כרוז מודפס – 'קול קורא – הודעא גלויה', פולמוס על כשרות טחינת קמח שמור המיועד למצות הפסח, באמצעות רחיים הפועלות בשיטה חדשנית, המכונה 'סילאנדרי'. אוראן, חשון תרע"ב [1812].
פולמוס זה הסעיר את יהדות צפון אפריקה, ואף לארץ ישראל הגיעו הדיו. בראש האוסרים עמד הרב הרחמ"ן – רבי חיים משה בן נאיים אב"ד ג'יברלטר, שהוציא את הספר "קול תחינה וקול טחנה" (ירושלים תרע"ג). כנגדו יצא הספר "קול צעקת הרועים" (תונס תרע"ה) בו הובאו דעות המתירים.
בכרוז שלפנינו נדפסה רשימת רבנים חשובה המצדדת לאיסור השימוש ברחיים אלו. ביניהם – בתי הדין של ירושלים, חברון צפת, רבי רפאל אנקאווא, רבי דוד אבוחצירא, רבי יקותיאל ברדוגו ועוד רבים.
בתחתית הכרוז חותמת דיו גדולה של רבי חיים יוסף מאמאן נכדו של 'המלאך רפאל', וחותמת דיו רשמית של בית הדין דקהילת ווהראן.
רבי חיים יוסף מאמאן [תרי"ח-תרפ"ה 1858-1925], נכדו של רבי רפאל מאמאן ממאכנס שעלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, מגדולי חכמי טבריה. בשנת תרנ"ח יצא לשליחות במרוקו, בשנת תרס"ו נתמנה לרב בעיר אוראן ואחר כך בקזבלנקה. בשנת תרפ"ד [1924] שב חזרה לטבריה. רבי חיים יוסף היה נכד לאדמו"ר המלאך רבי רפאל מאמאן. לקח חלק בפולמוס קמח שנטחן בטחנת הסילאנדרי למצוות חג הפסח, בעניין החששות שנזכרו בספר "פטר רחם", אודות נושא זה עוסק הכרוז שלפנינו.
[1] דף נייר מודפס. 27×31.5 ס"מ. בשוליו שתי חותמות דיו.
מצב בינוני. סימני קיפול עם קרעים ובלאי.