמים. חותמות שונות (חלקן מחוקות). נקבי עש קטנים בשולי שלושת הדפים האחרונים. כריכה עתיקה משופשפת, מחוזקת בהדבקה לגובה השדרה.
סידור מכל תפלות השנה, וזה שמו וזכרו , דרך החיים, כמנהג ספרד. כולל הרבה דינים והלכות מש"ע י"ד ואורח חיים מאת הרב יעקב מליסא. ווילנא, ת"ר 1840. עותק חסר. סידור נדיר במיוחד.
שני שערים. השער הראשון קצר: סידור תפלות ישראל כמנהג ספרד.
סידור קדום בנוסח ספרד שנדפס בווילנא. ידוע על סידור דומה משנת תקצ"ח שעותק חסר ממנו נרשם במפעל הביבליוגרפי העברי על פי עותק בספריה הלאומית. לפנינו שנת ההדפסה היא ת"ר 1840.
הסידור שלפנינו נרשם באוצר הספר העברי, בהוספות, על פי העותק שלפנינו.
כפי הנראה הסידור השלם כולל שטז דף. העותק שלפנינו מגיע עד דף ריא (עם חסרון של 18 דפים באמצע, ראה להלן). והוא כולל תפלות לימות החול לשבתות לראש חודש ולשלש רגלים.
בעותק שלפנינו חסרים דפים: מב-מג, מו-מז, מט-נא, פה-פח, קל-קלא, קלד-קלה, קנ-קנא, קצח וכאמור הוא מסתיים בדף ריא.
19 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. שקום אמנותי בשער. מצב משומש. כתמים. מעט פגמים. כריכה פשוטה.
סדר מעמדות מסודרות לכל ימי השבוע. קונטרס סגולי עם תפילות ותיקונים חשובים שנדפס בקדושה ע"י הרה"ק מוהר"ר שמואל אברהם שפירא נ"י, בן הרב מסלאוויטא. סלאוויטא, תקפ"ז [1827]. מהדורה לא רשומה בביבליוגרפיה.
נוסח השער: "מעמדות מסודרות לכל ימי השבוע ואמרו חז"ל האומרם בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא". במעמדות יום א' מופיעה פרשת המן ולצדה נכתב: "וקבלה ביד החכמים כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות". בראש פרק שירה מופיע: "ואמר רבי העוסק בפרק שירה בכל יום אני מעיד עליו שהוא בן עולם הבא וניצול מיצר הרע ומדין קשה ומשטן המשחית ומכל מיני מזיקין ומחבלי משיח ומדינה של גיהנם ומחיבוט הקבר וזוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיימו ותלמודו מתקיים בידו ומאריך ימים וזוכה לעולם הבא".
[1], ע- צו דף, 17 ס"מ. נדפס ככל הנראה בסוף ספר תהלים או סידור. לפנינו החלק הנוסף בשלמות גמורה הכולל שער מלא.
מצב טוב. סימני שימוש. לא כרוך.
ספר שארית ישראל, חסידות מאת פועל הישועות הנודע האדמו"ר רבי ישראל דב בער מוילדניק, שעד היום קברו באוקראינה מהווה מוקד משיכה להמונים הרואים שם ישועות. מהדורה ראשונה ונדירה. למברג, תרכ"ד-תרכ"ה 1864.
כבר בדורו נודע ה'צדיק מווילעדניק' כבעל מופת ופועל ישועות ואדמו"רי דורו כמו הצמח צדק מחב"ד ועוד, היו שולחים אליו את חסידיהם לישועה. הוא נודע בעיקר במופתיו בתחום רפואת הנפש וחולים מכל רחבי אוקראינה היו מגיעים לוילדניק וחוזרים לביתם בריאים ושלמים. גם בתחום של 'עגונות' התפרסם הרבי הקדוש והיה מגלה לנשים האומללות ברוח קדשו היכן מסתתרים בעליהן.
בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו בווילעדניק, תפילותיו לא ישובו ריקם, ו"אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר [מחמת הדוחק], יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע" (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", ניו יורק, תשנ"ו, עמ' קמה). בימי היארצייט שלו בכ"א טבת היו דרכי אוקראינה הומות אדם, למרות החורף האוקראיני הקשה. אלו שלא יכלו להגיע היו שולחים שליח להדליק שמן על קברו –כמופיע בסיפורי נפלאות (זיטומיר, תרס"א, עמ' 3): "כי עד היום נוסעים ממרחקים על ציון הק'[דוש], וכל מי שיש לו אמונה חזקה תיכף הוא נענה לכל בקשותיו, ומרבים בשליחות שמן זית להדליק על קברו…". גם בימינו משמש קברו שבוילדניק כמוקד עליה לתפילה ולישועות ויהודים מרחבי העולם נוהרים לקברו ורואים בו ישועות, כהבטחתו.
האדמו"ר ישראל דב בער מוילדניק [תקמ"ט-תר"י], מגדולי האדמו"רים. נודע כפועל ישועות בעל מופת ובעל "רוח הקודש". נחשב לאחד מגדולי תלמידיו של המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל. בדף השער משמע שהיה הגדול מכולם כמופיע שם: "האחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר הגדול והקדוש… מו"ה מרדכי מטשרנוביל… עוד משחר טל ילדותו עד אשר נגנז ארוה"ק, ולא זז מחבבו עד אשר סמך ידיו עליו וגלה לו כל תעלומות חכמתו, וכל רז לא אניס ליה…".
נודע בדורו כבעל מופת עצום יותר משאר אדמו"רי דורו ואדמו"רים רבים שלחו אליו את חסידיהם שיפעל עבורם ישועות למעלה מדרך הטבע. במיוחד התפרסמו אודותיו כאמור סיפורים אודות חולי נפש שהיו מגיעים לחצרו וחוזרים לביתם בריאים כאחד האדם. (בחב"ד ידוע הסיפור על ה"צמח צדק" ששלח אליו אשה עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, והרבי ברוח קדשו הצליח לגלות לה היכן בעלה נמצא. חסידי חב"ד שלא היה נאה להם שרבם שולח כביכול את המקרים הקשים ממנו אל הצדיק מוילדניק, היו נוהגים להפטיר: "שנשים ומשוגעים יסעו לוילדניק ובעלי המוח יבואו לחב"ד"…)
סטפנסקי חסידות, 544.
[3], טז; כט, [1] דף. במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף בסוף המכיל את לוח התיקון, אך דף זה אינו רשום בספריה הלאומית והוא נדיר ביותר. 24 ס"מ.
מצב טוב. סימני שימוש. כתמי זמן. מעט נקבי עש בשולי חלק מהדפים. קרעים קלים משוקמים בדף השער, וכן במספר דפים נוספים, חלקם מחוזקים בהדבקות. כריכה ישנה, קרע בשדרה.
ספר צפנת פענח – לימוד תורת החשבון ע"פ דרך התורה, עם חידושים על הש"ס (!) העוסקים בחשבון. נתחבר על ידי "הרבני המופלג ושלם במלאכת מחשבת" רבי יוסף שליפירז מהאראדישץ. זיטאמיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ג 1873.
העותק האישי של בעל המופת האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי, האדמו"ר השלישי בשושלת טריסק [בן הרה"ק רבי מנחם נחום בנו בכורו של ה'מגיד מטריסק']. בין דפי הספר ובדפי המגן מופיעות חתימות וחותמות רבות של האדמו"ר. החותמות מופיעות במספר צורות שונות.
ספר הלימוד נועד עבור החרדים לדבר השם, הנצרכים ללמוד את תורת החשבון על מנת להבין סוגיות בגמרא, אשר בחלקן אין ניתן להבין מאומה בלי ידיעה והבנה בחשבון. העמודים האחרונים בספר מכילים "איזה חשבון מסידור הש"ס…", דהיינו עיסוק בסוגיות תורניות שונות אשר לצורך הבנתן נדרשת ידיעה בחשבון. המחבר עצמו כותב בסיום הספר: "ובטרם אצא מאת ספרי, אקרא לא-להים בכל לבבי… אתה ידעת מסתורי לבי כי לא עשיתי זאת למען יגדל שמי בארץ, אולם ללמד לנערי בני ישראל שאל יבלו זמנם בדברי שטות ויעסקו בזה. והוא גם תועלת ללומדיהם בש"ס ובמשניות…"
ה"אוצר הספרים" של רבנים ואדמו"רים שונים במשך הדורות מכיל כמובן ספרי לימוד והלכה, חסידות וקבלה, מקרא ותפילה וכיוצ"ב. נדיר מאוד למצוא שם ספר 'עממי' שאינו תורני בהכרח. אמנם ברור לכל שכל הרבנים נזקקו לספרים מעין זה שלפנינו לצורך לימודם, אולם כמובן זהו לימוד חד-פעמי, ומעת שהלומד בספר הבין את עיקרון החשבון, אינו נזקק לו שוב. ועל כן ספרים מעין אלו המגיעים מספרייתם של דמויות תורניות, הם נדירים מאוד.
האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי [תר"ך – תרצ"ו], היה האדמו"ר מטריסק-הוצלס-יאס והשלישי לשושלת חסידות טריסק. נכד הרה"ק רבי אברהם טברסקי – המגיד מטריסק [בן הרה"ק רבי מנחם נחום בנו בכורו של המגיד מטריסק]. היה גדול בקבלה ונודעו עליו סיפורי "מופת" רבים.
נולד בעיר טוריסק שברוסיה לרה"ק רבי מנחם נחום טברסקי, האדמו"ר מטריסק-בריסק השני לשושלת טריסק, ולחיה בת רבי דוד טברסקי מטולנה. נישא בי"ב באדר א' ה'תרל"ח לחוה גיטל בת רבי יצחק פרידמן מבוהוש והתגורר ליד בית חותנו בבוהוש.
אביו נפטר בחיי המגיד מטריסק. לאחר פטירת המגיד בב' בתמוז תרמ"ט נקרא רבי מרדכי זוסיא לכהן למלא מקומו בטוריסק אך סירב, ורק בשנת ה'תרנ"א השפיעה עליו אמו להיענות לבקשת יהודי הוצלס (מחוז חרסון) ולהתמנות שם כאדמו"ר. לאחר מספר שנים עבר לבוהוש ולבסוף קבע מושבו ביאס שם כיהן כאדמו"ר עד לפטירתו בכ"ז באדר ה'תרצ"ו ושם נקבר.
צאצאיו: ר' שלום יוסף טברסקי, אדמו"ר מטריסק-בורו פארק; ר' דוד טברסקי, מילא את מקום חמיו (רבי ישראל שלום יוסף פרידמן) בבוהוש; ר' יעקב אריה טברסקי, אדמו"ר מטריסק-לונדון; ר' נחום יצחק טברסקי, רב בתל אביב; בתו בלומא רייזיל טברסקי, אשת הרב אביגדור שור (אדמו"ר מבורדיטשוב); פייג'לה טברסקי, אשת הרב מנחם נחום מרגליות (הרבי משטפנשט); אלטע חיה שרה טברסקי , אשת הרב ישראל רבינוביץ' (אדמו"ר מסקאליה); דבורה טברסקי, אשת הרב מרדכי העשיל מבני ברק.
98 (צ"ל; 68) עמ'. ללא [1] לוח מקופל החסר במרבית העותקים.21.5 ס"מ בקירוב. שני הדפים האחרונים נדפסו בפורמט קטן יותר, וכפי הנראה צורפו רק לחלק מהעותקים (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו שני דפים אלו מהעותק המצוי במוסד הרב קוק. אינם בעותק הסרוק בספריה הלאומית). רישומים רבים נוספים בכתב-יד, לא נבדקו בעיון. על גבי דף המגן האחורי מודבקת (בהיפוך) פיסת נייר ובה מספר שורות בכתב-יד.
מצב כללי בינוני-טוב. סימני שימוש וכתמים רבים. נקבי עש בודדים בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה.
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר…." וזוהי סגולה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום (ה'תפארת שלמה' מרדומסק)
אור לשמים, ספר החסידות של האדמו"ר הנודע הרה"ק רבי מאיר'ל מאפטא, גדול תלמידי ה'חוזה מלובלין', המכונה על שם ספרו שלפנינו 'בעל האור לשמים'. (לעמבערג, דפוס פראנץ גאלינסקי, [תרי"א] 1851). כולל הסכמת תלמידו בעל ה'דברי חיים' מצאנז אשר נדפסה בסוף הספר. וריאנט נדיר במיוחד בו מופיעים פרטי ההדפסה בדף האחרון.
לפנינו מהדורתו הראשונה של אחד מספרי החסידות החשובים והנודעים. הספר מכיל מאמרי חסידות על חמשה חומשי תורה וליקוטים וסגולות (בעיקר סגולות לפרנסה, ראה לדוגמה פרשת בלק תורה מ"ד, על ימי בין המצרים: "שהם מסוגלים לפרנסה… ומצפון זהב יאתה וצינור ובריכה של פרנסה הוא שם…") "אשר דרש רבי מאיר הלוי זי"ע אב"ד דק"ק סטאבניץ ואפטא, כפי אשר קיבל מרבו רבי יעקב יצחק הלוי [-החוזה מלובלין]".
הספר שלפנינו הינו המקור לתפילה הנודעת: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר" – המקובלת כסגולה לפרנסה. בראש הספר, לאחר ההקדמה מופיעות מספר תפילות חשובות אותן חיבר בעל האור לשמים. המפורסמת שביניהן היא התפילה הפותחת במילים: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ, אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה". את התפילה הידועה הזו, המושרת בפי כל, חיבר הרה"ק רבי מאיר מאפטא והיא נדפסה כאן לראשונה.
תפילה זו היה רגיל תלמידו בעל ה'תפארת שלמה' מרדומסק לאומרה בכל יום, ערב ובוקר ואמר שהיא סגולה לפרנסה ולהצלחה (על אחת כמה וכמה, לאומרה מתוך המהדורה הראשונה והמקודשת שלפנינו).
בפרשת בלק נכתב בספר שלפנינו: שהיה בכתב היד פירוש על תיבות 'מה אשור תשבך' אבל הוא נשמט על פי צווי צדיקי הדור מטעם הכמוס… ואכן בהסכמת חתן המחבר רבי מנחם מענדיל רבין רבה של גלאנוב, הוא כותב שהוא הוכרח (על ידי גדולי החסידות) להעלים את הפירוש הזה מטעם הכמוס. מקובל בקרב החסידים שבפירוש הנעלם היה כתוב שבשנת תשב"ך [1962] תבוא הגאולה, ומחמת שהספר נדפס יותר ממאה שנה לפני שנת תשכ"ב, לא רצו לכתוב את זה כדי לא לייאש מהגאולה.
בין דפי הספר נרשמו שמות שונים בכתב-יד, ייתכן וחלקם הן חתימות מקוריות. ביניהם: "מנחם מענדל אונגר מסטאשוב". ייתכן והוא הרה"ק רמ"מ אונגר מסטבניץ (הסמוכה לסטאשוב) בנו של רבי מרדכי דוד מדומבראווא. היה חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל מסטאשוב, בנו של המחבר רבי מאיר מאפטא. (בסוף הספר נרשם בכת"י שונה: "מרדכי דוד", רישום העשוי להעיד על קשר נוסף לשושלת זו, אשר אביה נקרא בשם זה). ראו אודותיו: אנציקלופדיה לחסידות (אלפסי) חלק ג', עמ' פט.
מהספר ידועים שלושה וריאנטים, לפנינו הוריאנט הנדיר במיוחד, אשר לא תועד על ידי הביבליוגרפים השונים.
הוריאנט הראשון: דף פא נדפס באותיות רש"י (כמו כל הספר), ומכיל לוח טעות קצר בן כ-26 שורות בלבד. וריאנט זה מצוי בחלק קטן מהעותקים.
הוריאנט השני: דף פא נסדר מחדש ונדפס באותיות מרובעות, נוספו טעויות נוספות ללוח הטעות, ונוסף עוד [1] דף ללא ממוספר ובו השלמת קטעים חסרים. זהו הוריאנט המצוי במרבית העותקים.
הוריאנט השלישי שלפנינו: דף פא נדפס באותיות רש"י כמו בוריאנט הראשון, אלא שנוספו בתחתית הדף פרטי הדפוס – מקום ההדפסה, שם המדפיס ושנת ההדפסה: לעמבערג, דפוס פראנץ גאלינסקי, 1851 [תרי"א, סוף חודש טבת לכל המוקדם].
למיטב בדיקתנו וריאנט זה זוהה והופיע פעם בודדת במכירה פומבית לפני עשרות שנים. פרטי הדפוס המופיעים אצלנו במפורש, לא נרשמו באף מאגר ביבליוגרפי: לא במפעל הביבליוגרפיה, לא בספריה הלאומית, לא אצל וינוגרד, ואף לא אצל יצחק יודלוב בספר 'גנזי ישראל' (מהלמן; מס' 1156). ומכאן שלא ראו מעולם את הוריאנט השלישי שלפנינו, וכפי הנראה אף לא ידעו כלל על עצם קיומו של וריאנט שלישי.
המחבר – האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא [תק"ך-תקפ"ט], מכונה בעל ה'אור לשמים מאפטא' על שם ספרו שלפנינו ומגדולי האדמו"רים שבכל הדורות. תלמיד ה'חוזה מלובלין' ורבם של ה'דברי חיים' מצאנז וה'תפארת שלמה' מרדומסק. כשנפטר ה'חוזה מלובלין' קבלו עליהם רבים מתלמידיו את רבי מאיר'ל מאפטא כממשיך, באמרם שזה היה רצונו של החוזה, שרבי מאיר'ל ימלא את מקומו. לאחר שבעל האוהב ישראל עזב את אפטא ועבר למזבוז' נתמנה רבי מאיר'ל כרבה של אפטא ועל שמה נקרא.
[1], פא דף. 21 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בעיקר בחלקו הראשון של הכרך. הדבקות בגב השער. קרעים בשוליים הפנימיים של דפים יז-יח, עם פגיעה בתיבות האחרונות של שש שורות. קרעים (לעיתים תוך פגיעה קלה בטקסט) במספר דפים נוספים. קרעים קלים והדבקות בשלושת הדפים האחרונים. כריכה פשוטה.
ספר באר מים חיים – מספרי החסידות החשובים והנודעים ביותר. מאת האדמו"ר הקדוש רבי חיים טירר מטשרנוביץ, מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות, המכונה על שם ספרו בעל ה'באר מים חיים'. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1901. העותק האישי של בעל המופת הנודע 'פוקד העקרות' הרה"ק רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בנו של ה'דברי חיים' מצאנז – גדול אדמורי גליציה.
בדף השער מופיעה חתימת יד קדשו של הרה"ק מסטרופקוב: "לד' הארץ ומלאה, הק' שלום הלבר[שטאם]". בדף שלאחר השער מופיע שיוך בעלות נוסף בכתב-יד: "שייך לכ"ק אא"ז הרה"צ הק' והטהור שליט"א אב"ד דק"ק סטרופקוב יצ"ו".
לפנינו עותק מקודש בכל מיני קדושות שהיה שייך לפוקד העקרות המפורסם. הספר מלא לכל ארכו בסימני שימוש קדושים (שהם בוודאי של הרה"ק מסטרופקוב, ולא של חסידיו שקיבלוהו לאחר פטירתו ומן הסתם שמרו עליו בסילודין יותר מבבת עינם). מפעים לראות שבפרשות לך-לך ווירא העוסקות בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו על הבנים, ובלידת יצחק אבינו, אכן מופיעים סימני שימוש רבים ומשמעותיים ביותר (ראה צילום) ומי יבוא בסוד קדושים.
בשושלת צאנז נודעה חשיבות גדולה לספר באר מים חיים. ה'דברי חיים' התבטא אודותיו: "מאכט פלאטערן דאס הארץ צום לעבעדיגן בורא" [בתרגום חופשי: מרתת את הלב לא-ל חי] . בנו ה'דברי יחזקאל' התבטא פעם כי ספר "באר מים חיים על התורה, עשה לו טובה גדולה בנפשו".
בשער מופיעה בנוסף חותמתו של רבי משה שטרנברג מקראקא, אשר קיבל הסכמה מאת האדמו"ר מסטרופקוב הנ"ל, להדפסה מחודשת של הספר זבח שלמים לרבי משה גאלנטי (פאדגורזע תרס"ג). כמו כן קיבל הסכמה מאת אביו של האדמו"ר – בעל ה'דברי יחזקאל', למהדורה אחרת שהדפיס בשנת תרנ"ח. חותמות נוספות: "הק' יושע יצחק בורגער מק"ק קאשוי יצ"ו". כידוע האדמו"ר התגורר בערוב ימיו בעיר קאשוי, בה השיב נשמתו ליוצרה.
האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב [תרט"ז – ת"ש], נולד לאביו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, שאמר עליו שנשמתו קדושה מאד 'גבוה מעל גבוה'. שימש כרב בסטרופקוב והקים את חסידות סטרופקוב. היה אדמו"ר מפורסם ורבים נסעו לחסות בצילו. נודע כבעל מופת גדול ומכל רחבי הונגריה וגליציה נהרו אליו אלפי אנשים להוושע בדבר ישועה ורחמים ובעיקר בפקידת עקרות.
החל משנת תרנ"ח כיהן כאב"ד ואדמו"ר מסטרופקוב. אביו בעל הדברי יחזקאל משינווא, שכיהן אף הוא בתחילה כאב"ד סטרופקוב, הפליג בקדושת נשמתו וניבא לו גדולות ונצורות שיומשכו על ידו ישועות בפרט לחשוכי בנים. וידוע מה שאמר עליו אביו הקדוש משינאווע, "אמו לקחתי לשם שמים, ואיתא בתנא דבי אליהו הנושא אישה לשם שמים הויין ליה בנים מושיעים את ישראל". היה איש פלאי בכל תהלוכותיו וכל גדולי דורו קראו אחריו "מקודש מקודש".
רבינו שהה רבות בצל זקנו ה’דברי חיים’ שהעמיד לו מלמד מיוחד, עמו למד רוב שעות היום בקדושה ובטהרה. השם אברהם נוסף לו בחליו, ורבבות השתתפו בהלוויתו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים דרכי שלום.
רבי משה שטרנברג מחכמי קראקא. הוציא לאור את הספר "מעשה טוביה" ואת הספר "זבח שלמים". עסק בהכנת "אנשי שם בזמננו". פרסם מאמרים ב"אסיפת חכמים" – מלניץ תרפ"ח. בשו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה [חלק א תשובה קמ] נדפסה תשובה אליו.
רישומים רבים בכתב-יד בעמודי המגן.
[1], קצט; [1], ר-שלט, שמא-תכו דף. 22 ס"מ. כריכת חצי עור מקורית? מוטבעת.
מצב טוב. הדבקות לחיזוק במספר דפים, קרעים קלים בשולי ובמרכז מספר דפים (בחלקם עם פגיעה קלה בטקסט). נקבי עש זעירים. כתמים וסימני שימוש. חיזוקים לשולי השער, ללא פגיעה בטקסט.
מחזור כמנהג רייסין וליטא פולין פיהם ומעהרין עם פירוש לשון הקודש ועם פירוש לשון אשכנזי. חלק ראשון, לראש השנה ויום הכפורים. זיטאמיר, בדפוס השותפים הרבני מוה' חנינא ליפא והרבני מוה' יהושע העשיל שפירא, תרט"ו 1855.
מחזור לראש השנה וליום הכיפורים שנדפס בקדושה.
בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפי והוא העותק שבספריה הלאומית, חסר דף אחרון.
י; ט-קסד דף. 27 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כריכת עור מקורית בלויה.
באר מים חיים, מאמרי חסידות על סדר פרשיות התורה, מאת רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. זיטאמיר, בדפוס הרבני מוה' חנינא ליפא והרבי מוה' יהושע העשיל שפירא, תרכ"א 1860. שני חלקים.
מפירושי החסידות הנודעים ביותר על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי חיים טירר מטשרנוביץ בעל ה'סידורו של שבת', תלמידו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
מספרי החסידות החשובים ביותר, נדפס בקדושה ע"י המדפיסים למשפחת שפירא.
[2], 294; [2], 330 עמ’. 23 ס"מ. שער לכל חלק.
מצב לא טוב. נקבי עש רבים. לא כרוך.
ספר המגיד – תרגום אשכנזי על הנ"ך. חלק שני, הכולל את הספרים: מלכים ודברי הימים. עם טעמי המקרא וסימני הקרי וכתיב והקאפטליך. נדפס בקדושה על יד הרה"ק רבי משה מסלאוויטא. סלאוויטא, תקע"ט [1819].
פירוש המגיד במהדורה שלפנינו שונה לחלוטין מן ההוצאות הקודמות, ובנוסף הוא נדפס באותיות מרובעות, ולא באותיות צו"ר. מלבד פירוש 'המגיד', נדפסו בו הפירושים: תרגום יונתן בן עוזיאל, פירש"י ומראה מקום מספר תולדות אהרן. מצודת דוד ומצודת ציון.
בדף השער מופיעים: חתימה, רישום מוגה, רישומי הצנזור וחותמת בלועזית. תוכן החתימות והרישומים לא נבדק.
קסב; סד דף. 24.5 ס"מ. נייר כחלחל. שוליים רחבים במיוחד, עד כדי 7 ס"מ מהנדפס.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. נקבי עש ספורים. קרעים קלים בשולי דפים בודדים. קרע ללא חיסרון בשער. כריכה חדשה.
ספר המגיד – תרגום אשכנזי על הנ"ך. חלק רביעי, הכולל את הספרים: יחזקאל ותרי עשר. עם טעמי המקרא וסימני הקרי וכתיב והקאפטליך. נדפס בקדושה על יד הרה"ק רבי משה מסלאוויטא. סלאוויטא, תקע"ט [1819]. חתימה ורישומים.
פירוש המגיד במהדורה שלפנינו שונה לחלוטין מן ההוצאות הקודמות, ובנוסף הוא נדפס באותיות מרובעות, ולא באותיות צו"ר. מלבד פירוש 'המגיד', נדפסו בו הפירושים: תרגום יונתן בן עוזיאל, פירש"י ומראה מקום מספר תולדות אהרן. מצודת דוד ומצודת ציון.
בראש השער מופיעות שתי חתימות בעלות זהות החותם לא. בעמוד האחרון מופיעים רישומי לידות של שלושה ילדים בשנים: תקע"ט, תקפ"א, תקפ"ד.
רץ דף, 24.5 ס"מ. נייר כחלחל. שוליים רחבים במיוחד, עד כדי 7 ס"מ מהנדפס. דף השער בגודל הרגיל, שולי השער הושוו בנייר תואם מתקופת ההדפסה.
מצב בינוני-טוב. מעט כתמי זמן ודיו. נקבי עש. הדבקה בשולי השער. הדבקות קלות בשולי [3] הדפים האחרונים, רחוק מהטקסט. כריכה חדשה.
ספר המגיד – תרגום אשכנזי על הנ"ך. חלק שישי, הכולל את הספרים: איוב, דניאל, עזרא ונחמיה. עם טעמי המקרא וסימני הקרי וכתיב והקאפטליך. נדפס בקדושה על יד הרה"ק רבי משה מסלאוויטא. סלאוויטא, תקע"ט [1819]. בדף השער מופיעים רישומים בעברית ובלועזית.
פירוש המגיד במהדורה שלפנינו שונה לחלוטין מן ההוצאות הקודמות, ובנוסף הוא נדפס באותיות מרובעות, ולא באותיות צו"ר. מלבד פירוש 'המגיד', נדפסו בו הפירושים: תרגום יונתן בן עוזיאל, פירש"י ומראה מקום מספר תולדות אהרן. מצודת דוד ומצודת ציון.
קעח דף, 24.5 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד, עד כדי 7 ס"מ מהנדפס.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. נקבי עש ספורים. הדבקות ושיקום קל לשולי כ-[8] דפים, רחוק מהטקסט. הדבקות חיזוק ושיקום בגב השער עם הסתרת חלק מהטקסט שבגב השער.
"וכן מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה"ק של מרן הקדוש בוודאי
כוחו יגן עליו בזה ובנא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו"
(הסכמת האמרי יוסף מספינקא)
* ספר ליקוטי תורה והש"ס – דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב – מגדולי האדמו"רים בדורו. שלשה חלקים בשלושה כרכים: ויקרא, במדבר, דברים. מונקאשט – לעמברג – סיגעט, תרמ"ו – תרנ"ב [1892]. מהדורות ראשונות.
* ספר לקוטי מהרי"א – חידושים בדרך החסידות על ילקוט שמעוני. מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים (שני השערים נכרכו בתחילת הספר). חלק א: על נביאים, חלק ב: על כתובים. לעמבערג, תר"נ [1890]. מהדורה ראשונה.
בספר ליקוטי תורה והש"ס – ויקרא, מופיעה הקדמה מאת תלמידו הגדול של המחבר, האדמו"ר בעל ה'אמרי יוסף' מספינקא, הכותב בין הדברים על הסגולה שבחזקת הספר בבית
"וכן מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה"ק של מרן הקדוש בוודאי כוחו יגן עליו בזה ובבא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו"
המחבר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב [תקס"ה-תרל"ג], מגדולי האדמו"רים והמקובלים בדורו. האדמו"ר השני בשושלת זידיטשוב. כונה גם המהרי"א על שם ספרו שלפנינו ליקוטי מהרי"א. נולד לאביו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב, היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות. בשנת תרט"ו החל לכהן באדמו"רות בהוראת רבי ישראל מרוז'ין. היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות ותחת הנהגתו התרחבה מאד החסידות. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י.
הסתופף בצילם של אבות החסידות, שהפליאו בשגב נשמתו ובגדולתו. הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב אמר עליו כי נשמה קדושה כשלו כבר לא היתה בעולם כמה מאות שנים. הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שהתבטא עליו: "הוא יהיה לאור עולם". כשביקש לכהן כרב בעיירה קטנה סירבו הרה"ק רבי שלום מבעלז ורבי מאיר מפרימישלן לתת לו סמיכה, מאחר ודעתם הייתה שתפקידו להיות אדמו"ר שינהיג אלפי חסידים.
בין תלמידיו היו גדולי האדמו"רים: ה"ייטב לב" מסיגט, רבי יהושע'לה מבעלז, רבי הרש'לה מליסקא, הדברי יחזקאל משיניווא, ה"היכל הברכה" מקומרנא, ה"אמרי יוסף" מספינקא שהקדמתו מופיעה לפנינו, רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל "בן ביתי", ועוד. בשל העובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.
סטפנסקי חסידות, מס' 298.
ליקוטי תורה והש"ס – ויקרא: מונקאטש, תרמ"ו 1866. [4], קסח דף. חסר דפים קמה-קמח.
ליקוטי תורה והש"ס – במדבר: לעמברג, תרמ"ט 1889. [2], קנב דף.
ליקוטי תורה והש"ס – דברים: סיגעט, תרנ"ב 1892. [1], ר, [2] דף, ללא דפי ההקדמה, אך עם תוספת שני דפים בסוף עם שמות המתנדבים דמי קדימה 'פערנאמראנטען', הינם נדירים: אינם מוזכרים בביליוגרפיה של הספר העברי ואינם נמצאים בספריה הלאומית.
לקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לעמברג, תר"ן 1889- 1890. [1], נה דף, [2] נו דף, כ 20 ס"מ.
מצב כללי טוב. בכל הספרים חותמות המקובל רבי אשר אנשיל ברוין, סופר סת"ם מירושלים.
"הרב הצדיק… מסאדיגערע צוה עלי להדפיס ספר הקדוש…
גם לקח הקמיעות עבורו, וגם אביו הצדיק הקדוש [מרוז'ין] לקח ג"כ
הקמיעות,
גם כל אחיו הצדיקים שיחי' לקחו אותם מאתי" (הקדמת הספר)
כתבי האר"י: ספר שער היחודים, הנבואה, רוח הקודש, ותיקון עוונות; ספר צדיק יסוד עולם; וכן קמיעות עוצמתיים ששמשו את גדולי החסידות, שנדפסו כאן לראשונה. למברג [תרט"ו] 1855. מהדורה חסידית חשובה ביותר שנדפסה במצוות הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא.
ספר שמירה להגנה משרפה ומגפה: "וגודל יקר היחודים והשמות הקדושים והנוראים האלה מגני ומצלי מכל פגע רע, וגם נמצא פה קמיעות חדשות לכל מקרה רעה, לשריפה, ומגיפה המרגשות לבא לעולם" (מתוך נוסח השער). הספר כולל גם קמיעות קבליים שנדפסו לראשונה במהדורה זו, אשר גדולי צדיקי החסידות באותו הדור כהרה"ק מרוז'ין וכל בניו הקדושים, והרה"ק רבי מאיר'ל מפרמישלאן השתמשו בהם עבור עצמם ובני משפחתם (כמופיע בהקדמה).
המביא לדפוס רבי יהודה ליבייש רפאפורט כותב בהקדמה: "ובשבטי ישראל אודיע נאמנה ני הרב הצדיק בנן של קדושים וכו' וכו' מו"ה אברהם יעקב נ"י בן רבינו הצדיק המפורסים מופת הדור אור ישראל וקדושו בוצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה ישראל זצלה"ה מסאדיגערע צוה עלי להדפיס ספר הקדוש שער היחודים… גם לקח הקמיעות עבורו, וגם אביו הצדיק הקדוש הנ"ל לקח ג"כ הקמיעות, גם כל אחיו הצדיקים שיחי' לקחו אותם מאתי. גם הרב הצדיק…. המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא אור המאיר לארץ ולדרים מו"ה מאיר זלה"ה מפרימישלאן… קנה אצל מוכ"ז ג"כ הקמיעות ואמר שאמת וצדיק כי המה מסוגלים מאוד לכל חולה ופגע רע ר"ל"
הרה"ק רבי יוסף סג"ל לנדא מיאסי, שלמד קבלה בחברותא עם רבי ישראל מרוז'ין כותב בהסכמתו שהספר הוא שמירה משריפה והצלה ממגפה ר"ל ומשאר צרות רבות "עלה לתרופה, שמירה משריפה, והצלה ממגפה רחמנא לצלן, ומשאר צרות רבות". ורבי ישעיה שור מחאטין כתב בהסכמה שהקמיעות הם בדוקים ומנוסים, והספר הוא שמירה גדולה בבית. בדף לב, ב נדפס על פני כל העמוד: קמיע זו למגיפה מהאר"י הקדוש, ובדפי בספר שרטוטים קבליים וקמיעות רבים.
בשער: חלק ראשון, אבל לא נדפס יותר.
[2] מד, מז-נח דף, כ 23 ס"מ. בסופו נדפס פירוש [מהר"י סרוק] על זמירות השבת שחיבר האריז"ל.
מצב טוב-טב מאוד. כתמי זמן.
כרוך עם:
עולת תמיד רבי חיים ויטאל, עם שני ביאורים חדשים, הגהת הרמ"פ לרבי מאיר פאפריש והגהות וחידושים מאת רבי זאב וולף אשכנזי. ירושלם, תרס"ז [1907]. סב דף.
"…עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז להיות לו לשמירה מעולה בביתו
מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחא…"
(הסכמת ה'אמרי יוסף' מספינקא).
סדר תפלה, חמדת ישראל – כוונות האריז"ל, שסידר רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל – מהרח"ו. הסידור נדפס כאן לראשונה מכתב יד שהיה בידי החיד"א והגיע לידי האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינאווא, והוא מסר את כתב היד ל'מנחת אלעזר' ממונקאטש לסדר ולערוך אותו להדפסה. סידור קבלי חסידי.
הרה"ק רבי יוסף מקוסון כותב בהסכמתו לסידור: "מסוגל לגוף ולנפש להשמר מכל צער ונזק בהיות סידור הקדוש בביתו". 'האמרי יוסף' מספינקא זצ"ל כותב: "ואף מי שאין לו עסק בנסתרות עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחא".
הסכמות נוספות מאת גדולי החסידות: ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש, רבי יהודה צבי מדאלינא ועוד. בראש הסידור הקדמה ארוכה מאת המנחת אלעזר ממונקאטש הכותב על השתלשלות כתב היד וההדפסה, וחותם בברכה: "זכות קדושת המחבר יגן עלינו בכל משאלותינו וכו' להפקד בפקודת ישועה ורחמים".
[4], רעו דף, 23 ס"מ. גוף הסידור בשלימות מלאה. ישנם עותקים בהם מופיעים [4] דפי פרנומערנטן נוספים, אשר אינם רשומים במפעל הביבליוגרפי.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני שימוש ונטפי דמעות. חותמות המקובל הירושלמי רבי אשר אנשיל ברוין. מו"ל סידור הרש"ש בכתב יד קדשו באשורית. (ראה אודותיו בקטלוג זה).
"נודע לכל גודל מעלתו וסגולתו ועוצם פעולתו ורוב הצלחתו…
ואשר יביט אל הנחש וחי ה' יחזיק לו ברכה עד בלי די…"
(הסכמת המגיד מקוז'ניץ למהדורה שלפנינו)
ספר סגולה: רזיאל המלאך החסידי. רזיאל המלאך הינו ספר קבלה קדום המיוחס למלאך רזיאל שנתנו לאדם הראשון. לפנינו המהדורה הראשונה עם הגהות וביאורים מאת המגיד מקוז'ניץ, שיזם ועודד את ההדפסה ואף עיטר את הספר בהסכמה רבת האיכות והכמות. ווארשא, תקע"ב [1812].
בשער נדפס: "נזדרזתי מהמקובל האלקי מופת הדור קדוש ישראל הרב החסיד האמתי המפורסם מגיד משרים דק"ק קאזניץ נ"י לנצח באור צח, ונהג בי טובת עין ששלח לידי ההגהות וקצת תוספת ביאור … אשר נמצא כתוב על הגליון בצד ספרו הנ"ל בכתב ידו ממש, וכאשר מבואר בהסכמה שלו בכתב ידו הקדושה…". לאחר מכן מופיעה הסכמת המגיד מקוז'ניץ שנדפסה על עמוד שלם (מבלי הסכמות נוספות) בה מדבר המגיד בשבח הספר ובסגולותיו.
הספר רזיאל המלאך העוסק בקבלה עיונית ומעשית, הינו הספר הראשון הנודע כספר סגולה, כפי המופיע בשער מהדורתו הראשונה (אמשטרדם, תס"א): "ולכל בית ישראל היא סגולה מועילה לראות בני בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו, למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו, ובחליו ובעת צרתו יהיה לו תשועה במהרה וזה יעידו ויגידו כל בני תורה".
דא עקא, שבמשך השנים ועקב חוסר התמצאותם של המדפיסים בידיעת שמות הקודש הממלאים ספר זה מתחילתו ועד סופו, חלו שיבושים רבים וטעויות נוראיות בשמות הקדושים ושגיאות אלו פגמו בעוצמת סגולתו הנפלאה של הספר הקדוש הלזה. עד שקם המגיד הקדוש מקוז'ניץ, שהיה מפורסם בדורו כבקי עצום בחכמת הקבלה (כידוע, ישנן מאיתו הגהות רבות על כוונות האר"י בתקיעת שופר, שנדפסו בסוף סידור ר' שבתי מראשקוב), ובמהדורה זו שלפנינו איזן ותיקן את הספר על מכונו ועיטרו בהגהותיו וחידושיו והחזיר את עטרת סגולת הספר על מכונה בכדי שיוכל לפעול את כל הסגולות המיוחסות לעיל לספר הקדוש הלזה (נחת, הצלחה, הגנה משריפה, שמירה על כספות, רפואה וישועה בעת צרה).
כמובן שמהדורה זו עם הגהות המגיד מקוז'ניץ הפכה עד מהרה למבוקשת כל כך עד שבמהדורות רבות של ספר רזיאל המלאך שנדפסו לאחר מכן כתבו המדפיסים בשער שיש בספר הגהות מהמגיד מקוזניץ, למרות שהן נדפסו ללא הגהות המגיד. לפנינו המהדורה הראשונה והאמתית של הגהות המגיד מקוז'ניץ, שנדפסה מתוך כתב יד קדשו (כמופיע בהקדמה) ובורכה על ידו באופן מיוחד (כמופיע בהסכמתו).
סטפנסקי חסידות 536.
נא דף, (ספירת הדפים משובשת). 22 ס"מ. שרטוטים קבליים רבים. חותמות המקובל הירושלמי רבי אשר אנשיל ברוין (ראה אודותיו בקטלוג זה).
מצב טוב. כתמי זמן. תעלות עש בודדות.
חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י ועוד, ועם פירוש פנים יפות מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ, בעל ה'הפלאה', ועם 'שם אפרים' מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. אוסטראה, תקפ"ה-תקפ"ו [1826-1825]. מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים.
מהדורה ראשונה של החיבור הידוע 'פנים יפות' לרבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש.
הספר נדפס כעשרים שנים לאחר פטירת המחבר. הספר נערך על ידי מחותנו של המחבר הגאון הנודע רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. רא"ז מרגליות כתב הקדמה ארוכה, מפורטת ומעניינת בתחילת הספר, וציין שהחיבור לא היה מסודר כראוי. רבי אפרים זלמן מרגליות הוסיף פירוש משלו לדברי רש"י, ונקרא בשם "שם אפרים", פירושו נדפס בסוף כל אחד מהכרכים.
ישנם עותקים שלא נוסף בהם 'שם אפרים', הנמצא בעותק שלפנינו.
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ [תצ"א-תקס"ה], אב"ד פרנקורט, ובעל ההפלאה וספר המקנה. אחיו היה רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
האחים הקדושים רבי פנחס ורבי שמעלקא היו תופעה ייחודית קדושה בעם ישראל וסיפורי מופת רבים מסופרים אודותיהם. כבר בילדותם הייתה אימם נוהגת לומר שיש לה שני בנים – אחד אינו מברך ברכת המזון והשני אינו קורא קריאת שמע שעל המיטה (האחד לא אכל והשני לא ישן).
תלמידו המפורסם היה ה'חתם סופר' [ראה שו"ת חת"ס או"ח סי' ט"ו : "כך קיבלתי מרבותי זצ"ל, והם מורי הגאון חסיד שבכהנה מורינו רבי נתן אדלער, והג' רשכבה"ג הפלאה זצ"ל, אשר מימיהם שתיתי תהילה לאל ית', וממקורם חצבתי.."]. שכתב על רבו: "אספקלריה המאירה פני תבל".
בתנועת החסידות מקובל שגם רבי פנחס כמו אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג היה מתלמידיו של המגיד הגדול ממעזריטש. אולם למרבה הפלא אין בספריו כל אזכור לתורת המגיד ממעזריטש (מלבד במקום אחד בפרשת בשלח שם הביא פירוש בשם "הה"מ" ופירוש זה אכן נמצא בספרו של המגיד ממזריטש).
גדולי ישראל העריצוהו וכתבו אודותיו ביטויים מופלגים ובלתי שגרתיים. המגיד מקוז'ניץ כתב עליו: "נשיא ישראל, ראש הגאונים החסיד המפורסם" (שו"ת כתר כהונה סי' ע"ו); "גאון הגאונים, חסיד החסידים, מקובל שבמקובלים" (ספר צרור החיים דף נט, א). בעל התניא כותב עליו: "אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, מופת הדור זיוו והדרו איש אלוקים קדוש"
סטפנסקי חסידות 220.
ספר בראשית: בעותק שלפנינו: [3] קו, פג-קכב [3] דף (הפטרות מיוחדות) ז דף (פירוש שם אפרים). ספירת דפים משובשת. אין את השער הראשון. אך יש את השער המפורט.
ספר ויקרא: [1], כו, כו-נט, נח-קלט, [1 מסומן קלב]. ו, [7] דף. אין את השער הראשון. אך יש את השער המפורט.
במדבר : [2], קמו; [6 דף שם אפרים ויקרא-דברים]. ד [1] דף (מגלת רות). עם שני השערים בהתחלה
חלק ה: דברים: [2], קנג, יח [1 מסומן כ +1 לא מסומן] דפי שם אפרים לחומש דברים נמצאים בחלק במדבר עם שני השערים בהתחלה.
הספרים כרוכים בכריכות עור חדשות מפוארות. כללית מצב טוב. פרוט מפורט על המצב ינתן לכל דורש.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
