כרוז תקיף, העתקה ממחזיקי הדת, היוצא נגד מינויו של הרב יעקב מאיר לראשון לציון. לאחר פטירת הרב יעקב שאול אלישר התמנה הרב יעקב מאיר [תרט"ז 1856 –תרצ"ט 1939] לרבה הראשי הספרדי של ירושלים, 'הראשון לציון'. מינוי זה עורר התנגדות של חוגים מסוימים בעיר, אשר האשימוהו בנטייה לציונות. מתנגדים אלו שלחו מכתבים אל החכם באשי אשר בקושטא, במגמה למנוע את אישור מינויו. הרב מאיר העדיף למנוע את המחלוקת, והתפטר מיוזמתו מן התפקיד. ולתקופה הוא עזב את ירושלים וכיהן כרבה של שאלוניקי. בשנת תרפ"א עם ייסוד הרבנות הראשית לארץ ישראל, נבחר כרב הראשי הספרדי.