שאלות ותשובות השיב ר' אליעזר ושי"ח השדה', עם דמשק אליעזר. מאת רבי אליעזר ליפשיץ מאוסטרובצי. נייאוויט, תק"ט [1749]. בשער חתימת בעלות בעצם כתב יד קדשו של הנשר הגדול, המקובל האלוקי והצדיק הפלאי הגאון רבי נתן אדלר מפרנקפורט, רבו המובהק של החתם סופר.
בראש השער רישום בעלות ארוך בן 12 מילים בכתב יד קדשו של רבי נתן אדלר: "שייך להתורני והרבני כהר"ר נתן בהמנוח כמה"ו שמעון אדלר כ"ץ זלה"ה". כידוע, שבנוסח הזה נהג רבי נתן אדלר לחתום על ספריו (כמופיע באישור המצורף).
המקובל האלוקי הגאון רבי נתן אדלר [תק"ב-תק"ס], המכונה 'הנשר הגדול' (אדלר בגרמנית = נשר). מגדולי ישראל הפלאיים והטמירים שקמו לעם ישראל. רבי נתן היה תלמידם של בעל ה'פני יהושע', של הגאון רבי דוד טעבלי שיף ושל הגאון רבי אבוש מפרנקפורט. כבר מילדותו נודע רבי נתן כמתמיד עצום וכילד פלא וכפי הנחרט על מצבתו שמגיל תשע לא פנה לבו לבטלה וכן העיד עליו תלמידו המובהק בעל החתם סופר שמיום עמדו על דעתו לא הסתכל אפילו בחלון ומיום שנעשה בן תשע לא הלך בחוצות. מסופר שכאשר ביקר החיד"א בפרנקפורט בשליחותו הראשונה הציגו לפניו את הילד המופלא, החיד"א התפעל מאד והפליג בשבחו ולא נחה דעתו עד שקרא עליו את הפסוק "הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא". רבי נתן אדלר לא השאיר אחריו מאומה בכתובים, את ההסבר לכן הוא נתן בעצמו, באמרו שההיתר היחיד לכתוב דברי תורה הוא מפני השכחה, אך מאחר שהוא מעולם לא שכח את מה שלמד, על כן אין לו היתר לכתוב את חדושי תורתו. על גדלותו העצומה של רבי נתן אדלר אנו יודעים בעיקר מפי תלמידו הנודע בעל החתם סופר שהתבטא אודותיו בביטויים שלא נשמעו כמותם על בן תמותה. יעיד על כך הסיפור המפורסם (מובא בהגהות שער יוסף), שפעם אחת כתב בנו של החתם סופר, הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קרקא על רבי נתן אדלר "מלאך ד' צבאות", אמר לו אביו החת"ס: "למלאך ה' דימית אותו? שום מלאך מעולם לא הגיע לדרגתו – 'ותחסרהו מעט מאלקים' "! (התבטאות דומה נשמעה גם מפי בעל ההפלאה שקרא עליו את הפסוק 'כי לא אדם הוא להנחם'). עוד כתב עליו החת"ס (פרשת שמיני) "אני ראיתיו יושב ודורש כמשה מפי הגבורה, אני רצתי אחריו מאה פרסאות ועזבתי בית אמי חדר הורתי" החת"ס מתכוון כאן לסיפור המפורסם שרבי נתן אדלר נאלץ לעקור מפרנקפורט ולא רצה לקחת עמו את תלמידו החת"ס שהיה עדיין רך בשנים, מפני התנגדותם של הוריו, אך החת"ס לא וויתר ורץ רגלי אחרי המרכבה משך פרסאות רבות! החתם סופר אף העיד שראה במו עיניו כיצד השתמש רבי נתן אדלר בשמות הקודש וחולל ניסים על ידם.
חלק א: [1748]. [3], לב דף.
חלק ב: [1], ל דף.
כ 31 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. כרוך בכריכת חצי עור חדשה ומהודרת ונתון בתיבה ייעודית מהודרת מחופה בד.
מצורף אישור מאת מומחה כתבי היד הרב יצחק ישעיה ווייס אב"ד נוה אחיעזר בני ברק על אותנטיות החתימה.
פחד יצחק, האנציקלופדיה העברית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. ערכים: 'פאה' עד 'קים'. מאת הרב והרופא האיטלקי יצחק לַמפּרוֹנטי. מהדורה ראשונה. נדפס על ידי חברת מקיצי נרדמים, פולין [תרל"א] 1871. חתימת בעלות והגהה בעצם כתב יד קדשו של הכהן הגדול מאחיו בעל ה'חפץ חיים'.
בראש הדף הראשון (ב) מתנוססת חתימת יד קדשו של ה'חפץ חיים': "ישראל מאיר הכהן מראדין". ובדף מג 1 הגהה קצרה בת שתי מילים, כדרכו של ה'חפץ חיים', אף היא בעצם כתב יד קדשו. נוסח ההגהה: "דף מ"ד : ".
בספר 'אור אלחנן' עמ' רלט-רמ מסופר שכשלמד רבי אלחנן וסרמן בכולל קדשים בראדין עם רבי יוסף שלמה כהנמן, נזקקו שניהם יום אחד לספר נדיר ונכנסו אל ה'חפץ חיים' לשאול אולי הספר נמצא בספרייתו – מכיוון שהוא מצטט מהספר ב'משנה ברורה'. השיבם ה'חפץ חיים' שאין לו את הספר שהם מבקשים, אלא כשחיבר את את ה'משנה ברורה' לקחו בהשאלה מרב פלוני, והוסיף ה'חפץ חיים', 'גם על הספרים הנמצאים פה בארון אני מצטער במידה מסוימת'. תהה רבי אלחנן וסרמן למה התכוון ה'חפץ חיים' בדבריו? הסביר לו ה'חפץ חיים' בפשטות: הלא בעד כל ספר אשר רכשתי בדמים שילמתי בחלק מהחיים, כי את הכסף השגתי בעמל ובטרחה, בשעות יקרות, אשר המה נתח מן החיים…
ר דף, כ 22 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. רישומי בעלות. כריכה מקורית.
סט [4 כרכים] שלם ומפואר של הזוהר הקדוש עם פירוש רבי מרדכי זכות ופירוש מקדש מלך מאת רבי שלום בוזאגלו. ועם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז. זאלקווא, תרכ"ב-תרכ"ה, 1865-1862. העותק של הגאון רבי איצק אהרן לנדסברג אב"ד גרוסווארדייו ומגדולי תלמידי החת"ס. הגהות קבליות חשובות.
בראש כל אחד מהכרכים מופיע רישום בעלות (ככל הנראה בכתב יד בנו, הגאון רבי יהודה ליב אב"ד סעגהאלאם) הכותב שהספר היה שייך לאביו רבי איצק אהרן. בין דפי הספר וכן בדפי הפורזץ הגהות קבליות חשובות בכתב יד, חלקן ארוכות ביותר. הגהה אחת מעניינת במיוחד, על דברי הזוהר בפרשת וירא, המגיה מפענח את המילים הסתומות של הזוהר ומסיק מהן באיזו שנה בדיוק יבא המשיח!
רבי ישראל יצחק [איצק] אהרן לאנסברג [תקס"ד-תרל"ט], למד בישיבתו של החתם סופר משך עשר שנים, והיה מאוכלי שלחנו בשבתות. בקרב תלמידי החתם סופר היה לו מעמד מיוחד של ותיק התלמידים. בשנת תקצ"ט נבחר רבי איצק לרבה של יעמרינג, ואחר כך כיהן כרבה של פרויענקירכען. בשנת תרי"א נקרא לכהן פאר כרבה של הקהילה הגדולה גרוסוארדיין שהייתה מהקהילות הגדולות ביותר בהונגריה. הוא נודע כאחד מגאוני וחריפי הונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה שהייתה מוכרת אצל שהשלטון כסמינר לרבנים כמו הישיבה בפרשבורג. הוא העמיד תלמידים הרבה מהם רבני הונגריה ובראשם רבי מרדכי ליב וינקלר בעל 'לבושי מרדכי' שהיה תלמידו המובהק. בספריה הלאומית נמצא חיבור שלם של רבי איצק אהרן לנדסברג בכתב יד, בשם מטה אהרן, כולל שו"ת וחידושים, שהוכן להדפסה על ידי בנו רבי יהודה ליב רבה של ס"ה (-סעגהאלאם) והגליל, מחבר סדרת הספרים חקרי לב [סטאמר, תרס"ה-תרס"ט] וספר אלה תולדות רבינו, שהוא הביוגרפיה הראשונה על החתם סופר (פרסבורג, תרל"ו). מקורות: החתם סופר ותלמידיו, רפה-רפח; חכמי טראנסילווניה 135-134.
בספר החת"ס ותלמידיו מסופר בשם האדמו"ר רבי יהושע'לה מבעלז שפעם בשיעור של החתם סופר הקשה הבחור רבי איצק לנדסברג איזו קושיא, והסופר דחה את דבריו בלשון קשה [אין אתה יודע מה אתה סח, וכדומה]. אחר כך התבונן החתם סופר וראה שיש ממש בדברי הבחור. הוא ציווה לקרוא לכל הבחורים שהתגורר באכסניות שונות, ואף לבעלי הבתים שהיו רגילים לבוא לשיעור, והודיע שיש לו דבר חשוב להודיע. וכולם באו לשעה הנקובה, ואז עלה החתם סופר לבימה בה היה אומר את השיעורים, וביקש מחילה ברבים מהתלמיד.
בכל הכרכים מופיעים גם חותמות בעלות של הגאון רבי בן ציון וועזעל (תרכ"ד-תרצ"ח) רבה הנודע של טורדא ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה. רבי בן ציון היה מגדולי הרבנים בדורו ובנו ותלמידו של הגאון רבי כלב פיבל. בכתב היד של הספר 'מטה אהרן' לרבי ישראל יצחק אהרן לאנסברג מובא חילופי שו"ת עם רבי כלב פייבל וועזעל אביו של רבי בן ציון, וכנראה היו בקשרי ידידות, ויתכן שבספר הזוה"ק שהיה ברשותו עבר לרשות ידידו ואחר כך לבנו.
חלק א: ספר בראשית. תרכ"ב. [4], יד, [18], טו-נח, [17], נט-צו, [2], צז-רנא, [26] דף.
חלק ב: ספר שמות. תרכ"ה. מג, [1], מד-רך, [5], רכא-רסט, [6] דף.
חלק ג: ספר ויקרא, במדבר, דברים. תרכ"ב. קטו, [26], רעז-רצו, קיז-קעט, רא-ריא, [3], קפ-רכז, ח, רכח-רנט, [13], רס- רצט, [18], ש-שא, שד-שה, [2] דף (בסט המפואר שלפנינו חלק ויקרא-דברים נחלק לשתי כריכות).
בגין אופן ההדפסה בה נדפס חלק מהפירוש בשולי העמודים, וחלק בעמודים מיוחדים, ישנם מספורים רבים.
סט מושלם, כרוך בארבעה כרכים. 26 ס"מ.
מצב כללי טוב. כריכות עור.
אגרות ראיה, קבוצת מכתבים מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות. מהדורה ראשונה. ירושלים, תרפ"ג [1923]. הקדשה נדירה של הרב קוק (נדיר למצוא ספרים עם הקדשת הרב קוק). לרוב חשיבותו של הספר, כרך המקבל את הספר בכריכת חצי עור עם הטבעת זהב.
בשער, הקדשה בכתב יד הרב קוק שחתם: "המחבר איה"ק" [-א'ברהם י'צחק ה'כהן ק'וק]. הספר ניתן לרב חיים אהרן דוד סובול מירושלים, בנו של רבי משה שמעון סובול המכונה 'הרב הנגר' ומחבר ספר 'תאיר נרי'. רבי חיים אהרן דוד למד בישיבת הרב קוק, והיה תדיר מספר ממה ששמע מרבו. נפטר בשנת תשנ"ח.
רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה- תרצ"ה, 1865-1935], מנהיגה של הציונות הדתית, פוסק ומקובל. כיהן כרב בזיימל ובבויסק, כרב יפו והמושבות, ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון. מייסדה של "הישיבה המרכזית העולמית" היא ישיבת 'מרכז הרב'.
[2], ט, [1], 360, [1] עמ’. 21.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד: חתימה וחותמות בעלות. כריכה מהודרת.
פרשת דרכים, עשרים ושישה דרושים, ובסופו קונטרס 'דרך מצותיך' על מנין המצוות. מאת רבי יהודה רוזאניס בעל 'משנה למלך'. ונציה, תק"ג [1743]. עותק מיוחס.
הספר שלפנינו היה שייך לכמה רבנים נודעים, ובנוסף יש בו הגהות למדניות ארוכות בכתב יד:
* רבי יעקב גינצבורג מפראג בעל "זרע יעקב: בראש דף השער רישום בעלות [קצוץ] עם חתימה: "הק' יעקב ג"ב". ובדף האחרון רישום נוסף: "ועד יעלה מן הארץ שהספר הלז שייך להנעלה ר' יעקב ג"ב".
רבי יעקב גינצבורג בעל "זרע יעקב", מגדולי חכמי פראג, דיין בבית דינו של הנודע ביהודה וראש ישיבה בפראג במשך יותר מארבעים שנה. נפטר בשנת תנ"ח [בערך].
* רבי אהרן יוסף שמואל סג"ל אב"ד טרענטשין: בשער הספר ובדף שאחריו חתימות: "יוסף שמואל סג"ל בהגאון מוהר"י… נ"י אונ"ד", "הק' יוסף שמואל סג"ל".
רבי אהרן יוסף שמואל סג"ל אב"ד טרענטשין, נולד בשנת תקס"ו ולמד אצל החתם סופר, וכן ואצל בעל ה"שמן רוקח", בהמשך נשא את נכדתו של בעל ה"שמן רוקח", בת רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". נסמך להוראה על ידי החתם סופר (ראה אודותיו: החתם סופר ותלמידיו עמ' נג-נה).
* רבי כלב פייביל שלזינגר: חתימות בשער ובדף שאחריו.
רבי כלב פייבל (תקפ"ח-תרע"א), היה חתנו של רבי אהרן יוסף שמואל סג"ל אב"ד טרענטשין, היה מחשובי תלמידי ה"כתב סופר", חיבר "תורת בר נש".
[2], עו דף. 26 ס"מ. בדפי הספר מספר הגהות למדניות ארוכות, מכמה כותבים.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכת עור חדשה מפוארת.
ספר הזוהר, חלק שלישי (ויקרא-דברים). אמשטרדם, תקס"ה [1805]. העותק האישי של הגאון רבי יעקב יוקל עטלינגר, בעל הערוך לנר.
בדף הפורזץ חתימת בעלות בעצם כתב יד קדשו של הערוך לנר, בצעירותו: "יוקב בלאאמ"ו אהרן עטליינגר נר"ו" ומתחתיה חותמת בלט של אביו רבי אהרן עטלינגר מאלטונה.
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר [תקנ"ח- תרל"ב], אב"ד אלטונה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והסמכות הרבנית העליונה שבין רבני אשכנז. כבר בדורו נחשב בעל הערוך לנר לאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מכל רחבי העולם היהודי. גדולי הרבנים בגרמניה היו מתלמידיו, הידועים ביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט ועוד רבנים שהיו למנהיגי יהדות גרמניה בדור שאחריו. מלבד גאונותו הרבה הוא נודע גם בצדקתו שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא גם למד קבלה בסתר, אולם למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. בצוואתו ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה. רבי יעקב יוקב עטלינגר חיבר את סדרת הספרים המונומנטלית 'ערוך לנר' על התלמוד-בבלי, ספרים שהפכו לספרי יסוד ולנכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות. הוא נפטר בליל נר ראשון של חנוכה, ורבי יוסף חיים זוננפלד הליץ עליו: כי מספר ספרי הערוך לנר הוא 8 כמספר ימי החנוכה [כולל על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס]. ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו 'ערוך לנר', לאמור: כביכול ערוך הוא לפטירתו מן העולם בנר החנוכה.
קטו; [1], קיז-שי, [1] דף, 21 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב – טוב מאוד: כתמי זמן. נקבים קלים בשוליים הלבנים של שלושת הדפים הראשונים ללא פגיעת טקסט. כריכת עור עתיקה ומשוקמת.
שערי דעה, על שולחן ערוך חלק יורה דעה. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. מאת רבי אלעזר לעוו בעל שמן רוקח. ווין, תקפ"א-תקפ"ח. העותק של הגאון רבי שרגא הלוי הורוויץ אב"ד פאפא ופאקש וידידו של החתם סופר. בין דפי הספר מספר הגהות ארוכות שלא נדפסו.
בדף שלפני השער רישום בעלות ארוך: "שייך לאדמ"ו הרב הגאון הגדול המאה"ג… שרגא הלוי הורוויטץ…" ובדפים: כג 2; כד 1; מז 2; מט 1 הגהות למדניות ארוכות ביותר שככל הנראה לא נדפסו מעולם.
קמ; [1] פד דף. כ 35 ס"מ.
מצב טוב: מעט כתמי זמן ועובש. מספר דפים מנותקים חלקית. כריכה פשוטה.
יפה שעה, פירוש על ספרי רבי חיים ויטאל: עץ החיים, שער הכוונות ומבוא שערים, מאת רבי שלמה כהן. שאלוניקי, תקע"ג [1813]. מהדורה ראשונה. חתימת בעלות והגהות רבות בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי אהרן משה פירירא.
ספר יפה שעה הינו מהפירושים החשובים על ה'עץ חיים' וה'כוונות' ונדפס כיום בתוך המהדורה הנפוצה של כתבי האר"י. המחבר היה מקובל מחכמי ירושלים, שיצא לשליחות בתורכיה. חיבר גם "הוראת שעה", "שעת הכושר", "שעת רצון", "שעות דרבנן". נפטר בשנת תקפ"ז.
לאורך דפי הספר עשרות הגהות בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא. רוב ההגהות הן ארוכות מאד, ובחלקן הוא משיג וחולק על המחבר! בחלק מהגהות יש את הסיום האופייני למקובל: "אמת ושלם". אין ידוע אם ההגהות שלפנינו כבר נדפסו אך למדפיס ההגהות נכונה ברכה עצומה ונדירה מפי המקובל רבי אהרן רפאל עצמו בצוואתו שכתב אודות הוצאת כתביו לאור: "מי יתן ויוחקו בספר לזכות הרבנים ולהאיר עינים בעה"י… וכל מי שמשתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי… גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי שישלם ה' פועלם, ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא".
המקובל האלוקי רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא [מכונה אפ"ר יצחק, וכן ארח"ם – אהרן רפאל חיים משה], נולד בשאלוניקי לאביו רבי יצחק פירירה. בשנת תר"ח עלה יחד עם בני ביתו לירושלים ומיד נמנה בין חכמי המקובלים, ויחידי ק"ק בית א-ל, וחכמי חסד א-ל. הוא נודע כאחד ומיוחד בין מקובלי דורו. נפטר בשנת תרמ"ז. חיבר את הספר הקבלי תולדות אהרן ומשה ואפר יצחק (ירושלים, תר"ל) דבר ה' מירושלים (תרל"ג) ואחרי פטירתו הדפיס בנו המקובל רבי יצחק פירירא את הספר הקבלי מעיל קדש ובגדי ישע, מהגהות שכתב אביו על גליונות ספרי הקבלה שלמד (!) תלמידו המובהק רבי עקיבא יוסף שלזינגר אמר עליו בהספדו "אין לשער ואין לספר מדותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה, וכארי התנשא בחצות לעלות לבית המדרש בית אל יכב"ץ, ולעורר ולזרז את החברים לזאת, מלבד אשר רבים השיב מעון עוד בבחרותו בשלוניקי … ". מצורף חומר אודותיו.
[1], א, רלד דף, 18 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. חיזוק לדף השער. כריכה אדומה אופיינית, מנותקת.
ספר הישר לרבנו תם, מוסר. זאלקווא, תקס"ט [1809]. בדף השער [2] חתימות בעלות בכתב יד קדשו של הגאון רבי נפתלי "הצדיק" סופר, אב"ד פעטשי ניידארף ומתלמידיו האהובים ביותר והקרובים של מרן החתם סופר שגם כתב עליו מכתב המלצה מלא בשבחים.
לפנינו אחד מספרי המוסר הקדמונים בו הגה אחד ומיוחד מגדולי צדיקי הונגריה הגאון רבי נפתלי סופר – אחד מארבעת האחים המפורסמים למשפחת סופר (ללא קרבה משפחתית לחתם סופר). המשפחה השנייה בחשיבותה בהונגריה לאחר משפחת החתם סופר. לגודל צדקותו של רבי נפתלי היה מכנים אותו בסילודין "רבי נפתלי הצדיק".
הגאון רבי נפתלי סופר [תקע"ט-תרנ"ט], נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר ונימול על ברכיו של החתם סופר שאף רשם זאת בפנקסו "יום א' ה' שבט פריעה הילד נפתלי בן התורני ר' פישל סופר". רבי נפתלי היה מתלמידיו החביבים והקרובים של החתם סופר, שהראה לו אותות חיבה רבים, וכאמור כתב לו מכתב המלצה מלא בשבחים. באנציקלופדיה 'החתם סופר ותלמידיו' (עמ' שפג) מובא כי פעם בעת שיעור חומש שאל אחד התלמידים שאלה והחתם סופר לא ידע להשיב לו, ורבי נפתלי למרות שהיה מצעירי התלמידים השיב תשובה נאותה לאותו התלמיד, החתם סופר הכריז מיד בפני כל התלמידים "אמת, כך הוא ואני אכתוב את התשובה בפנקסי בשמך". לאחר פטירת החתם סופר, ורבי נפתלי אך כבן 18 שנים הוא המשיך ללמוד אצל הכתב סופר. החל משנת תרט"ז כיהן כאב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידארף. מחבר הספרים: "מטה נפתלי", "שער נפתלי", "בני נפתלי" ועוד . יש מספר תשובות אליו בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' קנ"ח; חו"מ סי' כ"ב).
מח דף, 18 ס"מ.
מצב טוב: מעט כתמי זמן ונקבי עש. לא כרוך.
יריעות שלמה', חידושי הלכות בהלכות יורה דעה חלק ראשון, ו'קונטרס בית יד' על יורה דעה. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. מאת רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקווא. וינה, תרי"ד 1854. העותק של הצדיק המפורסם הרה"ק רבי משה יוסף הופמן ה'דיין מפאפא'. עם הקדשה (לרב אחר) מאת המחבר הגאון רבי שלמה זלמן אולמן.
בראש דף השער הקדשת המחבר אל "המגיד המפורסם… חכם השלם כבוד מו"ה אליעזר שווארצנבערג". בדף שלפני השער רישום בעלות ארוך של הדיין מפאפא "זה הספר קניתי מאת מה"ו ר' יצחק ב"ב, הק' משה יוסף…".
המחבר רבי שלמה זלמן אולמן [תקנ"ב- תרכג], מגדולי חכמי דורו. הוא היה חתנו של רבי שמחה בונם איגר-גינז ממטרסדורף, אחיו של הגרעק"א. רבי שלמה זלמן היה רב בצהלים, ברענדעק, ואחר כך במאקווא. על מצבתו נחקק: "…איש האלקים רבינו הגדול הגאון האמיתי אור מאיר עיני הגולה כבוד קדושת שם תפארתו מרן שלמה זלמן אוללמנן בעל המחבר ספר יריעות שלמה…".
רבי משה יוסף הופמן מפאפא [תר"ג-תרפ"ח], נודע בכינויו "הדיין מפאפא". הוא היה מתלמידיו החשובים של ה"כתב סופר" והוסמך להוראה על ידי רבי יהודה אסאד. החל משנת תרמ"ב כיהן כדיין בפאפא, ובשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ראה את עצמו כתלמידו. רבי משה יוסף ישב בבית הכנסת בבתי אונגרין וכתב את חידושי תורתו. במשך שנים רבות היו כתבי היד ספונים בעליית גג בית הכנסת, עד שנעלמו משם. ה'דיין מפאפא' נודע לאיש קדוש בעל מופת ומלומד בניסים. תלמידו, רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא העיד עליו שהיה לו גילוי אליהו הנביא (ראה גם: החתם סופר ותלמידיו תקכ"ו-תקכ"ז).
[2] קכ דף, 30 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. הכריכה וחלק מהדפים מנותקים.
נשמת חיים, חיבור על הסמ"ג. שאלות ותשובות, דרושים ולקוטים מאת רבי חיים ב"ר דוד אבועלפיה. שאלוניקי, תקס"ו [1806]. הגהות רבות וארוכות מתקופת ההדפסה, בכתיבה מזרחית.
לאורך דפי הספר (בעיקר בחלקו הראשון הכולל שאלות ותשובות וחיבור על הסמ"ג) הערות למדניות רבות וארוכות מתקופת ההדפסה, בכתיבה מזרחית. רוב ההערות פותחות במילים: 'אמר שמואל' והן הגהות ארוכות. בדף עא הגהה חתומה בכתב יד שונה.
כריכת הספר שלפנינו התנתקה, ומתחתיה התגלה שדף הפורזץ האחורי (שנותר מחובר לספר) עשוי מדף מתוך ספר השו"ת הנודע 'חקרי לב' (חלק יורה דעה ג') לראשל"צ רבי רפאל חזן. ומתברר שהדף הינו עלה הגהה מהספר ובו כעשרים הגהות ותיקונים שאכן תוקנו במהדורה המודפסת וככל הנראה התיקונים הינם בכתב יד קדשו של המחבר.
המחבר רבי חיים אבועלפיה [השלישי], כתב חיבור גדול מאד על הסמ"ג, אולם רובו נשרף בשריפה שהיתה באיזמיר בשנת תקל"ב, ומה שניצל נדפס כאן.
הראשל"צ הרב יוסף רפאל חזן [מכונה גם היר"ח או החק"ל, תק"א-תקפ"א 1820-1741], מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל. בנו היה הראשון לציון רבי חיים דוד חזן ונכדו היה רבי חיים פאלאג'י מאיזמיר. ספרו חקרי לב (שדף הגהה מתוכו מוצג כאן) נחשב לאחד מספרי השו"ת החשובים והנודעים.
[1], צב; פד דף. חסר שער ודף הקדמה .29 ס"מ. + דף ההגהה שמודבק בתוך הכריכה.
מצב טוב: כתמי זמן. מעט נקבי עש. בלאי קל בפינות. לא כרוך.
שם ישראל, חידושים ובאורים על משניות סדר זרעים, מאת רבי ישראל איסר [איסרלין]. וילנא, תרי"ט 1859. מהדורה ראשונה. העותק של הצדיק רבי איצל'ה בלאזער אב"ד פטרבורג וגדול תלמידיו של אבי תנועת המוסר רבי ישראל סלנט'ר. בעמ' 14 הגהה בת [15] מילים בכתב יד.
בדף המגן מופיעה חותמת בעלות של הצדיק רבי איצל'ה בלאזער (פטרבורגר) בעברית וברוסית: "יצחק בלזער מלפנים רב בע"מ [-בעיר מלוכה] פעטערבורג", ובכתב-יד מופיע המס' הסידורי של הספר בספרייתו: "576". וכן רישום בעלות בכתב יד: "הספר הזה שייך להרב הגאון ר' יצחק בלאזער שליט"א אבדק"ק פעטערבורג, היום יום א' פ' בראשית תרל"ח לפ"ק פעטערבורג…"
המחבר רבי ישראל איסר היה מצאצאי הרמ"א ולכן היה מכונה איסרלין. חיבר גם את פתחי תשובה על שלחן ערוך אורחי חיים, וספר תוספות ירושלים. בשער: חלק ראשון, אך לא נדפס יותר.
רבי יצחק בלאזער [תקצ"ז-תרס"ז], גדול תלמידי רבי ישראל סלנט'ר וממשיכו בהפצת תנועת המוסר. מגדולי גאוני דורו. הוא כיהן כאב"ד עיר הבירה סט. פטרבורג, ולאחר שעזב את רבנותו בפטרבורג עבר לקובנה ועמד שם בראש 'כולל קובנה' המפורסם. רבי איצל'ה היה נוהג להעביר שיחות מוסר בישיבת סלבודקא, בפרט בחודש אלול. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים בה נפטר ונטמן בהר הזיתים. מחיבוריו: פרי יצחק, אור ישראל וכוכבי אור.
120 עמ', 24 ס"מ. חותמות בעלות נוספות.
מצב טוב: כתמי זמן. מעט תעלות עש.
דרך צדקה, פרטי חג היובל שחגגו אחינו ביום מלאת שבעים שנה לזקן נדיבינו מר קלונימוס זאב וויסוצקי נ"י, ביום י"ב תמוז התרנ"ד. יו"ל ע"י אגודת מכבדיו. ווארשא, תרנ"ה 1895. העותק של רבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט.
ספר מיוחד שיצא לאור לכבוד מלאת 70 שנה לגביר היהודי המפורסם קלונימוס זאב ויסוצקי [1824-1904], נדבן ופעיל יהודי נודע ומייסד מפעלי 'תה ויסוצקי'. הספר כולל מאמרים ומכתבים שנכתבו במיוחד לרגל חג היובל וכולם מעריצים ומשבחים את מר ויסוצקי ומספרים על מעשי הצדקה שלו ופעולותיו למען הכלל.
את העותק שלפנינו העניק זאב ויסוצקי לרבה הנודע של ירושלים. מאחורי השער הקדשה בלועזית בחתימת ויסוצקי המספרת כי הספר ניתן לרבי שמואל סלנט מירושלים, עם מקום ותאריך.
בספר חסרים 4 דפים (באמצע) מצורת התלישה של הדפים ניתן להניח שהם נקרעו בכוונה תחילה, ייתכן מאוד שנקרעו על-ידי רבי שמואל סלנט בעצמו. שכן בין הכותבים הרבים היו כאלו שרוח חכמים לא הייתה נוחה מהם. גם הפורטרט של זאב ויסוצקי חסר, כנראה שאף הוא נתלש בכוונה.
[2], 3-144 עמ'. 21 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן. קרע קל בשולי השער רחוק מהטקסט. כריכת נייר שיש מקורית מנותקת חלקית.
רביד הזהב, חידושים ודרושים, מאת רבי דב בער טריביש. מהדורה ראשונה. בדף השער חתימת בעלות של הגאון הנודע רבי שניאור זלמן הירשוביץ אב"ד גולדינגן ובעל ה'גליון אלפס' שזכה להידפס בתוך מהדורות הש"ס.
המחבר היה דיין בווילנא בתקופת הגר"א. הספר נדפס בחיי הגר"א ובשני מקומות בספר מביא המחבר מדברי הגר"א, וגם ממה ששאל אותו והשיב לו.
רבי שניאור זלמן הירשוביץ רבה של גולדינגן [תקע"ח-תרס"ד], בעל 'גליון אלפס' על הרי"ף שנדפס כיום בכל מהדורות הש"ס. רבי שניאור זלמן היה מצאצאי אדמו"רי ליובאוויטש. הוא היה תלמיד חבר לרבי ישראל מסלנט ותלמידו של רבי איצ'לה מוולוזיו. רבי שניאור זלמן הוציא לאור את הספר אבן ישראל לרבי ישראל מסלנט עם פירוש אבן בוחן – חידושים שהוא עצמו חידש. הוא היה גם רב בראגובה ובבריסק, אך נודע כרבה של גולדינגן [לטביה] בה כיהן כחמישים שנה.
ס, סג – צט, צח, ק – קנא [צ"ל: קנד], [1] דף. 23 ס"מ. עותק שלם.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. פגם קל בשוליים הלבנים של הדפים הראשונים והאחרונים, רחוק מהטקסט. כריכה פשוטה.
דעת קדושים, דרושים בהלכה ואגדה, מאת הגאון המפורסם רבי רפאל זיסקינד הכהן כ"ץ הנודע בכינויו 'רבי רפאל המבורגר' – מחשובי הרבנים בדורו ורבן של קהילות אה"ו (אלטונא, המבורג וואנזבק). מהדורה ראשונה שהדפיס המחבר בעצמו. אלטונה, תקנ"ז [1796].
בדף הפורזץ, הקדשה עצמית: "זה הספר ניתן לי במתנה מאת הגאון הגדול המאור הגדול לממשלת ישראל מופת הדור כהן לא-ל עליון, אב"ד ור"מ דשלש קהלות אה"ו מוהר"ר רפאל כהן נר"ו, הק' מרדכי יפה מפיורדא".
רבי רפאל זיסקינד הכהן כ"ץ [תפ"ג-תקס"ד], רבן של קהילות אה"ו (אלטונא, המבורג וואנזבק) ומחשובי הרבנים בדורו. תלמידם של הגר"א מווילנא ושל 'השאגת אריה' וממלא מקומו של ה'שאגת אריה' ברבנות מינסק ובראשות הישיבה שם. גדולתו וצדקתו היו מפורסמים ביותר. גדולי החסידות לטשו עין אל הגאון הקדוש רבי רפאל ורצו לקרבו לחסידות. הם שלחו את רבי זושא מאניפולי להביאו אל המגיד ממעזריטש שם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של המגיד ממעזריטש, אך מפאת כבודו של רבו הגר"א לא המשיך לנסוע אל המגיד (אך החסידים מוסיפים שגם לגר"א לא נסע יותר). רבי רפאל נודע גם בפעילותו נגד המשכילים בגרמניה. מלבד הספר שלפנינו חיבר גם את שו"ת ושב הכהן, מרפא לשון, ואת הספר 'תורת יקותיאל' שחוגי המשכילים כתבו נגדו את 'מצפה יקותיאל' שנדפס בעלום שם.
[2] פב דף, 19 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. חתימות בעלות נוספות. כתמי זמן. נקבי עש. פגם בשוליים התחתונים של 5 הדפים הראשונים, רחוק מהטקסט. כריכת עור מקורית מוטבעת, פגומה בשוליה.
מאמר מרדכי, שאלות ותשובות מאת הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא, בעל 'גיליון הש"ס' על הירושלמי. מהדורה ראשונה. למברג, תרי"ב 1852. (בשער הספר נדפס "מהדורה קמא", אך למעשה לא נדפסה "מהדורא בתרא").
לפנינו העותק האישי של רבה הנודע של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלאנט. בשער הספר שתי חותמות בעלות שונות שלו, חותמת אחת באותיות מרובעות והשנייה באותיות עגולות כעין כתב יד.
המחבר רבי מרדכי זאב איטינגא [תקס"ד-תרכ"ג], מגדולי גאוני דורו ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא. הוא נולד בלבוב לרב יצחק אהרן סג"ל איטינגא שהיה מחסידיו של החוזה מלובלין, ולאסתר בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב. במשך שנים ארוכות למד עם קרוב משפחתו רבי יוסף שאול נתנזון שהיה בנו של בן-דודו וגם גיסו. מלימודם המשותף הדפיסו את הספר "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" – ספרו של דודם המשותף, רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין. ואת החיבור נר מערבי על התלמוד הירושלמי (המקביל לחיבורים על התלמוד בבלי: מסורת הש"ס, תורה אור ונר משפט-עין מצווה). בנוסף, כתב הרמ"ז איטינגא את הערות "גיליון הש"ס" על הירושלמי וספרים נוספים. מלבד ספרים אלו נדפסו תשובותיו ההלכתיות בספרו שו"ת "מאמר מרדכי" שלפנינו.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
[4], קנא, [1] דף.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. קרעים קלים ודבקית חיזוק בשולי השער הלבנים. כריכה מפורקת.
ישועות יעקב, חיבור גדול על 'שולחן ערוך', הכולל: חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין רבה הנודע של למברג וגדול רבני גליציה. עם פנים השלחן ערוך. מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי המחבר. בין דפי הספר כשלוש הגהות מתקופת ההדפסה.
בשער חלק אבן העזר חתימת יד רבי ראובן הורנשטיין אב"ד זיטומיר ואדעס [אודסה], וידידו של המחבר. בשער חלק אורח חיים חתימת ידו של הגאון רבי שבתי דיאמנט (דיאמאנד) אב"ד פעטשי-נידארף (רבי שבתי היה תלמידו של החתם סופר, וחתנו של רבי שלמה גנצפריד בעל הקיצור שלחן ערוך שבספרו 'לחם ושמלה' מביא הרב גנצפריד חידושי תורה ממנו). בכרך זה מופיעות מספר חותמות דהויות והגהות של 'הגאון מבראשוב' רבי דוד שפרבר.
המחבר רבי יעקב משולם אורנשטיין [תקל"ה – תקצ"ט], גדול רבני גליציה, רבה הנודע של לבוב ומגדולי הפוסקים. מלבד גאונותו האדירה היה מצאצאי הגאונים הקדושים החכם צבי והרבי ר' העשיל זי"ע מקראקא וזכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. את ספרו ישועות יעקב הדפיס בתחילה רק על חלק אבן העזר כעבור כמה שנים הדפיס חלק שני על אורח חיים והוא כותב בהקדמה שבתחילה לא רצה להדפיס את החלק השני על או"ח, כי עכשיו שירדה התורה פלאים ולומדי התורה נחלשו, הרי אמרו חז"ל: "בזמן שאין התורה חביבה כנס". אבל כיון שחיבורו על או"ח שהיה בכתב-יד נעלם והייתה לו עגמת נפש רבה על גודל טרחתו שירדה לטימיון, וידור יעקב נדר לה' שאם הכת"י יחזור לרשותו אזי ידפיס הכתבים ואכן לא ארכו הימים שהחזירו הכת"י לביתו וברוב שמחתו מיהר והזדרז להדפיסו ולהוציאו לאור עולם. ספריו התקבלו בחיבה והערצה גדולה במדינות פולין וגליציה ובמשנה ברורה מביא ממנו הרבה פסקים להלכה. החתם סופר זי"ע הספידו בפני קהל ועדה וישנם כמה חילופי מכתבים בין החת"ס להישועות יעקב. מסופר על הישועות יעקב שהיה לו בן יחיד חשוב ומופלג וקרוב ללבו מאד, רבי מרדכי זאב, ונפטר בצעירותו, אביו הצטער מאד במיתתו, ולא נחה דעתו מרוב צער על שיכול בנו רח“ל, עד שנסע לרימנוב אל האדמו"ר רבי הערש, שהקב“ה ניסה אותו ביותר מעשרה ’עקדות‘ (מתו על פניו י“ב או י“ז בנים רח“ל), ואעפ“כ היה עובד את השי“ת בשמחה וצהלה. או אז נחה דעתו של בעל הישועות יעקב. ולכבוד התחזקות זו, כתב את המאמר הנודע בפרשת וירא על פרשת העקדה, ושם כתב: "אלא שלאהבת ה‘ יבוז לאהבת הבן". מקובל שהרה"ק על ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל אמר שכל הספרים המקובלים בקרב ישראל מימים קדמונים עד הישועות יעקב ועד בכלל נאמרו ברוח הקודש.
רבי ראובן הורנשטיין , רבן של הערים: זיטומיר, אודיסא וקראסטינין ישן, מגדולי רבני רוסיה ומגדולי חסידי רבי ישראל מרוז'ין. רבי אברהם אבלי בעל ה'בית אברהם' כותב עליו בתשובה "ראש גולת אריאל… מופת דורנו נזר ראשנו פאר תפארתנו… נר ישראל… אשר בית ישראל נשען עליו המפורסם בקצווי ארץ". מצורף חומר אודותיו.
1) אורח חיים, זאלקווא תקפ"ח 1828: חלק א: סימנים א-רמא. [2], קמד דף.
2) חלק ב-[ג]: סימנים רמב-תצד: הלכות שבת – הלכות פסח. [1], קמה-שמד דף. עם השער של חלק שלישי.
3) חלק ד: סי’ תצה-תרצז. [1], שמה-תצא דף.
4) יורה דעה [חלק שלישי] זאלקווא תקצ"ו 1835. סימנים קיב-ר. [1] נג, [חסר נד-סה], לא דף .
5) אבן העזר חלק שני הלכות גיטין, זאלקווא תקע"א 1811. עה דף.
כ 39 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 188.
גדלים ומצבים משתנים. כריכות שונות. מצב כללי טוב.
חידושי הר"י מיגאש למסכת בבא בתרא, מספרי הראשונים החשובים ביותר. העותק של הרבנים הגאונים לבית משפחת יונגרייז.
בשער מספר חתימות בעלים רבניות וכן חותמות בעלות של רבני משפחת יונגרייז: הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד פאבינהאז ובנו הגאון רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז אב"ד יארמוט. בדף ה, חתימת בעלים נוספת: משה הורביץ, המשלבת את שם הבעלים עם מספר הדף בראש העמוד.
הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז [תרל"ד-תרצ"ד], רבן של פאבינהאז, פעהערדיארמאט ויארמוט שבהונגריה. הוא נולד בפעהערגיארמאט לרב העיר, הרב שמואל דוד יונגרייז ולמלכה בת הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז מצ'נגר, מחבר הספר "מנוחת אשר". הוא נקרא על שם אבי אמו (ודוד אביו) שנפטר שנה קודם לכן. בילדותו נשלח לישיבתו של הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ה"קדושת יום טוב") בסיגט. הוא התקרב לחסידות ונסע לשמוע את האדמו"רים הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא; הרב צבי הירש שפירא ממונקאטש ואחריו בנו הרב חיים אלעזר שפירא; הרב יששכר דב רוקח מבעלז והרבי מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים. הוא נסמך לרבנות בידי הרב משה גרינוולד מחוסט, מחבר "ערוגת הבושם"; הרב אברהם יצחק גליק מטולצ'בה מחבר "יד יצחק"; הרב עזריאל אייזיק קלר משאמקוט ועוד.
בנו רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז, כיהן כרב ביארמאט אחרי אביו. ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ. אשתו יוטא בת הרב זאב גינצלר אב"ד שלגוטריאן ויארמאט, נספתה באושוויץ עם חמשת ילדיהם בט"ו בסיוון ה'תש"ד 1944. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית והשתקע בניו יורק.
צט (צ"ל קיב) דף, ספירת דפים משובשת. כ 36 ס"מ.
מצב טוב: נקבי עש. כתמי זמן. קרע קל וחיזוק בנייר דבק לשולי השער. כריכה פשוטה.
אבקת רוכל, שו"ת בעניני שו"ע אורח חיים, יורה דעה וחושן משפט, מאת מרן רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך. שאלוניקי, תקנ"א [1791]. מהדורה ראשונה. העותק של החכם באשי רבי אליהו חזן.
בדף השער :חתימת בעלות של החכם באשי רבי אליהו חזן מאיזמיר-ירושלים. בדף קב: הגהה בכתיבה מזרחית.
רבי אליהו בכור חזן [תרט"ו-תרס"ח], החכם באשי והרב הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ואב"ד ירושלים. מחבר הספר "תעלומות לב" וספרים נוספים. נולד לאביו בעל ה'חקרי לב', ועלה לירושלים עם זקנו רבי חיים דוד חזן.
[2], קנ דף, 28 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 284.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. פגם בשולי השער. שיקום לשולי הדף האחרון ללא פגיעת טקסט. כריכת עור מפוארת, חדשה
טור יורה דעה, חלק שני. ווילנא, תר"ס 1900. העותק של הגאון רבי ישראל פריינד מהוניאד אביו של גאב"ד העדה החרדית הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד.
בראש עמוד השער חתימת בעלות בכתב יד קדשו (בעיפרון) "ישראל פריינד". ובדף הפורזץ כיתוב שהספר היה שייך לרבה של הוניאד, ומספר חותמות 'קוויטונג' (-קבלה) רישמיות שלו כרבה של הוניאד.
הגאון הצדיק רבי ישראל פריינד , בנו של הגאון הצדיק רבי אברהם יהושע פריינד האדמו"ר מנאסויד. רבי ישראל היה תלמידו של בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט וחתנו של רבי זאב גולדברגר רבה של הוניאד. רבי ישראל כיהן כרב בראדנא על מקום אביו, ובהוניאד על מקום חותנו. הוא סירב בכל תוקף לכהן באדמ"ורות והיה מחשובי חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו הוא הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים, שאף הוא סירב לכהן באופן רשמי כאדמו"ר אך ערך שולחנות וקיבל 'פתקאות' מהמוני חסידיו כאחד האדמו"רים.
צה-שלח דף. כנראה חסרים דפים בהתחלה. כ 36 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. מעט קרעים קלים. כריכת חצי עור עתיקה.
ספר הזוהר על חומש שמות. לובלין, תרמ"ב 1882. העותק של הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין, גדול המשגיחים בדורות האחרונים ומורם ורבם ושל גדולי המשפיעים בדורנו (הרב וולבה, רבי דן סגל ועוד רבים).
לפנינו ספר הזוהר בו הגה ולמד 'המשגיח' וממנו שאב את רעיונותיו לשיחותיו המרוממות המלאות בהוד הקדומים שהעלו את שומעיהם לגבהים בלתי מוכרים. בשער חותמת בעלות: "יחזקאל לוינשטיין, מנהל רוחני ישיבת פוניבז' ".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין – 'רבי חצקל' [תרמ"ה-תשל"ד] , מגדולי בעלי המוסר. שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות: מיר, לומז'ה ופוניבז'. הוא היה תלמידם של: בעל ה"חפץ חיים", הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא. רבי חצ'קל נהנה מעט מאד מן העולם הזה. צם יותר ממה שאכל, וגופו הצנום החזיק מעמד רק הודות לנשמה הכבירה שבתוכו. הרב שך אמר עליו לתלמידי הישיבה: "אל תחשבו שלפני מלחמת העולם היו הרבה אנשים כמותו, כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!". בהספדו עליו בשעת ההלוויה אמר הרב שך כי "המשגיח הוא עובד ה' הכי גדול שראיתי מימי". מאמריו פורסמו בספרי אור יחזקאל.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כריכה מקורית פגומה ומנותקת חלקית. שלושה דפים אחרונים מנותקים חלקית.
"…כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת…" (סוטה מט)
תוספות הרא"ש על מסכתות גיטין – דפוס צילום של מהדורת ווארשא תרפ"ז, וכתובות – דפוס צילום של מהדורת ליוורנו תקל"ו. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. העותק של גדול הדור, שר התורה מרן רבי חיים קניבסקי.
לפנינו אחד מספרי היסוד החשובים ביותר בעיון ההלכה, ספר אשר אינו יורד מעל שולחנם של תלמידי החכמים. הספר שלפנינו מעוטר בשתי חותמות בעלות: "חיים קניבסקי בני ברק" וכן בחתימת בעלות בכתב יד קדשו: "מספרי חיים קניבסקי" וגם בהקדשה ארוכה בת [23] מילים גם היא בעצם כתב יד קדשו של רבי חיים.
העותק שלפנינו מרגש במיוחד וממחיש לנו את מאמר חז"ל "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה". הספר ניתן כדורון דרשה לנער בר-מצוה (בנו של הגרח"ש קרליץ ראב"ד 'שארית ישראל', בן דודו של רבי חיים). רבי חיים, שכידוע, בתקופת כתיבת ההקדשה שלפנינו (שנת תשי"ט 1959) בהיותו אברך כבן 30, היה עוסק בתורה מתוך הדחק ולא היה ביכולתו הכלכלית לרכוש ספר כמתנת בר-מצוה, ולכן הוא נאלץ להוציא ספר משומש מספרייתו האישית ולתתו במתנה לחתן בר המצווה! והנה, לא עברו שנים מועטות והתקיים בו ברבי חיים מאמר חז"ל "אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת…" – שכידוע ומפורסם שתפילותיו של הגר"ח קניבסקי וברכותיו אינן שבות ריקם.
כט; [1], צז דף. כ 24 ס"מ.
מצב טוב מאוד: מעט כתמי זמן. כריכה מקורית משופשפת בקצוות.
איילת השחר על מסכת בבא מציעא, ספרו הנודע של מנהיג הדור הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן, שנקרא על שם ספרו שלפנינו 'בעל איילת השחר'. בדף שלפני השער דבקית הקדשה בכתב יד קדשו של המחבר.
הגראי"ל מברך בהקדשתו "חזק ואמץ בתו"ש טהורה ותלך בדרך התורה תמיד" והוא חותם את הקדשתו בחתימה נדירה "משפחת שטיינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן [תרע"ה – תשע"ח], ממנהיגי היהדות החרדית ונשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". עמד בראש הזרם המרכזי של עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות אך למרותו סרו גם אדמו"רי החסידות, עד שכונה 'מנהיג הדור'. הוא נודע כסגפן ופרוש, ולמרות מאות המיליונים שנמסרו לידיו על ידי אלי הון יהודיים הוא חי בצניעות בדירה קטנה ומטה לנפול, וישן על 'מיטת סוכנות'. הגראי"ל נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
ת עמ', 24 ס"מ.
מצב טוב – טוב מאוד.
מחזור לחגי שבועות וסוכות, עם פירושים ותרגום עברי טייטש, ותפילות נדירות ובהם תפילות מהחיד"א להקפות בשמחת תורה. לעמברג, תרל"א 1871. בדף הפורזץ האחורי חתימת יד קדשו של הגאון רבי מאיר הלוי סאלאוויציק.
הגאון רבי מאיר סולובייציק נולד בשנת תרפ"ט לאביו הגרי"ז מבריסק. הוא היה צעיר הבנים ואביו כינה אותו "העילוי" והיה משתעשע עמו רבות בלימוד. רבי מאיר הקים את ישיבת בריסק בשכונת אחוה בירושלים והרביץ תורה למאות אברכים ובחורים שהסתופפו בצלו. הוא נודע גם בשיעורים שהיה מוסר בביתו שהיווה מוקד משיכה לרבים. נפטר בכ"ד באדר ב' ה'תשע"ו ונקבר סמוך לאביו בהר המנוחות בירושלים. (ראה אודותיו בספר 'דחזיתיה לרבי מאיר', מאת הרב שמעון יוסף מלר, שני כרכים).
[1], ב, [6], ג-ד, קסו דף. 28 ס"מ.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. קרעים במספר דפים, חלקם מחוזקים בנייר דבק, רובם ללא חיסרון. כריכה פשוטה מנותקת בחלקה הקדמי.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
