עיקרי תשובות וטענות רבי עמרם בלוי לרבני העדה החרדית בירושלים, שאסרו עליו להינשא עם הגיורת רות בן דוד, שהתפרסמה באותם ימים בעקבות פרשת הילד יוסלה שומחכר. [ירושלים, תשכ"ה 1965].
מפרט: [8] דפים כתובים בכתב ידו, 32 ס"מ.
רקע: אירוסיו של רבי עמרם בלוי מבכירי העדה החרדית בירושלים ומייסד ומנהיג 'נטורי קרתא', לגיורת רות בן דוד, עורר התנגדות עצומה בקרב חוגי הנטורי קרתא בירושלים, ובראשם חברי בית הדין, תלמידיו ואף בניו, שראו בזה פחיתות כבוד שישא גיורת קאתולית במקורה, מה גם שהוא היה אז בן שבעים שנה, והיא בת ארבעים, ויש בזה בעיה הלכתית לדעתם שזקן ישא אשה צעירה. הם אף הטילו עליו חרם, ובעקבות כך נאלץ להעתיק את מגוריו לבני ברק לתקופה מסוימת. בדפים אלו ששימשו לרבי עמרם כטיוטא, הוא דוחה אחת לאחת את טענות בית הדין בפירוט רב, ומראה שמאז ומתמיד אף הנביאים נישאו לנשים שהתגיירו, ואדרבה לדעתו מקיימים בזה מצוה של 'ואהבתם את הגר', וכן שאין בעיה למעשה לשאת בימינו אשה צעירה ממנו בהרבה שנים. בעמוד האחרון ישנם גם כמה דברים קשים נגד מתנגדיו.
מאפיינים ייחודיים: תעודה היסטורית מאחת הפרשיות שהסעירו את ירושלים לפני יובל שנים.
מצב: טוב. קרעים קלים ללא חסרון בטקסט.
מכתב מאת האדמו"ר רבי ישראל הגר מוויזניץ אל רבי משה גרינוולד רבה של חוסט. ויזניץ, תקס"ח [1907].
מפרט: [1] דף נייר משבצות. 22X14 ס"מ. חתימת ידי האדמו"ר וחותמתו.
מאפיינים יחודיים: המכתב עוסק בעניין הפולמוס בין רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגעט לוויזניץ. במכתב קורא האדמו"ר לרבה של חוסט שיתערב בענין. בו כתב כמה פרטים אודות הפרשה, וציין שמחרחרי ריב הוציאו כתבי פלסתר. ידוע על פסק דין בנושא המדובר, שכתב רבי משה גרינוולד, מספר חודשים אחר כך. מצורף חומר.
רקע: האדמו"ר רבי ישראל הגר מויזניץ, נולד בשנת תר"ך לאביו האדמו"ר רבי ברוך מוזניץ, התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויזניץ בעל 'צמח צדיק', והיה חביבו ויד ימינו. בשנת תרמ"ה כשהתמנה אביו לאדמו"ר בויזניץ, התקבל לרב בבידוולה שבמחוז מרמורוש. בעקבות הצלחתו הלשינו לשלטונות שהוא מתנגד להשכלה ולשפה ההונגרית, ונאלץ לברוח. בשנת תרנ"ג התמנה לאדמו"ר בויזניץ, ולמרות גילו הצעיר, החסידות התרחבה והתפתחה מאד. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לברוח לגרווסורדין, בה נפטר בשנת תרצ"ד. נודע בספרו 'אהבת ישראל'. צאצאיו הם האדמו"רים הנוכחחים לבית ויזניץ.
רבי משה גרינוולד [תרי"ג-תר"ע] ממשפחת רבנים חשובים, היה מגדולי רבני הונגריה ונודע כבעל ה'ערוגת הבושם' על שם ספריו. בצעירותו למד אף אצל בעל ה'כתב סופר', כיהן כרב וראש ישיבה במקומות שונים. משנת תרנ"ג כיהן כרבה של חוסט והקים בה ישיבה גדולה וחשובה, אליה נהרו תלמידים מכל רחבי הונגריה, ואף מארצות אחרות ואף מארצות הברית. רבים מרבני וגדולי הונגריה, היו תלמידיו. למרות שהגיע ממשפחה שנהגה בדרך החתם סופר, נהג בדרכי החסידות ונסע לאדמו"רים. בניו ונכדיו הם האדמו"רים של קהילת פאפא.
מצב: טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. קרע קל בשוליים הלבנים בתחתית המכתב.
תשובת רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פונוביז' בעניין היות הרב שטיינמן שליט"א גדול הדור שדעתו דעת תורה המכריעה בין מחלוקות הרבנים. תשנ"ז [1996].
מפרט: [1] עמ', נייר שורות. 15×19 ס"מ.
רקע: בחדש תמוז תשנ"ו [1996] בעת שהתרופף מצב בריאותו של ראש הישיבה הרב שך זצ"ל, נפל על כתפי הגראי"ל שטיינמן עול הנהגת הציבור החרדי. באותה תקופה קיבל מרן הגאון הצדיק רבי יחיאל מיכל לפקוביץ זצ"ל מכתב לא שגרתי, בה נשאל "כידוע עד היום עוררו שיש לנו דעת תורה אחת וכל מה שיאמר הרב שך שליט"א היא דעת תורה ואסור לזוז ממנה ורק בכוחו להכריע נגד האחרים והנה עכשיו בעת האחרונה החלו לומר שעכשיו נתמנה לגדול שבדור מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א ודעתו היא שמכריע, ועליו נאמר ועשתי ככל אשר יורוך וכאן שואל השואל שיש לו בזה מבוכה גדולה, מי קובע מינוי זה של גדול הדור ואיך נקבע מי גדול הדור והרי יש עוד רבנים גדולים בירושלים וכו'. על כך עונה לו הרב לפקוביץ זצ"ל תשובה ברורה וחד משמעית שעצם זה שיש עוד רבנים, אך הציבור נגרר אחריו:
"ואומר הוא הוא היחיד שליט"א. ומתקיים בו כל הבורח [מן הכבוד הכבוד רודף אחריו] ואין בזה שום שאלה וספק שכל כוונתו היא לשם שמים למלא רצונו יתברך שמו".
מעניין שבשנת תשע"ב פירסם רבי חיים קנייבסקי שליט"א מכתב תמיכה בפעולות הגראי"ל והשתמש כמעט באותו מטבע לשון עליו "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א אשר כל מעשיו לשם שמים ".
מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ד-תשע"א) ראש ישיבת פונוביז' לצעירים חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי הציבור הליטאי, כאשר הוקמה דגל התורה צירפו הרב שך למועצת גדולי התורה. היה תקיף בדעותיו בנושאי חינוך וישיבות ולחם בעוז נגד עמדות הממשלה בנושאי התערבות בתכני הלימודים וגיוס בני ישיבות. כאן משמיע הגרמ"י דעתו ברמה שמרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א הוא הוא היחיד הראוי לתפוס את מקומו של הרב שך בהנהגת הציבור ומעיד מתוך היכרות רבת שנים של כהונתם המשותפת בראשות ישיבת פונוביז' כי כל מעשיו לשם שמים.
מצב: סימני קיפול. מצב טוב מאוד.
ערעור על שליחותו של רבי יחזקאל אליעזר אבועלפיא מטבריה.
רקע: בשנת תק"ץ נשלח מטבריה לאיטליה רבי יחזקאל אליעזר אבואלעפיא. הוא סיבב בשליחותו זו זמן רב. על סיבוב שלו באיטליה מצאנו עדות בכתב-ידו, וכדלהלן. את איגרת השד"רות שקיבל הדפיס אח"כ בהגיעו לליוורנו, כדי לחלקה בין התורמים. טופס אחד ממנה נותר, והוא שמור בספה"ל. (ספה"ל, ירושלים, 199/24). בשנת תקע"ט יצא עבור כולל טבריה ש"ב ר' חיים שלמה אבולעפיא. וכעבור עשרים שנה, בתקצ"ט, עשה בצרפת, בערים ניס, מרסיי ועוד. עת היותו בניס, התארח אצל משה בן זקן מג'יברלטר, ושם התחייב הגביר יואב ויטריבו התחייבות לתרומות לעשר שנים, התחייבות זו נעשתה בעזרת ר' יחזקאל אליעזר, ובא על החתום לעדות (כת"י ספריה לאומית, ירושלים, מס' 8696). בשנת תקצ"א אף הביא רבי יחזקאל אליעזר אבועלפיא לדפוס בליוורנו את הספר 'בן המלך והנזיר'. בשנת תקצ"ב, שוב שלחו לו כתב-שליחות כשהנמען הינה ערי איטליה, ובמדגישים את העוני המשווע בעיר. בחתימת גדולי הרבנים הספרדים.
בתעודה המתפרסמת כאן לראשונה אנו מתוועדים ששליח זה מעל בשליחותו, ועל כך יצא קצפם של כל רבני טבריה, ספרדים ואשכנזים יחד. תעודה זו, מחודש חשון תקצ"ח, מגלה לנו שיצא מטבריה בשנת תק"ץ ['כי מזה שמונה שנים שלוח שלוחינו מטבריא לכל ערי פראנקיאה כנודע ומפורסם']. אלא שמאז ועד תחילת תקצ"ח לא שלח דבר. ולא עוד, אלא כבר שנתיים שהוא מתעכב בפאריז, ויושב שם בחוסר מעש. יתירה מזאת הקהילה בטבריה שלחה לו סכום מכובד למחיה וכלכלה, ואפילו לא טרח לעדכן אותם על קבלת המענק והענקת ברכת תודה, על כן, אחרי התנהגות מוזרה כזאת, ביטלו את שליחותו. על המסמך חתומים כל רבני טבריה: חיים נסים אבולעפיא, רפאל מאמאן, מכלוף אדרעי, ארזי הכהן, חי שמואל ווזאן, אברהם אלחדיף, שמואל חיים הכהן, יקותיאל זלמן ליב, שמעון מהוסאטין, שאול הלוי מאנשי רוסיה, דוד אלי' מאנשי רוסיה. כתב הביטול נשלח לחברי הפקוא"מ באמסטרדם, שהיו ממונים על מערכת ההתרמה באירופה, והם אישרו את הביטול, ושלחו עותק ממנה לרבני איטליה.
לוט זה מכיל שלוש תעודות: 1. התעודה האותנטית של הביטול המיועד לקהילת טריאסט, שבה טרם הגיע השליח. 2. טופס של הפקוא"מ ובו העתק הביטול עם אישורם, כנראה שטופס זה נשלח לכמה קהילות באיטליה, חשון תקצ"ט. 3. מכתב ארוך מאת הפקוא"מ אל הקהילה בטריאסט באיטלקית, בו הם מבארים בארוכה את חומר הנזק של שליח זה. חשון תקצ"ט.
תולדות ארזי הלבנון אדירי התורה החתומים: ר' חיים נסים אבולעפיא (תקנ"ה-תרכ"א), בן בנו של ר' חיים, כיהן כרבה של טבריה, ובערוב ימיו עלה ירושלימה ונתכהן כראשל"צ. חידושי תורתו לוקטו ב'גנזי חכמי טבריה' מדור 'חנא וחסדא'. הרב רפאל מאמאן ר"מ בטבריה, חתימתו מתנוססת על עשרות תעודות טברייניות. ר' מכלוף אדרעי, עלה ממרוקו לטבריה, ובשנת תר"ט, נשלח כשד"ר לעיר מולדתו. ר' רפאל הכהן ארזי יליד דמשק בשנת תקנ"א, ועלה לטבריה בשנת תקס"ט. היה ממנהיגי הקהילה. הרב חי שמואל ווזאן, מרבני העיר, חתום על פסקי-דין יחד עם האב"ד הרב חנ"א. הרב אברהם אלחדיף, מחשובי רבני העיר, בנו ר' אהרן המכונה 'אב"א' היה ה'חכם-באשי של טבריה. הרב שמואל חיים הכהן ['קונוורטי'] המכונה 'הסניור אב"ד טבריה. כיהן בה למעלה משלושים שנה.
רבנים לעדת החסידים: רבי יקותיאל זלמן ליב. מנהיג העדה החסידית הוואהלינית בטבריה ובצפת – אבי משפחת ברזל. תלמיד מובהק של רבי זאב וואלף מטשארני אוסטרה וחברו הקרוב של רבי מנחם מנדל מקוסוב. עלה לטבריה בשנת תקנ"ד שם פגש את רבו ואת רבי אברהם מקאליסק, נסע בשליחות טבריה לפולין ורוסיה וזכה לקרבה מיוחדת מרבי ברוך ממעזבוז שנתן בו אמונו המלא, וכך נהג בו ה'אוהב ישראל' מאפטא. נפטר בטבריה בשנת תרי"ג.
רבי שאול הלוי ב"ר צבי הירש הארקער, צדיק ומקובל גדול, מחשובי החבריא קדישא בטבריה. אביו ר' צבי הירש היה מענקי החבורה, תלמיד מובהק לרמ"מ מוויטבסק. עלה בצעירותו עם אביו לטבריה ועוד חזה בדמותו של רמ"מ מוויטבסק. חותם נוסף הרב שמעון מהוסיאטין.
[5] עמודים. דיו על נייר. גדלים שונים. מצב טוב.
ארבעה חיבורים מרבי עקיבא יוסף שלזניגר. ירושלים, תרנ"ה-תרנ"א. חיבורים לא מצויים.
* ברית עולם קמא. ללמד את בני ישראל קשת נגד הכופרים, בדברי היוצאים מן הלב העבר"י [רבי עקיבא יוסף בן ר' יחיאל שלזינגר]. ירושלם, בדפוס זכרון שלמה. תר"ן [1890]. מהדורה ראשונה. חיבור בצורת ויכוח בין "החוקר" ו"החכם". עם הדפים ובהם רשימת ספרי המחבר. חיבור נדיר במיוחד, נרשם אצל ש. הלוי על פי עותק שנשמר במשפחה אצל רבי הלל שלזינגר. המאמר ידוע מתוך המהדורה השניה של ספר ברית עולם קמא שנדפסה בירושלים בשנת תרס"ב, ולפנינו המהדורה הראשונה של הקונטרס. 8 עמ’, ח, יג-נ דף, 21 ס"מ. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 697.
* עמוד היראה, קול מציון שמעו מלכים שטיממע פאן ציון שמעו מלכים, מאת רבי עקיבא יוסף שלזניגר. [ירושלם, בדפוס ציון] תרמ"ה [1885]. חיבור יחודי על מעמדם ותפקידם של אומות העולם. שם המחבר נדפס בשולי העמוד האחרון "אדרעס עקיבא יוסף שלעזינגער, יערוזאלעם". שם המדפיס על פי ש.הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 521. ח עמ', 21 ס"מ. נדפס ללא שער. ש.הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 521.
* ברית עולם עין הדעת [מאת ר’ עקיבא יוסף שלזינגער] . [ירושלים] [תרנ"א 1891]. ויכוח בין "חוקר" ו"חכם" בענין השגחה פרטיות. כ דף, 21 ס"מ. נדפס ללא שער. ש. הלוי, ספרי הלוי הראשונים 644.
* ציון במר תבכה. הספד על רבי הלל ליכנשטיין מאת חתנו בעל לב העבר"י [רבי עקיבא יוסף שלזניגר]. ירושלים] [תרנ"א 1891]. בראש העמוד הראשון: הספד מר. מי כאן הלל… ו דפים, 21 ס"מ. נדפס ללא שער.
החבורים כרוכים יחדיו וכללית במצב טוב.
המחבר נחמיה חיון היה שבתאי מובהק, שהפיץ את הרעיון, אולם הסתיר את הדבר. הוא יצא למסע באירופה והתגורר בפראג שם חיבר את הספר שלפנינו. הוא התגורר בדירה קטנה, ובמשך כל שעות היום שהה בביתו של רבי דוד אופנהיים רב העיר, ועסק בתורה. מראהו ולבושו וסיפור מוצאו מצפת בה כביכול נולד, הקסימו את כל רואיו, שכן בפראג היה זה מחזה יוצא דופן לראות יהודי מן המזרח בלבוש מסורתי. הוא התפרסם כאיש קדוש, ורבים שחרו לפתחו לבקש את ברכותיו, הוא גם כתב קמיעות לרבים תמורת ממון רב. רבי דוד אופנהיים לא שהה בביתו בתקופה ההיא, אולם בני הבית שעמדו לשרת את יושבי הבית הוקסמו מחיון. רבי יוסף אופנהיים בנו של רבי דוד סייע בעדו ככל יכולתו, והוא מזכירו לטובה בספר שלפנינו. רבי דוד אופנהיים אף כתב הסכמה לספר שלפנינו. הוא עבר לאמשטרדם כדי להפיץ את רעיונותיו ואת הספר, אולם רבי צבי אשכנזי ה'חכם צבי' אב"ד אשכנזים באמשטרדם עמד על טיבו והחרים אותו, אך הקהילה הספרדית בעיר היתה בעדו, ובעקבות זאת התעוררה מחלוקת קשה, שבמהלכה פנו מתנגדי רבי צבי לערכאות של נכרים. כדי למנוע חילול ה’ החליט ה'חכם צבי' לנטוש את כס הרבנות באמסטרדם, והוא עזב את העיר בליל חורף מושלג.
[2], פט [צ"ל: פז] דף, 19 ס"מ. כתיבת בעלים בשער: מנחם נחום. מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. שיקום אמנותי בשולי השער ובשולי הדף הראשון עם פגיעה במילים בודדות. כריכה חדשה.
חיבור אודות סדר הלימוד, עם חידושי דינים ודברי אגדה, מאת רבי משה יוסף הכהן שפירא מהאברען. פראג, תק"ע 1810. כולל דברים תקיפים נגד החסידים.
החיבור כולל שלשה נתיבים-חלקים. בנתיב הראשון, דרך הישר, כתב המחבר על שיטות לימוד ובו יוצא המחבר נגד כמה לומדים בזמנינו… וכן נגד המבלים זמניהם באמירת חילוקים בחריפות. בדבריו יוצא המחבר באריכות ובתקיפות נגד החסידים: "הכת האחת! מכנים עצמם חסידים ואנשי מעשה מקהילים קהילות ברבים וישימו עליהם ראש ויקראו לפניו אברך… בבוקר כשקמים ממטתם אוכלים ושותים ושמחים, הולכים אנא ואנא עד כי יעברו זמני קריאת שמע ותפילה… עוד תועבה אחת להם שאותם החסידים כותבים ונותנים קמיעות…". והוא גם עוסק באמירת לשם יחוד ובדברי ה'נודע ביהודה' בעניין. בחלקים האחרים כתב המחבר חדושי דינים על סדר פרשיות התורה ודברי אגדה ומוסר. עם הסכמות חשובות.
[2], מו, [2] דף, 30 ס"מ. מצב טוב. מעט קרעים ונקבי עש. כתמי זמן.
דבר שמואל, שאלות ותשובות מאת רבי שמואל אבוהב. ויניציאה, תס"ב [1702]. מהדורה יחידה. הגהות בכתב יד.
המחבר מגדולי רבני ונציה ואיטליה שנודע גם במאבקו בשבתאות. בדפים צה-צז דין-וחשבון של רבני ויניציאה שחקרו את נתן העזתי בשנת תכ"ח [1668], ואגרת מחאה נגד ביטול הצומות על ידי השבתאים. כמו כן התכתבות בין המחבר לרבי יעקב ששפורטש מאמשטרדם בענין שבתי צבי. בתחילת הספר הקדמה ארוכה מבן המחבר, עם תולדות המחבר וסדר פטירתו המופלאה.
[6], קד דף, 29 ס"מ. מצב טוב מאוד למעט פגימה קלה בשולי השער. לא כרוך.
מכתבים מאת רבי הלל ליכטנשטיין מקולמייא נגד תוכניתו של רבי עזריאל היידלסהיימר להקמת בתי ספר 'שקאלעס' בירושלים. [קאלאמע 1890 בערך?].
שתי אגרות תקיפות שנשלחו לרבי מאיר אוירבך ולשאר גדולי ירושלים, בשנת תרל"ג. בתורת הקנאות כותב בעניין ישוב ארץ ישראל ותוקף את בתי הספר. בהערה בדף י יוצא המחבר בתקיפות נוראה נגד זקן מנאף בפרשבורג, ונגד זקן הצדוקים בווארשא. הקונטרס נדפס ללא מקום ושנת דפוס, אך מהערה בעמוד ט ניתן לשער שהוא נדפס בסביבות שנת תר"ן 1890, לאחר פטירת בעל ה'נפש חיה' ובחיי רבי הלל ליכטנשטיין.
12 דף נייר. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. כריכה חדשה.
שו"ת זכרון יוסף, תשובות וחידושים מאת רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא. בהקדמה כותב המחבר נגד כת החסידות שהחלה להתפשט בימים ההם. ההקדמה נכתבה בחודש ניסן תקל"ג, ובה הוא מצטט מהספר 'זמיר עריצים וחרבות צורים' שנדפס בשנת תקל"ב. הוא כותב על אלו ש"עושים רוב ימיהם כחגים, בתפלתם מצפצפים ומהגים, יתנו קולי קולות משונים, ומשנים כמה וכמה מנהגים", וכן כותב על אלו שבאו לשכון בארצנו (-אשכנז) כשכוונתו על האחים רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל 'הפלאה' תלמידי המגיד ממעזריטש שהוכתרו כרבנים בארץ אשכנז. במפעל הביבליוגרפיה נכתב שהקדמת המחבר נתלשה מרוב הטפסים, על ידי החסידים. המחבר רבי יוסף שטיינהארט (ת"פ – תקל"ו), היה תלמידו של הגאון רבי יעקב כ"ץ בעל 'שב יעקב', אב"ד פיורדא שבאשכנז, נחשב מגדולי התורה והפוסקים בתקופתו.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף, כ 34 ס"מ. מצב טוב. מעט נקבי עש וכתמי זמן. כריכת עור מקורית בלויה.
* מחברת קדושין על תנאי, מכילה הצעתנו לפני כל הרבנים… אודות תקנת בנות ישראל להצילן מפח יקוש וכבלי העגון על ידי תנאי בקדושין, מאת חברי ועד הרוחני היושבים על מדין בקושטא. קושטא, תרפ"ד [1924]. שער מעטפת. מהדורה יחידה. הצעה להפקיע קידושין שלא עומדים בתנאים שנקבעו חתומה על ידי ששה רבנים.
* אין תנאי בנשואין, כולל בירור הלכה ומכתבי מחאה מאת גדולי זקני הדור שעבר נגד תנועת איזה רבנים בצרפת לעשות תנאי בנשואין, עם חתימות ידם של יותר מארבע מאות רבנים… מכל הארצות, נעשה על ידי רבי יהודה לובעצקי. נערך על ידי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי. ווילנא, תר"ץ [1930]. נוסף שער מעטפת. בתחילת הספר מכתב עז מרבי חיים עוזר גרודזינסקי.
* לשאלת העגונה, מאת הרב יהודה ליב בן הרב … ר’ עזריאל עפשטיין. כולל סקירה על הפולמוס שהיה בין הרבנים האורתודוכסים והרבנים הקנסורביטיבים באמריקא בדבר שאלת העגונה. עם קונטרס תקנות עגונות מאת רבי בן ציון אלקלעי. ניו יורק ת"ש [1940].
* כחא דהיתרא, שאלה ותשובה בעניני קדושין מאת … יהודה אליקים המכונה ד"ר גאלדבערג. ניו יורק, תרפ"ב [1922]. גולדמן 649. השגות על הספר נדפסו ב'כח התורה' [צבי חמד א] מאת רבי צבי הירש פרידמן, ניו יורק תרפ"ב.
מצב: טוב-טוב מאוד.
* מקוה ישראל. תשובה ארוכה אודות כשרות מקוואות באנגליה, מאת רבי ישראל חיים דייכעס. ליעדז, תרע"ב [1912]. מהדורה יחידה.
מפרט: [1], 42, [1] עמ’, 25 ס"מ. נוסף שער אנגלי. שרטוטים.
רוב החיבור עוסק בשאלה הלכתית אודות כשרות המקוואות באנגליה, המחבר מפלפל באריכות ומכשיר את המקוואות. עם דרשות וסיומים שאמר המחבר בכהונתו כרב באנגליה. המחבר רבי ישראל חיים דייכס [תרי"א-תרצ"ז] למד בישיבות קובנא וסלבודקה, היה רב בניישטט-שאקי (-שירווינט) בולדיסלבוב, בשנת תרס"א היגר לאנגליה והיה רבה של לידעז [Leeds], הוא ערך את כתב העת האנגלי בית ועד לחכמים, וחיבר את הספר דרשות מהרי"ח.
* קונטרס עין ישראל. מלואים לספר מקוה ישראל אודות כשרות המקוואות באנגליה, מאת [רבי ישראל חיים דייכעס]. ליעדז, [תרע"ב 1912]. חוברת נדירה במיוחד.
מפרט: 16 עמ', נדפס ללא שער, 25 ס"מ. הקונטרס אינו מופיע במפעל הביבליוגרפי ואינו נמצא בספריה הלאומית.
מצב: טוב. לא כרוך. קרעים קלים ללא פגיעה בטקסט.
נגד עלילות הבל מן אויב שקר אשר יצא לקרב… מאת [רבי מרדכי אליעזר וועבר]. [ירושלים] תרמ"ב [1882]. מהדורה ראשונה. פולמוס. עותק מיוחס.
מפרט: כז, [1] דף, 22 ס"מ. שושנה הלוי, ספרי ירושלים 403.
רקע: השגות על הספר אהלי שם שחיבר רבי שלמה גאנצפריד נגד דברי רבי חיים הלברשטם האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז. כאן המחבר יוצא להגנתו של האדמו"ר מצאנז. המחבר העלים את שמו וגילה אותו במהדורה השנייה, ירושלם תרמ"ה.
מאפיינים יחודיים: חותמות: רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת, רבי אברהם ליב זילברמן צפת. חתימה וחותמת הק' ברוך רייכמאן מצפת.
רבי רפאל זילברמן ב"ר מרדכי, הידוע בשם "רבי רפאל דיין" [תקצ"ט- תרע"ח, 1917-1839], נולד באומן שבאוקראינה. עלה עם הוריו לארץ בשנת תר"י [1850] ולמד בישיבות בצפת ואצל אביו שכיהן כרבה של צפת. בשנת תר"כ [1860] התמנה לדיין ומו"צ של הקהילה האשכנזית בצפת. לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ב [1872] מונה לרב הראשי של עדת האשכנזים בצפת. נודע בחכמתו ובגדלותו בתורה. נכדו רבי אברהם ליב זילברמן , נתייתם בילדותו מאביו וגדל והתחנך אצל סבו, בשנת תרס"ט התמנה לדיין בצפת, ולאחר פטירת סבו בשנת תרע"ח התמנה לרבה של צפת. רבי ברוך רייכמאן בן רבי משה אהרן מגזע צבי, היה חבר בית דין של כולל אשכנזים בצפת ונפטר בשנת תרע"ד. אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ד, טור 935].
מצב: טוב. קרעים קלים בשולי 3 דפים ללא פגיעה בטקסט.
דברי ריבות אשר בעיר סיגעט, מחוז מארמאראש במדינת אונגארין אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה. למברג, תרמ"ח 1877. מהדורה יחידה.
מפרט: [3], 16 עמ’; [24], כה-קד דף, 22 ס"מ. שני שערים. הראשון מקוצר.
רקע: אודות פולמוס סוער בעיירה סיגט בגין הקמת קהילה חדשה. שני הצדדים 'קהל אורטודוכסים' (-אשכנזים) ו'קהל ספרדים' (-מתפללים בנוסח ספרד) הגישו את דבריהם לפני בית דין מיוחד שבראשו רבי ברוך הלברשטם מרודניק בנו של בעל הדברי חיים מצאנז, רבי ברוך הלברשטם הצדיק את קהל אורטודוכסים, והספר שלפנינו יצא לאור ע"י קהילת הספרדים, והוא תוקף את פסק הדין. חיבור גדול כולל פרוטוקולים, עשרות מכתבים ומסמכים מעניינים. נגד הספר יצא 'מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה', מ.-סיגעט תרמ"ט.
מצב: טוב. מעט נקבי עש. כריכה פשוטה.
קונטרס תספורת הזקן, תשובות נגד אלו הסוברים שאסור לגלח הזקן גם בלי תער, מאת רבי סיני שיפר מקארלסרוא. מונקאטש תרע"ב 1912. הקדשת המחבר והערות בכתב יד רבי יעקב גורדון מאנגליה.
מפרט: [1] לב עמ', שער מעטפת בנייר בצבע ורוד, 27 ס"מ.
רקע: מטרת החיבור לצאת נגד האוסרים גילוח הזקן בכל צורה, ובמיוחד נגד רבי אברהם חיים דאנציגר (אח"ד) והאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאוויטש. המחבר רבי סיני שיפר [תרי"ג-תרפ"ג] למד אצל בעל הכתב סופר ואצל רבי עזריאל הידלסהיימר, היה רב בהנובר ואחר כך רבה של קהלת היראים בקארלסרוא, חיבר גם שו"ת סתרי ומגיני.
מאפיינים יחודיים: הקדשת המחבר בכתב יד לרבי יעקב גורדון מאנגליה. והערות בכתב יד של המקבל רבי יעקב גורדון, חלק מהערות חתומות.
מצב: טוב. נייר חומצי. כריכת קרטון נאה.
תספורת לוליינית. אודות תגלחת במועד, ונגד אלו המתירים, מאת רבי יעקב יחזקאל הלוי. ברלין, תקצ"ט [1839]. מהדורה יחידה. פולמוס.
מפרט: [3] XI, [1], 98, [2], 22 ס"מ.
חיבור מיחד אודות איסור גילוח בחול המועד, וביקורת על רי"ש ריג'יו מגוריציאה שהתיר את התגלחת בחיבורו מאמר התגלחת שהדפיס בשנת 1835. בשער: מחברת ראשונה, אבל לא נדפס יותר. לא מצוי.
מצב: טוב. כתמי זמן. כריכה רופפת.
* חשק שלמה, פירוש על ירושלמי – יבמות. מאת שלמה יהודא פרידלנדר – מזייף הירושלמי על סדר קדשים. דפוס יעקב וידר, וואראהל, תרס"ה [1905]. * כרוך עם: נחל עדן, ביאורים על הירושלמי ועוד. מאת הגאון רבי רפאל גורדון (שהיה מהתומכים הבולטים של פרידלנדר במאבק על אמיתות הירושלמי על קודשים). בעמוד השער שתי חותמות בעלות של המחבר. בעמוד 194 הגהה בכתב ידו של המחבר "בהמליץ משנת תרס"ב גליון 125 הוכחתי…"
בדף הפורזץ האחורי חידושי תורה בכתב-יד. שלמה יהודה פרידלנדר [תר"כ-תרפ"ד 1860-1924], נתפרסם בעקבות פרשת 'הירושלמי המזויף', כאשר העתיק בתחכום את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי מצא כתב יד עתיק של הירושלמי האבוד. לפני ביצוע המעשה פעל פרידלנדר ע"מ להכשיר עצמו בקרב רבנים וחוקרים, במסגרת פעילותו זו כתב את הפירוש שלפנינו על הירושלמי מסכת יבמות בשנת 1905 ע"מ לקנות לו שם של גאון ובקי בתלמוד הירושלמי בכלל. בקיצור מילין נעתקים ואחד אחוז ממאה נדפסים ואת מכת"ר הסליחה" – ע"מ לשוות רושם כאלו יש עוד עשרות הסכמות שלא באו בספר. מההסכמות שכן הובאו מופיעות הסכמות רבי חיים יוסף דובער הלוי סולובייצ'יק; הגאון האדר"ת; בעל ה'שדה חמד'; ורבנים נוספים. בסופן נכתבו דברים נלהבים מאת המדפיס אודות :"הגאון המחבר… אשר פעל ועשה חבור נפלא הנוכחי המשובח בפי ארזי הלבנון עמודי בית ישראל הנ"ל…" וצירף כ 50 שמות קהילות ה'מסכימים' הנוספים שלא הדפיס את הסכמותיהם במלואן. רבי רפאל גורדון [תר"ח-תרצ"ה, 1848-1935], נודע כגאון מופלג, רבי בצלאל הכהן מוילנא העיד עליו עוד בהיותו בגיל 16 שלא ראה נער עם זיכרון ובקיאות בתורה כמוהו. בעל ה'חשק שלמה' כתב עליו: "כולא תלמודא בבלי וירושלמי ומדרשי חז"ל חרותים על לוח לבו ומונחים על זכרונו ונבהלתי מראות לאיש רך בשנים כמוהו שיהיה אב בחכמה ומלא על כל גדותיו". כיהן ברבנות בוושלקובה (שליד ביאליסטוק), ועודד את יישוב הארץ בדרך התורה. רבי רפאל נודע בעיסוקו הרב בתלמוד הירושלמי ובתורת ארץ ישראל. בעת הפולמוס הגדול על אמיתות הירושלמי של פרידלנדר, רבי רפאל תמך נמרצות בפרידלנדר. [5], קנה [2]; קא דף. 25 ס"מ. מצב טוב. קמט בשער הראשון. דפי הספר עצמם במצב טוב מאד. כריכה קדמית ושדרה מנותקות מעט.
כרוז תקיף, העתקה ממחזיקי הדת, היוצא נגד מינויו של הרב יעקב מאיר לראשון לציון. לאחר פטירת הרב יעקב שאול אלישר התמנה הרב יעקב מאיר [תרט"ז 1856 –תרצ"ט 1939] לרבה הראשי הספרדי של ירושלים, 'הראשון לציון'. מינוי זה עורר התנגדות של חוגים מסוימים בעיר, אשר האשימוהו בנטייה לציונות. מתנגדים אלו שלחו מכתבים אל החכם באשי אשר בקושטא, במגמה למנוע את אישור מינויו. הרב מאיר העדיף למנוע את המחלוקת, והתפטר מיוזמתו מן התפקיד. ולתקופה הוא עזב את ירושלים וכיהן כרבה של שאלוניקי. בשנת תרפ"א עם ייסוד הרבנות הראשית לארץ ישראל, נבחר כרב הראשי הספרדי.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
