כרזה היסטורית: "קול מהיכל" – כרזה לתמיכה בחקלאים "הקולוניסתים הישרים החרדים לדבר ד' " לקראת שנת השמיטה תרמ"ט, כולל איסור מפורש על "היתר המכירה" (הנפוץ לצערנו) בחתימתם בדפוס של כל רבני ירושלים. ירושלים, "שנת בונה ירושלם"[תרמ"ט 1888].
בשולי הכרזה תוספת מודפסת הממוענת אל החקלאים מאת שני גאוני העולם רבי משה יהודה ליב דיסקין ורבי שמואל סלאנט. התוספת מסתיימת במילים: "ולאות אמת ולראיה מהימנא חתמנו בגושפנקא שלנו ושל בד"צ" ואחריה חותמות קדשם (בדיו כחולה) של שני ענקי העולם .
לאחר החתימות נוספו שתי שורות נוספות בכתב יד, כנראה בכתב יד קדשו שכמעט ואינו מצוי של רבי שמואל סלאנט, המלאות בברכות לתורמים להחזקת החקלאים: "ואתם גבורי נדיבי עם הרימו תרומה לה' בנדבת לבבכם הטהורה ושילחו נדבתכם ליד הרבנים הנ"ל (30 הרבנים החתומים בחלק העליון של הכרזה) וכסף קדשיכם יבאו אל הקודש פנימה למטרת המצוה הגדולה והמרחם ירוחם – ומברכתך יהיו מתברכים".
רקע: לקראת שנת השמיטה תרמ"ט (1889) פנו כמה מהחקלאים אל רבני ישראל בבקשה להתיר להם עיבוד אדמה באמצעות מכירה לנוכרי. הדבר גרר מחלוקת בין הרבנים החרדים לרבנים הציוניים "פולמוס השמיטה" בה לקחו חלק גדולי הרבנים של התקופה. כל רבני ירושלים החרדים ובראשם הרב דיסקין והרב סלנט סירבו להצטרף להיתר המכירה והם כותבים בכרוז שלפנינו "כי אין שום היתר לחרוש ולזרוע לקצור ולנטוע הן ע"י עצמו הן ע"י נכרי".
נדגיש כי כתבי ידו של המהרי"ל דיסקין הינם יקרי המציאות. לגודל נדירותם לא נמצאו תחת ידינו די דוגמאות להשוואה עם כתב היד שלפנינו ולכן לא יכלנו לקבוע מסמרות האם הכותב הינו המהרי"ל דיסקין בעצמו למרות שבהחלט אין להוציא זאת מכלל אפשרות.
הגאון רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין 'השרף מבריסק' [תקע"ט-תרנ"ח], גאון הגאונים, רבן של כל ישראל, שכל גדולי דורו התבטלו אליו. הגר"ח סולובייצ'יק התבטא אודותיו בביטוי מבהיל: שבמקום בו מסתיימים התארים של כל גדולי ישראל, שם רק מתחילים תאריו של המהרי"ל דיסקין. כיהן כרבן של קובנה, לומז'ה, מינסק, שקלוב ובריסק, ובשנת תרל"ז עלה לירושלים והטביע את חותמו על הנהגת העיר ומנהגיה.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
[1] דף, כ-40 ס"מ. נייר מודפס ובשוליו חותמותיהם של שני גדולי העולם ולצדם ברכותיהם בכתב יד. נתון בלמינציה.
מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים קלים בקיפולים ובשוליים. עם פגיעה בתיבות בודדות.