ישועות יעקב, חיבור גדול על 'שולחן ערוך', הכולל: חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין רבה הנודע של למברג וגדול רבני גליציה. עם פנים השלחן ערוך. מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי המחבר. בין דפי הספר כשלוש הגהות מתקופת ההדפסה.
בשער חלק אבן העזר חתימת יד רבי ראובן הורנשטיין אב"ד זיטומיר ואדעס [אודסה], וידידו של המחבר. בשער חלק אורח חיים חתימת ידו של הגאון רבי שבתי דיאמנט (דיאמאנד) אב"ד פעטשי-נידארף (רבי שבתי היה תלמידו של החתם סופר, וחתנו של רבי שלמה גנצפריד בעל הקיצור שלחן ערוך שבספרו 'לחם ושמלה' מביא הרב גנצפריד חידושי תורה ממנו). בכרך זה מופיעות מספר חותמות דהויות והגהות של 'הגאון מבראשוב' רבי דוד שפרבר.
המחבר רבי יעקב משולם אורנשטיין [תקל"ה – תקצ"ט], גדול רבני גליציה, רבה הנודע של לבוב ומגדולי הפוסקים. מלבד גאונותו האדירה היה מצאצאי הגאונים הקדושים החכם צבי והרבי ר' העשיל זי"ע מקראקא וזכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. את ספרו ישועות יעקב הדפיס בתחילה רק על חלק אבן העזר כעבור כמה שנים הדפיס חלק שני על אורח חיים והוא כותב בהקדמה שבתחילה לא רצה להדפיס את החלק השני על או"ח, כי עכשיו שירדה התורה פלאים ולומדי התורה נחלשו, הרי אמרו חז"ל: "בזמן שאין התורה חביבה כנס". אבל כיון שחיבורו על או"ח שהיה בכתב-יד נעלם והייתה לו עגמת נפש רבה על גודל טרחתו שירדה לטימיון, וידור יעקב נדר לה' שאם הכת"י יחזור לרשותו אזי ידפיס הכתבים ואכן לא ארכו הימים שהחזירו הכת"י לביתו וברוב שמחתו מיהר והזדרז להדפיסו ולהוציאו לאור עולם. ספריו התקבלו בחיבה והערצה גדולה במדינות פולין וגליציה ובמשנה ברורה מביא ממנו הרבה פסקים להלכה. החתם סופר זי"ע הספידו בפני קהל ועדה וישנם כמה חילופי מכתבים בין החת"ס להישועות יעקב. מסופר על הישועות יעקב שהיה לו בן יחיד חשוב ומופלג וקרוב ללבו מאד, רבי מרדכי זאב, ונפטר בצעירותו, אביו הצטער מאד במיתתו, ולא נחה דעתו מרוב צער על שיכול בנו רח“ל, עד שנסע לרימנוב אל האדמו"ר רבי הערש, שהקב“ה ניסה אותו ביותר מעשרה ’עקדות‘ (מתו על פניו י“ב או י“ז בנים רח“ל), ואעפ“כ היה עובד את השי“ת בשמחה וצהלה. או אז נחה דעתו של בעל הישועות יעקב. ולכבוד התחזקות זו, כתב את המאמר הנודע בפרשת וירא על פרשת העקדה, ושם כתב: "אלא שלאהבת ה‘ יבוז לאהבת הבן". מקובל שהרה"ק על ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל אמר שכל הספרים המקובלים בקרב ישראל מימים קדמונים עד הישועות יעקב ועד בכלל נאמרו ברוח הקודש.
רבי ראובן הורנשטיין , רבן של הערים: זיטומיר, אודיסא וקראסטינין ישן, מגדולי רבני רוסיה ומגדולי חסידי רבי ישראל מרוז'ין. רבי אברהם אבלי בעל ה'בית אברהם' כותב עליו בתשובה "ראש גולת אריאל… מופת דורנו נזר ראשנו פאר תפארתנו… נר ישראל… אשר בית ישראל נשען עליו המפורסם בקצווי ארץ". מצורף חומר אודותיו.
1) אורח חיים, זאלקווא תקפ"ח 1828: חלק א: סימנים א-רמא. [2], קמד דף.
2) חלק ב-[ג]: סימנים רמב-תצד: הלכות שבת – הלכות פסח. [1], קמה-שמד דף. עם השער של חלק שלישי.
3) חלק ד: סי’ תצה-תרצז. [1], שמה-תצא דף.
4) יורה דעה [חלק שלישי] זאלקווא תקצ"ו 1835. סימנים קיב-ר. [1] נג, [חסר נד-סה], לא דף .
5) אבן העזר חלק שני הלכות גיטין, זאלקווא תקע"א 1811. עה דף.
כ 39 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 188.
גדלים ומצבים משתנים. כריכות שונות. מצב כללי טוב.