"…ויהיה עוסק בתורה כל הלילה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"
סדר הלימוד לליל שבועות. רעדעלהיים, תרכ"ז [1867]. העותק האישי של הצדיק המפורסם הרה"ק רבי יהודה'לה הורוויץ מדז'יקוב. בדף הפורזץ הקדמי חתימות רבות בכתיבת יד קדשו בעברית ובלועזית.
בדפי הפורזץ כשבע עשרה (!) חתימות בעלות בלועזית ובעברית, הכל בכתב יד קדשו של רבי יהודה'לה מדז'יקוב. ידוע כי הצדיק רבי יהודה'לה, מרוב דבקות ועיון בתורה, היה נתקף בכאבי ראש עזים, וכדי לחוש הקלה היה כותב ומשרבט מלים וכופלם כמה פעמים, כפי שניתן לראות על רוב הספרים שלו.
כידוע, על פי הקבלה ליל שבועות הינו אחד הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בלילה זה נהוג על פי הקבלה להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): " ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות".
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).
קכח דף, 19 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. כריכה מנותקת חלקית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
במכתב מבקש רבי חיים מבריסק מהאדר"ת לסייע לתלמיד חכם מובהק ה"ה הגאון ר' יקותיאל איסר הדס לקבל את 'כתר הרבנות'. ר' יקותיאל איסר הדס פנה אף הוא לאדר"ת בבקשת סיוע, ורבי חיים מבריסק השתדל עבורו.
את הבקשה כתב רבי חיים מבריסק על עמ' אחד מתוך דף כפול. בדף השני כתב רבי יקותיאל את בקשתו לאדר"ת כך שבמקור שני המכתבים היו על דף כפול שנשלח אל האדר"ת (שם מופיע תאריך ושמו של הנמען). מפאת תוכנו הרגיש של המכתב אל האדרת הופרדו שני המכתבים ולפנינו מוצג למכירה רק המכתב שכתב רבי חיים מבריסק. (מצורף צילום של חלק מהמכתב של רבי יקותיאל).
[1] דף, 13X20 ס"מ. 12 שורות והכל בכתב ידו ובחתימתו ידו של רבי חיים סלובייצ'יק.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ומי שסלל דרך חדשה בעיון התורה, היה בנו של רבי יוסף דב הלוי סלובייצ'יק בעל 'בית הלוי'. כיהן כראש ישיבת וולוז'ין ואחר כך רבה של בריסק. נודע בספרו 'חידושי רבי חיים הלוי'. נכדיו הם גדולי ראשי הישיבות לבית בריסק.
רבי יקותיאל איסר הדס (קרי: הוֹדֶס. ה'תר"ט, 1849 – ג' כסלו תרפ"ה, 30 בנובמבר 1924) אב"ד מישד שבליטא, ובסוף ימיו בירושלים, שם נטל חלק במחלוקת על הרבנות.
רבי יקותיאל איסר הדס נולד בפיקלין שבליטא ובגיל צעיר נסמך לרבנות והתקבל כרבה של מישד שבליטא. היה ידוע בין הלומדים העמיד תלמידים גדולי תורה ויראה. היה ידידו של רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת. וידוע שרבי חיים מבריסק הפליג בשבחו מאד. הספר שחיבר – בכתב יד – על סוגיות הש"ס ותשובות לשואליו, הפליא את גאוני דורו.
מכתב ארוך ומפורט בו כותב החפץ חיים באריכות על הישיבה המונה 300 תלמידים גדולי תורה, ויצאו ממנה מאות ואלפי תלמידי חכמים זה יותר משישים שנה, וגם כיום היא אחד מהמרכזים היותר גדולים לתורה.
בתחילת המכתב מודה החפץ חיים לרש"ז פינס על הספרים שחיבר ושלח לישיבה, והוא מציין שבני הישיבה משתעשעים בחידודים שכתב. ה'חפץ חיים' פונה לרבי שלמה זלמן פינס מציריך, אודות בקשה לסייע לישיבה הק' ובסיום הוא מברך וכותב: וזכות התורה יעמוד למעכ"ת להצליחו בכל עניניו, ועיניו תחזינה בישועת ישראל והרמת קרן התורה.
בזקנותו של החפץ חיים הוא כבר לא כתב מכתבים בעצמו.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [תקצ"ח-תרצ"ג], הנקרא בסילודין בעל ה'חפץ חיים', ראש ישיבת ראדין (נשואת המכתב שלפנינו), ומחבר הספרים: 'משנה ברורה', 'שמירת הלשון' ועוד עשרות ספרים שהפכו לספרי היסוד שבארון הספרים היהודי. ואשר כל בית ישראל נשען על פסקיו כאחד מן הראשונים. כבר בימי חייו קראו אחריו כל עם ישראל מקודש מקודש, והוא נודע כבעל רוח הקודש גלויה, אשר דבר מפיו לא שב ריקם. השתתף בכנסיה הגדולה בווינה-תרפ"ג ונבחר לנשיא העולמי של מועצת גדולי התורה.
רבי שלמה זלמן פינס (תרל"ד-תשט"ו) נולד במינסק שבליטא, והיה דור שישי לגר"א. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לציריך. חיבר ספרים בכל מקצועות התורה וגם במחשבת ישראל. זכה לנכדים תלמידיחמים מופלגים, ובניהם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד העדה החרדית בירושלים, הגאון רבי אשר אריאלי מישיבת מיר, ועוד.
[1] דף נייר רשמי עם בלאנק בעברית ובפולנית. 21X28 ס"מ. החתימה והחותמת יפות וברורות.
מצב טוב. חורי תיוק. כתמי זמן וסימני קיפול. נקב זעיר במרכז.
תשובה הלכתית בדיני אבן העזר שכתב המהר"ם שיק לרבי אברהם יהודה הכהן שוורץ רבה של ברגסס בעל ה'קול אריה. חוסט, תרל"א.
התשובה המלאה נדפסה בשו"ת מהר"ם שיק, חלק אבן העזר תשובה ב.
[1] דף, 17X21 ס"מ. מצב טוב מאוד.
רבי משה שיק – המהר"ם שיק [תקס"ז-תרל"ט] , אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, תלמידו הגדול של ה'חת"ם סופר', אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים". בהיותו בן 20, נישא לגיטל, בת דודו הנגיד פרץ פראנקל, ועבר לגור בבית מגוריו בעיר האליטש. בשנת התקצ"ח, בהיותו בן 29 בלבד התמנה הרב שיק לרב העיר ירגין, הסמוכה לפשרבורג בהמלצת החתם סופר. הקונטרס שלפנינו נכתב באותן השנים בהן דר בהאליטש. המהר"ם שיק היה מנהיגה של יהדות הונגריה אחרי ה'חת"ם סופר'. לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושים מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית בכל הזמנים.
הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ [תקפ"ד-תרמ"ד] , אב"ד ברגסאס ומאד שבהונגריה, נודע ונקרא על שם ספרו 'בעל הקול אריה'. הוא היה מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הוא נמנה בין אחרוני תלמידי החתם סופר ולמד אצלו עד לפטירתו, החתם סופר העריכו וחיבבו עד מאד כערכו. הגאון רבי שמעון סופר מקראקא העיד עליו: "צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו, מאור הגולה". בעל ה'דברי חיים' מצאנז התבטא עליו: כי הוא ת"ח אמיתי. הוא גם למד קבלה בחברותא, בסתר, עם הגה"ק בעל ה'ייטב לב'. בין תלמידיו נמנים גדולי הונגריה.
תעודת 'סמיכה' להוראה וקבלת תואר 'מורנו', בכתב יד-קדשו וחתימתו של הגאון האדיר רבי שמחה בונם סופר בעל ה'שבט סופר' ואב"ד פרשבורג, מיוחס מגזע תרשישים – בנו של הגאון בעל ה'כתב סופר', ונכדו של מרן בעל החתם סופר' מנהיג יהדות הונגריה.
תעודה מופלאה עם שבחים מפליגים על הגאון רבי יעקב יוסף זינגר, ובה סומך עליו ה'שבט סופר' את ידיו, ומכתירו בתואר החשוב 'מורנו הרב', ובזה הלכה למעשה הוא מכשיר אותו להורות הלכה לרבים. הכול בכתב יד-קדשו, עם חתימתו וחותמתו האישית.
רבי שמחה בונם סופר – שרייבר [תר"ג 1843 – תרס"ז 1906] נולד לאביו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בנו הגדול של החתם סופר. כבר מקטנותו נודע בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה. בגיל 29 מילא את מקום אביו כרבה של פרשבורג וכראש הישיבה הגדולה בה. גדולי הדור הפליגו בשבחו. אביו ה'כתב סופר' הבחין בגדלותו ואמר עליו: "בו בחרתי מבניי, שכולם טובים וישרים, שימלא ברצות ה' כסאי אחרי". האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו בהיותו בחור צעיר, "תלמיד חכם רך בשנים כזה לא נמצא אצלינו בגליציה. המהר"ם שיק ממרום גילו פנה אליו בתואר "הדרת גאונותו". רבי אליעזר זוסמן סופר מגדולי תלמידי החתם סופר ורבה של פאקש, שהיה קשיש בהרבה מרבי שמחה בונם סופר, כשפגש בו פעם – התכופף לעברו לנשק את ידו. מחבר סדרת הספרים הנודעת 'שבט סופר'.
[1] דף נייר רשמי. 22×14 ס"מ בקירוב. 21 שורות בכתב יד קדשו.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול. עבר שיקום אמנותי.
מכתב המלצה וסמיכה שכתב רבי עקיבא סופר שרייבר, רבה האחרון של פרשבורג לפני השואה ואחר כך בירושלים, לתלמידו הגדול רבי יהודה דוב זינגר. תשי"א [1951].
מכתב ארוך חם ולבבי, בכתב ידו, בחתימתו ידו וחותמתו שכותב רבי עקיבא סופר שרייבר לתלמידו המובהק חביבו וידידו.
רבי עקיבא סופר, אב"ד פרשבורג, בעל 'דעת סופר' [תרל"ח-תש"כ], המשיך את שושלת אבותיו החתם סופר, ה'כתב סופר' וה'שבט סופר' ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה. עוד בבחרותו החל להרצות שיעורים בישיבה ומשנת תרס"ז היה ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג ובראשות הישיבה משך 33 שנה. בשנת ת"ש עלה לירושלים והקים את הישיבה מחדש. מחיבוריו: שו"ת 'דעת סופר' על ד' חלקי שו"ע ו'דעת סופר' על התורה ומועדים.
רבי יהודה דב זינגר [תרס"ז-תשל"א], רבה של וויצען, תלמיד מובהק למרן הגאון האדיר רבי עקיבא סופר בעל 'דעת סופר' מפרעשבורג. רב בקהילת בודפשט ולימים ב'וויצען' בהונגריה, לאחר השואה עלה לארץ כיהן זמן קצר כרב במושב בית מאיר, ואחר כך בגבעת שמואל משך 18 שנים.
[1] דף, נייר רשמי. 17X25 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן.
מכתב סמיכה מרבי דוד יהודה זילברשטיין מוויצן לרבי יהודה דב זינגר. וויצן, תרצ"ב [1932].
רבי דוד יהודה זילברשטיין הי"ד [תרמ"ה- נהרג בשואה, תמוז תש"ד], בנו של הגאון מוויטצען רבי ישעיה בעל "מעשי למלך". היה תלמידם של רבי שאול בראך ושך רבי מרדכי ליב ווינקלר ה"לבושי מרדכי". בשנת תרע"ה רב בהעלישטאבא. בשנת תרפ"ח דומ"ץ בוויטצען לעזור לאביו ובשנת תרצ"ה ועלה לכהן על מקום אביו.
רבי יהודה דב זינגר [תרס"ז-תשל"א], רבה של וויצען, תלמיד מובהק למרן הגאון האדיר רבי עקיבא סופר בעל 'דעת סופר' מפרעשבורג. רב בקהילת בודפשט ולימים ב'וויצען' בהונגריה, לאחר השואה עלה לארץ כיהן זמן קצר כרב במושב בית מאיר, ואחר כך בגבעת שמואל משך 18 שנים.
[1] דף, נייר רשמי. 22X28 ס"מ. מצב טוב.
מכתב חשוב ופולמוסי בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד וויטצען, מח"ס 'מעשי למלך'. וויטצען, יום ד' משפטים תר[נ/ס-?], נשלח אל הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש.
המכתב עוסק ככל הנראה בשאלה הלכתית חשובה ומורכבת, אשר נגעה למספר אישים חשובים, וגדולי הרבנים באותה העת ישבו על המדוכה בניסיון לפצחה וליישרה. במכתב שלפנינו כותב ר' ישעיה " והנה זה לי הי' כבר מכתבים שונים השואלים אותי בדעתי, ואני במבוכה, וא"י [ואיני יודע] מה להשיב. והנה הי' לי גם חלופות מכתבים עם גדולי דורותינו, וגם הם אין יודעים שום עצה… " בהמשך המכתב כותב ר' ישעיה, כי אולי יסעו הוא עצמו, והרבנים מגוור"ד [-גרוס-וורדיין; ככל הנראה רבי משה הרש פוקס], נייטרא ועוד, אל הה"ג מפ"ב [-פרשבורג], ושם אולי יעלה בידם למצוא פתרון. ומסיים " והשי"ת יתקננו בעצה טובה… דוש"ת ישעי' הק' זילבערשטיין ".
בשולי המכתב הוסיף ר' ישעיה עוד מספר שורות " והנני בברכת רפואה שלמה ליצחק צבי בן צירל, השי"ת ישלח מלאכו לרפא[ו]תו במהרה, לחזקו ולאמצו, לגדלו ולחכמו… "
מתוך המכתב לא ברור מה היה תוכן הפולמוס. למכתב מצורף דף (מוקלד במכונת-כתיבה) מאת רבי יוסף ליב סופר, אל שאר בשרו רבי משה סופר אב"ד סענדרא, ושם מובאות טענות הלכתיות שונות בענין פולמוס אודות רבנות בקהילה לא ידועה, בשנת תרנ"א. ייתכן שאף המכתב שלפנינו עוסק בפולמוס הנ"ל.
הגאון הנודע רבי ישעיה זילברשטיין [תרי"ח-תר"ץ 1858-1930], אב"ד וויטצען, ומאדירי התורה בדורו. נולד לאביו הגאון האדיר רבי דוד ליב זילברשטיין מח"ס שבילי דוד. עלה בילדותו לארץ ישראל, וקיבל תורה מאת רבי מאיר אוירבאך בעל האמרי בינה, וממהרי"ל זילברברג בעל הזית רענן. לאחר זמן חזר להונגריה ולמד מפי רבי חיים סופר, ועוד. בשנת תרנ"ו מונה לכהן פאר כאב"ד העיר וויצטען, וכראש הישיבה דשם. כרוב גדולי התורה בהונגריה באותה, פעל אף הוא נגד הציונות שפשתה באותם הימים, ופרסם מספר כרוזים כנגד התנועה.
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 21×16.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימן קיפול. קמטים וקרעים עדינים. הדבקה מאחור.
מכתב הלכתי בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון האדיר רבי מרדכי ליב וינקלר אב"ד דקהילת מאד. ערב שבת פרשת פנחס, שנת תרע"א.
המכתב עוסק בהלכות ברכות. "בימים אלו הקשה לפני א' מצורבי דרבנן, במ"ש בת' 'השיב משה' (להגאון בעל ה'ייטב לב')… והשבתי לו ליישב דברי הגאון…", וחותם "והנני לסיים בכל חותמי ברכות… הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד".
תשובותיו נדפסו בספר 'לבושי מרדכי'. למיטב בדיקתנו תשובה זו לא נדפסה!
רבי מרדכי ליב וינקלר [תר"ה 1845-תרצ"ב 1932], למד בישיבת פרשבורג ונסמך להוראה על ידי רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר". כיהן כאב"ד וראש ישיבה בעיירה מאד שבהונגריה, מהישיבה שהקים במאד בשנת תרס"א [1901] יצאו תלמידי חכמים ומורי הוראה רבים. הוא נחשב בדורו לאחד משלשת עמודי ההוראה בהונגריה (יחד עם רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצען ורבי שמעון גרינפלד המהרש"ג). רבי מרדכי ליב היה מהמשיבים היותר גדולים בדורו והרביץ תורה לאלפים. מחבר סדרת הספרים שו"ת "לבושי מרדכי".
[1] גלוית-דואר רשמית. כ[20] שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. 14×9 ס"מ.
מצב טוב מאוד. דיו דהוי במספר תיבות. חותמת דואר. כתמי זמן בהירים.
מכתב מרתק בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי עזריאל הילדסהיימר ממנהיגי היהדות האורתודוכסית בגרמניה, ממוען אל הגאון רבי רפאל במברגר אב"ד אַשַּׁפֶנְבּוּרְג, והוא עוסק בענין הסכסוך שנתהווה בין האב"ד לבין ראשי העדה דשם בעניני העמדת הדת. תרמ"ד [11884].
ר' שמחה שלח בתחילה מכתב אפוף רמזים לר' עזריאל ובו הוא ביקש שר' עזריאל ינפיק תעודה מסוימת שתעזור לו. במכתב שלפנינו כותב לו בחזרה ר' עזריאל "…כ ן באה אלי יקרתו (=מכתבו) מיו' ד' העבר ע"י בנו הנחמד והנעים (כנראה רבי יצחק זעקיל אב"ד קיסינגן, תלמידו של ר"ע) , ולדאבון לבבי שמעתי ממנו פירוש וביאו' הרמזי' שרמז לי במכתבו, על אודו' סכסוכיו עם ראשי העדה בעניני הדת בדברי' העומדי' ברומו של עולם… צר לי עם צערו, ועכ"ז [ועם כל זאת] צר לי מאוד שלא אוכל למלאות מבוקשו לכתוב תעודה …"
בהמשך המכתב כתב ר"ע מספר הערות הלכתיות בנוגע לאותו הסכסוך. "…ואף דדעה זו תמוה בתכלית התמיה מכמה מקומות… ואין בידינו מופת חותך שתשוב' זו מזויפת היא…" וחותם " הק' עזיאל הילדסהיימער ".
בתחתית המכתב נוספה הערה קצרה בכתב יד, אולי בכתב ידו של הממוען רבי רפאל.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר [תק"פ-תרנ"ט], רבה של אייזנשטט, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית באשכנז. תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר". בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת איזנשטט, וכיהן בה גם כראש ישיבה. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים גם בה ישיבה. בשנת תרל"ד הקים בית מדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים ומנהיגים. רבי עזריאל נודע בפעילותו לטובת יהודי גרמניה בפרט ויהודי העולם בכלל, כפי שנוכחים גם לראות מהמכתב שלפנינו. הוא אף כונה "נשיא ארץ ישראל". חלק מחידושי תורתו נדפסו בספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל', 'חידושי רבי עזריאל' ועוד.
רבי שמחה הלוי במברגר [תקצ"ב-תרנ"ח 1832-1898] , בנו של הרבי מוירצבורג – ר' יצחק דב במברגר .כיהן כרבה של קולמר ולאחר מכן בשנת תרט"ו כרבה של פישאך במשך 26 שנה. לאחר פטירת רבי אברהם אדלר בשנת תרמ"ב החל לכהן כרבה של קהילת אשפנבורג (Aschaffenburg). מח"ס 'פקודת הלויים' ו'עבודת הלויים', 'חינוך לנערים' ועוד.
[1] דף נייר משובץ כפול. למעלה מ[20] שורות בכתב ידו וחתימתו. 22×14 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב בנושאים הלכתיים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן ברויאר, חתנו של מנהיג היהדות האורתודוקסית בגרמניה – הרש"ר הירש, וממשיכו בהנהגת העיר פרנקפורט דמיין והישיבה דשם. מתוארך תרו"ן [= תרנ"ו 1896].
מכתבים ממנו הם נדירים. המכתב שלפנינו חתום בסופו – " הק' שלמה זלמן ". למיטב בדיקתנו מכתב זה לא נדפס מעולם!
המכתב מגיע מעזבון משפחת הרבנים לבית משפחת במברגר הידועה, ובוודאי נשלח אל אחד הרבנים מבני המשפחה. כידוע שררה מחלוקת קשה בין הרש"ר הירש לבין רבי יצחק דוב מווירצבורג, סביב שאלת היציאה מהקהילות המעורבות והקמת קהילות עצמאיות. אם כן לפנינו תגלית מעניינת בענין היחס התורני שבין משפחת ווירצבורג ומשפחת הירש-ברויאר.
הרב שלמה זלמן בּרוֹיֶאר [תר"י-תרפ"ו], אב"ד פאפא ולאחר מכן אב"ד הקהילה האורתודוכסית בפרנקפורט-דמיין. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בהרכבה הראשון וממנהיגי היהדות האורתודוקסית במערב אירופה. חתנו וממלא-מקומו של רש"ר הירש ואבי משפחת ברויאר. נולד בעיירה שנטו בממלכת הונגריה, לרב מרדכי, חניך ישיבות הונגריה ולשרה, בתו של הרב שמעון וינר, ראשון תלמידי החת"ם סופר בהונגריה, ותלמידו של מהר"ם בנט. בהגיעו לגיל שבע עשרה העניק לו סבו היתר הוראה, והוא עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב סופר" ואחר כך אצל בנו ה"שבט סופר", בישיבת פרשבורג נחשב לאחד התלמידים החריפים ביותר. עם כניסתו לתפקידו כרבה של פרנקפורט החרדית, הקים בה ישיבה שלימודי הקודש בה נערכו בסגנון הישיבות ההונגריות, עם שיעור מרכזי מפי ראש הישיבה שנמשך לעיתים שעות ארוכות. לצד הישיבה הוקם גם מוסד שנועד לתלמידים בגילאי בית הספר היסודי והתיכוני. הוא עמד בראשות הישיבה במשך 36 שנים והעמיד אלפי תלמידים.
[1] דף נייר כפול, בלנק מכתבים רשמי. 22×14.5 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים קטנים בשולי הדף עם חסרונות זעירים.
* מכתב מרבי נתן [מרקוס] אדלר רבה של אנגליה, ל'ראשון לציון' הרב דוד חזן בירושלים, אודות הפעלת טחנת הרוח שהקים משה מונטיפיורי בירושלים, במכתב הוא גם מוזכר שיחה עם משה מונטיפיורי ודרישת שלום מ'השר הטפסר'. לונדון, תרכ"ה [1864].
טחנת הרוח בגובה כ 18 מטרים, נבנתה בשנת 1858 ביוזמתו של משה מונטיפיורי, היא הוקמה על מנת לספק למתיישבי השכונה מקור פרנסה, ולספק לעניי ירושלים קמח במחיר זול. היא תוכננה על ידי חברת הולמן (Holman) מקנטרברי, שביססה אותה על טחנת רוח ברמסגייט, עיר מגוריו של מונטיפיורי, ושלחה מהנדס מטעמה לפקח על עבודת ההקמה והתקנת ציוד הטחינה. המגדל הוקם מאבן מקומית אך הציוד הובא באניה מאנגליה והובל לירושלים מנמל יפו על גבי גמלים.
ידוע שהזכיון להפעלת הטחנה היה בידי ר' יצחק פ"ח רוזנטל. במכתב החשוב שלפנינו הוא כותב שהוסכם עם השר מונטיפיורי להשכיר את הטחנה לשלוש שנים, אולם מוזכר גם : ולשותפו הרב כמוהר"צ קלישר. ידוע על פעילותו של הרב צבי הירש קלישר בכל הקשור ליהודי ארץ ישראל. בכתב העת קדתרא (38, דצמבר 1985) נכתב מאמר על מכתבם של רבי נתן אדלר והשר משה מונטיפיורי לרבי צבי הירש קלישר, אולם לא נזכר עניין השכרת טחנת הרוח (מצורף המאמר).
הרב נתן מרקוס אדלר (תקס"ג 1803-תר"ן 1890) היה רבה הראשי של האימפריה הבריטית, קיים קשרים עם הממשלה הבריטית והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. נודע בעזרתו הרבה לכל יהודי התפוצות ובפרט ליהודי ארץ ישראל. היה בקשר הדו בעניין עם משה מונטיפיורי, וכן עם העם הרב קלישר, הוא הצטרף אל "החברה ליישוב ארץ ישראל" ושהרב קלישר היה מראשיה. בעת זקנותו של מונטיפיורי נוסדה בלונדון "הקרן למזכרת משה מונטיפיורי במטרה ליישב את יהודי ארץ ישראל על הקרקע היה הרב אדלר מראשי הוועד שלה. בשכונת ימין משה הצמודה לשכונת משכנות שאננים בירושלים, נקרא רחוב על שמו. נודע בחיבורו הגדול 'נתינה לגר'.
הרב חיים דוד חזן מכונה ח"ד בדרא שפירושו – יחיד בדורו (תקנ"א, 1790 –תרכ"ט, 1869) היה אב"ד באיזמיר, עלה לירושלים, ומשנת תרכ"א כיהן כ'ראשון לציון'. הוא עסק הרבה במציאת פתרונות תעסוקה ליהודי ירושלים. נפטר בשנת תרכ"ט. חיבר את הספרים: תורת הזבח, נדיב לב, ייטב לב וישרי לב.
בתקופה זו של כתיבת המכתב התגורר הרב בשכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשון מחוץ לחומות העיר ירושלים, שכונה שהוקמה ביוזמתו ובתמיכתו של משה מונטיפיורי. בשכונה זו הוקמה טחנת הרוח המפורסמת.
[1] דף נייר. 13X21 ס"מ. כתב יד סופר וחתימת ידו. מצב טוב.
* מכתב מעניין מהרב נפתלי [הרמן] אדלר רבה של אנגליה. לונדון, תרנ"ז [1897].
במכתב עוסק רבה של אנגליה בעניין הכנסת אורחים בירושלים, של בני זוג מלונדון שנוסעים לחוג את חג הפסח בירושלים.
הרב נפתלי [הרמן] הכהן אדלר [1911-1839] נולד בגרמניה בעיר הנובר לרב נתן מרקוס אדלר. בהיותו בן שש עקרה משפחתו ללונדון כשאביו התמנה לרב העיר, מאז שנת 1879 ניהל את ענייני הרבנות בלונדון לצד אביו בשל זקנותו ולאחר פטירת אביו התמנה תחתיו כרבה של לונדון ואנגליה כולה וכאב"ד לונדון. כאביו סייע רבות לישוב ארץ ישראל. נפטר בשנת תרע"א.
רבי יעקב שאול אלישר [תקע"ז – תרס"ו] מגדולי חכמי ירושלים, משנת תרנ"ג הראשון לציון בירושלים חיבר ספרים רבים ביניהם שו"ת ישא ברכה, עולת איש, ישא איש, איש אמונים ועוד. על שמו נקראת שכונת גבעת שאול בירושלים.
[1] דף נייר רשמי. 13X20 ס"מ. כתב יד סופר, בחתימת הרב אדלר. מצב טוב. כתמים בשתי פינות.
מכתב מאת גדול הדור רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה הנודע של קובנא. אל הגאון הנודע רבי משה אריה במברגר חתנו של ה'ערוך לנר'. קובנא תר"מ [1880].
רבי יצחק אלחנן מברך במכתבו ברכות מאליפות.
מפאת טרדותיו הרבות כגדול הדור, מרבית מכתבי רבי יצחק אלחנן נכתבו על ידי מזכירים ורק חתימתו מתנוססת על גבם. במכתב שלפנינו, כנראה מפני כבודו של הנמען כתב רבי יצחק אלחנן בעצמו את כל המכתב בכתב יד קדשו.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר [תקע"ז-תרנ"ו], היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). בשנת 1864 התמנה לכהונת הרב של קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה, עד מותו. נפטר בקובנה בכ"א באדר ה'תרנ"ו – 1896 ונקבר בבית החיים בקובנה. בנו, רבי צבי הירש רבינוביץ (הקבור בסמוך אליו), היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו. הוא היה ראש ההנהגה התורנית, הציבורית והמדינית של העולם היהודי בדורו. גדולתו הייתה בעיקר כמשיב וכפוסק הלכה. כתביו מאופיינים בבקיאותו המרשימה, סברתו הישרה, יכולת הניתוח שלו וכישרונו הסדרני. תשובותיו סדורות לכללים ופרטים, סימנים וענפים. במרוצת השנים הפך לגדול המשיבים והפוסקים בכל תפוצות ישראל. נודע במיוחד בעסק התרת העגונות, הידוע כמסובך וקשה, ואת העיסוק בו ראה כמצווה גדולה. דרכו הייתה להקל, והוא דגל בכלל "כוח דהיתרא עדיף". כתב בעיקר ספרי שו"ת: שו"ת באר יצחק (קניגסברג, 1858); שו"ת נחל יצחק; שו"ת עין יצחק; ועוד.
הנמען רבי משה אריה (לייב) הלוי במברגר [תקצ"ח-תר"ס], היה רבה של העיר באד קיסינגן (גר') שבגרמניה. נולד בי"ז בניסן תקצ"ח בוויזנברון (גר') שבגרמניה, בנו של הרב יצחק דב (זליגמן בֶּר) במברגר, רבה של וירצבורג. בשנת תרכ"ה (1865), לאחר פטירת הרב גבריאל הירש ליפמן (גר'), נתמנה לכהן כרב במקומו כרבה של באד קיסינגן. בשנת 1867 נישא לשרה אטלינגר בתו של רבי יעקב אטלינגר (עטלינגר). נכדו הוא הרב בן ציון במברגר משגיח ישיבת פוניבז'. נינו היה הרב יהושע ישעיה נויבירט בעל ה'שמירת שבת כהלכתה'.
[1] דף נייר. 21*13 ס"מ. המכתב כולו בכתב ידו ובחתימתו.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.
אוטוגרף – תשובה הלכתית מפולפלת בדיני גיטין, בכתב יד קדשו של הגאון האדיר רבי איצל'ה מפוניבז'.
לפנינו חלקה הראשון של התשובה. התשובה נדפסה בספר 'זכר יצחק השלם', סימן כ'.
הרב יצחק יעקב רבינוביץ , הידוע גם בכינויו
רבי איצ'לה מפוניבז' , נולד בליטא בשנת תרי"ד, למד אצל רבי יוסף דב סולוביצ'ייק בעל בית הלוי, והיה חברותא של בנו רבי חיים סולובייציק. היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובדקא, ועקב חילוקי דעות אודות לימוד המוסר עזב. בשנת תרנ"ה התמנה לרבה של פוניבז', והיה לו שם 'קיבוץ' של בחורים למדנים. בעת מלחמת העולם הראשונה נדד וכששב לפוניבז', פרצה שם מגפת טיפוס, והוא שעסק במסירות נפש בטיפול בחולים, נדבק במחלה, ונפטר ביום כ' אדר תרע"ט. הוא סלל דרך מיוחדת בחידושי תורה בדרך 'חילוקים' וחידושי תורה ממנו היו נלמדים בכל הישיבות בליטא. מעט מחידושיו נדפסו בספר זכר יצחק וחלק משיעוריו נדפסו בשם חידושי הגריי"ר
[4] עמ', שני דפים מקופלים. 21X13.5 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-בינוני. כתמי זמן. הדף קרוע ברובו בסימן הקיפול. קרעים קטנים בשוליים.
"- – – עושר, אושר והצלחה, חיים בריאים ומתוקים, דשנים ורעננים, מלאים ברכת ה' לעולמים, ירוו רוב עונג ונחת ודשן מכא"ל ולא תמוש טובה וברכה ושמחה מביתם כל הימים – – -" (חלק קטן מהברכות שבמכתב)
מכתב ברכות נדירות שלא נראה כמותו מעולם! כולו בכתב יד קדשו של הגאון רבי יושע בער סולובייצ'יק מבריסק, בנו הגדול וממלא מקומו של מרן הגרי"ז הלוי. נשלח אל רבי יצחק צבי [זיידל] סמיאטיצקי מלונדון. ירושלים, ד' דתשובה (היום הרביעי של עשרת ימי תשובה) תש"י [1950].
בדרך כלל המכתבים שנשלחים בראשית השנה מלאים ברכות ואיחולים, אולם המכתב שלפנינו יוצא דופן בכמות ובעצמת הברכות שנכתבו בו:
"ברכה מרובה; נעימות בימינו נצח; וברך לקחתי וברך אשיבנה; יגמור ה' בעדו ובעד ביתו החתימה לטובה ולברכה; עושר; אושר; והצלחה; חיים בריאים ומתוקים; דשנים ורעננים; מלאים ברכת ה' לעולמים; ירוו רוב עונג ונחת ודשן מכא"ל; ולא תמוש טובה וברכה ושמחה מביתם כל הימים; והעליון יחון את כולנו לחיים ארוכים; ונזכה לראות בישועת ישראל; בשוב ה' שבות עמו בבוא לציון גואל ובבנין אריאל; בברכה בכל לב ונפש חפצה. פשוט מדהים!
שושלת סולובייצ'יק הבריסקאית, למרות היותה שושלת ליטאית מובהקת, היא דומה במאפיינים רבים לשושלות החסידיות. אחד מהמאפיינים הדומים הבולטים ביותר הוא סיפורי המופתים והניסים שחוללו גאוני השושלת, הדומים להפליא לסיפורי האדמו"רים החסידיים. (חלק מאותם סיפורי מופת כונסו בארבעת כרכי ספרו המצוין של הסופר הבריסקאי הרב שמעון יוסף מלר 'עובדות והנהגות לבית בריסק', ירושלים תש"ס). לפנינו כתב יד קדשו של אחד ומיוחד מחוליות הזהב של השושלת הבריסקאית המברך ברכות נדירות שלא נראו כמותן במכתביו, או במכתבי גאוני השושלת האחרים.
הגאון רבי יוסף דוב "רבי יושע בער" הלוי סולובייצ'יק [תרע"ו-תשמ"א], בנו הבכור וממלא מקומו של מרן הגרי"ז הלוי – הרב מבריסק. בשנות השואה עלה עם אביו לירושלים, והקים יחד עמו את ישיבת בריסק בירושלים, ולימים עמד בראשותה. הגרי"ד הלוי נחשב לאחד מגדולי התורה בדור האחרון ורבים מתלמידיו מכהנים כראשי ישיבות ורבנים מפורסמים בארץ ובעולם. בנו ממלא מקומו הוא רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק.
[1] גלויות דואר. 14X9 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
תשובה לשאלה ובה פסק הלכה, מאת רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה'חזון איש.
תשובה הלכתית בדיני נדה, נדפסה בספר גנזי שערי ציון.
רבי אברהם ישעיהו קרליץ [תרל"ט-תשי"ד, 1953-1879], הנודע על שם ספריו כבעל החזון איש, גאון וצדיק בקי בכל מכמני התורה, מהווה דוגמא לדורות של 'עמל בתורה', ממנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל, ממתווי דרכה בתקופה שלאחר קום המדינה, מקומם עולם התורה לאחר השואה,
ארבע שורות בכתב יד קדשו.
[1] דף, 9X21 ס"מ. מצב טוב מאוד.
מכתב אודות מחבר הספר 'בשמים ראש' ובו יסודות באמונה ובאמונת חכמים. בכתב יד ובחתימת יד הגרי"י קניבסקי.
המכתב עוסק בספר בשמים ראש שהדפיס רבי שאול לוין בשנת תקנ"ג. לדברי רבי שאול לוין הספר הוא חיבור של רבינו הרא"ש, והוא הוסיף עליו הערות בשם 'כסא דהרסנא'. על הספר קמו עוררין, החל מסמוך להדפסתו, והיו שיחסוהו לרבי שאול ברלין שרצה להתלות על עניין גדול, ויש שכתב שרוב הספר הוא להרא"ש אולם יש בו הוספות מאוחרות. מחד, החתם סופר קרא לספר 'כזבי הרא"ש', ואף יש שכתב שראוי לשרוף את הספר ביום הכיפורים שחל בשבת, ומאידך, יש שקבלו את הספר לחלוטין. למעשה הפולמוס הזה לא הוכרע לחלוטין עד היום. וגם מבין אלו ששללו את הספר, ישנם שהביאו ממנו ועסקו בדבריו.
ה'סטייפלער' נשאל האם ראוי לפרסם את קלונו של המחבר, והוא כותב ארבעה טעמים שלא לפרסם תוך כדי הקפת כל צדדי הסוגיה ושקילתם בפלס דעת תורה. מדבריו מוכח להדיא שהוא שולל את אמתת הספר ואת מחברו.
הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי – ה'סטייפלער' [תרנ"ט-תשמ"ה], גאון, צדיק וקדוש בכל הליכותיו והנהגותיו, ממנהיגי הציבור החרדי, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. גיסו של מרן ה'חזון איש' ואביו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. איש פלא ובעל מופת שכל ימיו ברח מן הכבוד והשררה, אולם במקום הצורך השמיע דעתו ברמה.
המכתב שלפנינו נדפס ב'קריינא דאיגרתא' (בני ברק, תשע"א), חלק ג, אגרת תתנג.
[1] דף נייר. 16X20 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים.
מכתב תשובה הלכתי ארוך (כ 150 מילים) מאת רבי חיים קניבסקי בעניין פלג המנחה אל רבי אביגדור נבנצל, רבה של הרובע היהודי בירושלים.
כתבי ידו של הגר"ח קניבסקי המועמדים למכירה מפעם לפעם, מכילים בדרך כלל מילים ספורות בלבד, אך לפנינו מכתב הלכתי מפורט, ונדיר באורכו.
הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח], נחשב ללא ספק לגדול הדור בימינו, ולמרותו סרים רובו של הציבור החרדי. מדי שנה הוא מסיים את כל התורה תלמוד הבבלי ותלמוד הירושלמי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום.
כ 150 מילים, הכל בכתב ידו ובחתימת ידו. [1] דף, 6.5X21.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
מכתב היסטורי, כולו בכתב יד קדשו של ראש ישיבת מיר בליטא הגאון רבי חיים שמואלביץ, המבשר על נישואי בתו עטל לחתנו הגדול, הגאון רבי נחום פרצוביץ, לימים ממלא מקומו בראשות ישיבת מיר בארץ ישראל. ירושלים, תשי"א [1951].
המכתב נשלח כנראה אל משפחת הגאון רבי זלמן סורוצקין, רבה של לוצק וראש מועצת גדולי התורה, ומפני כבודו הגדול של מקבל המכתב, לא הסתפק רבי חיים בהזמנה המודפסת הרגילה וצירף אליה את המכתב הארוך (14 שורות) שלפנינו.
בשושלות ראשי הישיבות הליטאים, בדרך כלל הועברה שרביט ההנהגה לחתן ראש הישיבה, ולא כפי שמקובל בשושלות החסידיות שההנהגה עוברת לבן האדמו"ר. (הסיבה לכך היא מכיוון שתפקיד 'ראש ישיבה' הוא תפקיד הדורש כישרונות ולמדנות יוצאי דופן, והבנים – שהם מתנת שמיים – אינם תמיד ברוכי כישרונות כאביהם. לעומתם, את החתן היה ראש הישיבה בוחר בעצמו, ומשכך היה בידו לבחור את בחיר תלמידיו והוא זה שבדרך כלל מילא את מקומו).
במכתב ההיסטורי שלפנינו, בו למעשה מסמן הגאון הקדוש רבי חיים שמואלביץ – ראש ישיבת מיר (הנחשבת לאחת משתי הישיבות הגדולות בעולם), את המיועד להיות חתנו, הגאון הנודע רבי נחום פרצוביץ, כיורשו בראשות הישיבה המעטירה. אנו נוכחים לראות את שמחתו המתפרצת של רבי חיים, בבשרו לידיד נפשו על נישואיה הקרובים של בתו לבחיר תלמידיו: "ידיד נפשי… אבשרו בשמחה" כותב הגר"ח שמואלביץ "כי בעזרת ה' הגיע זמן חתונת בתי שתחי' ".
רבי חיים שמואלביץ [תרס"ג-תשל"ט], ראש ישיבת מיר ומגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם. נולד בקובנה לר’ אלתר שמואלביץ, חתנו של הסבא מנובהרדוק. הוא למד תורה מאביו ולאחר מכן מהגאון רבי שמעון שקאפ בגרודנא, שם יצא שמו כעילוי והוא היה נקרא ה'עילוי מסטוצין' (על שם עיר מגוריו) ואף מונה לכהן כר"מ הצעיר ביותר בישיבתו של הרגר"ש שקאפ. הגר"ח שמואלביץ היה מפורסם בהתמדתו הגדולה, עד שבהספדו אמר עליו הגרא"מ שך: "משמת רבי חיים בטלו השקדנים". בשנת תרפ”ה (1925) הצטרף לישיבת מיר ובשנת תר”ץ (1930) נשא את בתו של ראש הישיבה ר’ אליעזר יהודה פינקל. בשנת תרצ”ו (1936) הוכתר לראש ישיבת מיר. הוא הנהיג את הישיבה במסירות עצומה במשך גלותה הסוערת בשנחאי ובהמשך בעת כינונה מחדש בירושלים. השאיר אחריו אלפי תלמידים ת"ח מופלגים ויושבים על מדין.
[1] דף נייר, כ 21X13 ס"מ. כולו בכי"ק ובחתימתו של הגר"ח שמואלביץ.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
מכתב מאת הגאון האדיר רבי נחום (ר' נוֹחֶם) פרצוביץ, אל אחד מעסקני 'וועד ההצלה' שפעלו באירופה לאחר סיומה של השואה האיומה. ראקאווי תש"ז 1947.
במכתב מבקש ממנו ר' נחום, שיטפל בעניינו והוצאותיו של שאר בשרו "הר"ר שלמה שוסטר בן הרב מסוקולקא", מכיון שר' שלמה הוא אדם עדין-נפש ואינו מעורב עם הבריות, וייתכן שידחקו ויאחרו את הטיפול בו בשל כך. "ועל כן בקשתי שלוחה לפניו שיקדימו אותו במאי דאפשר". ככל הנראה הכוונה היא למינויו לרבה של העיר לודז', זמן מועט לאחר מכן. רבי שלמה שוסטר היה בן-דודו של ר' נחום. סבם הוא הגאון רבי נחום גרינהויז, חתנו של ה'חשק שלמה' מווילנא.
המכתב נשלח אל חמיו לעתיד – מרן רבי חיים שמואלביץ, על מנת שיעביר את המכתב לאותו עסקן. לאחר חתימתו הוסיף ר' נחום " פ"ש [-פרישת שלום] לכ' הגר"ח שליט"א [ ו ] כל הבחורים שיחי "
הגאון האדיר רבי נחום פרצוביץ [תרפ"ג-תשמ"ז 1923-1986] , גאון מופלא בעל כושר ניתוח נדיר. נולד בעיר טרוק לאביו הגאון רבי אריה צבי פרצוביץ, חתנו של הגאון רבי נחום גרינהויז, חתנו של ה'חשק 'שלמה' מווילנא. תלמידם של רבי אלחנן וסרמן הי"ד ורבי ברוך בער ליבוביץ. לימים חתנו של מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ, וממשיכו בהנהגת ישיבת מיר.
הגאון רבי שלמה שוסטר [תרס"ח-תשכ"ח 1906-1968], נולד בעיר טרוק לאביו רבי יצחק הלוי שוסטר, חתנו של רבי נחום גרינהויז. נודע כגאון מופלג, וכונה בשם 'העילוי מסוקולקה'. על פי האגדה ידע ר' שלמה לצטט מזכרונו קטעים שלמים בעל פה מתוך ספרי רבותינו הראשונים. בשנת תש"ח מונה לכהן כרבה של העיר לודז'. היה מגדולי הרבנים הפעילים למען התרת העגונות בתקופה הקשה שלאחר סיום השואה הנוראה.
[1] דף נייר-מחברת. כ[11] שורות בכתב ידו וחתימתו. 20×12 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן קלים. נקבי תיוק. שולי המכתב חתוכים (במקור), רחוק מהטקסט.
מכתב היסטורי חשוב מרבי אהרן קוטלר אודות סיוע מוועד ההצלה האמריקאי שעל ידי "אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה". תש"ז.
המכתב נכתב על נייר מכתבים משותף של ישיבת עץ חיים דקלעצק סניף פרדס חנה ארץ ישראל, ושל רבי אהרן קוטלר. מכתב ארוך חלקו הראשון במכונת כתיבה, וחלקו השני [כ-10 שורות!] בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבי אהרן קוטלר.
במכתב מוזכר בין היתר רבי מאיר קרליץ (אחיו של בעל ה'חזון איש') והוא עוסק בעזרה שנשלחה לישיבה בפרדס חנה.
רבי אהרן קוטלר [תרנ"ב–תשכ"ג], מגדולי גאוני הדור. מקים עולם התורה בארצות הברית. מייסד וראש 'ישיבת ליקווד' – הישיבה הגדולה בעולם, ישיבה המהווה מקרה ייחודי, בו עיר יהודית שלמה נבנתה סביב הישיבה. הרב קוטלר היה מן ה'עילויים' המפורסמים בעולם הישיבות בליטא. הוא כיהן כראש ישיבת 'עץ חיים' בסלוצק ולאחר מכן בקלעצק שבפולין. והיה ממייסדי 'ועד הישיבות' וחבר 'מועצת גדולי התורה' בליטא ולאחר מכן בארה"ב, אליה נמלט בזמן מלחמת העולם השנייה.
ישיבת קלצק פרדס חנה הייתה ישיבה שהוקמה על ידי הרב צבי יהודה מלצר, על שם ישיבת קלצק בליטא, שהוקמה על ידי אביו הרב איסר זלמן מלצר, ובראשה עמד גיסו הרב אהרן קוטלר.
גודל 28×22 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול
מכתב מאת רבי אליהו אליעזר דסלר. בני ברק, תשי"ג.
המכתב על גבי גלוית דואר, הכל בכתב ידו ובחתימת ידו, נשלח לרבנית חסיה סורוצקין אל ועד הישיבות.
רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד 1892-1953) , חניך בית המדרש של קלם, ממשפחת מקימי בית המדרש ומגדולי תנועת המוסר. כיהן כרב באנגליה, וכמשגיח בישיבת גייטסהד באנגליה ובישיבת פוניבז' בבני ברק. מחבר ספר 'מכתב מאליהו'.
הרבנית חסיה סורוצקין, אשת רבי אליעזר סורוצקין בנו של רבי זלמן סורוצקין יו"ר ועד הישיבות, היתה בתו של רבי אליהו-מאיר בלוך, ראש ישיבת טלז.
מצב טוב מאד.
מכתב ארוך [למעלה מ20 שורות] בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע ר' יעקב קמינצקי, מחשובי מנהיגי היהדות האורתודוכסית בארה"ב, ממוען אל הגאון רבי אריה שכטר. ניסן תשל"א [1971].
את המכתב פותח רבי יעקב בשורת תארי-כבוד "כבוד ידידי יקר הרוח והערך, הרב הדגול רב פעלים לתורה ולתעודה…"
בגוף המכתב מתייחס רבי יעקב ככל הנראה לפרשיה ציבורית טעונה ומורכבת, ואשר עסקנים מסוימים הציגו אותה בצורה מעוותת, וסחפו אחריהם אנשים רבים. ועל כך כותב לו שהוא שמח מאוד כששמע שרבי אריה הבין בחכמתו את הענין לאשורו, ולא "נפל" בפח שטמנו לו אותם העסקנים. " כי כל הענין הי' מעשה שטן… " רבי יעקב מוסיף וכותב בנחרצות ובחריפות " כי כל הענין הנהו של כנופיא של מתחרחרי [!] ריב, וכמובן שפעלו על תמימי רוח ג"כ להגרר אחריהם. וכמובן שהללו השואפים לגזול השתמשו במצב זה, וחמסו מה שתאוה נפשם… אבל לא רבים יחכמו… " ומסיים את מכתבו בברכה " וד' יהי' בעזרת כת"ר לזכות את הרבים, ובברכת כ"ט [=כל טוב] , הנני חותם ידידו מוקירו המצפה להתראות בקרוב, יעקב קמנצקי "
הגאון רבי יעקב קמינצקי [תרנ"א-תשמ"ו], מנהיג יהדות ארה"ב ביחד עם ידידו ורעו הגר"מ פיינשטין. היה תלמידם של ה'סבא מסלבודקא' ושל רבי ברוך בער ליבוביץ ועוד. בשנת תרפ"ו מונה לכהן ברבנות העיר ציבטיאן. בשנת תרצ"ז היגר לאמריקה שם מונה עד מהרה לשמש כראש ישיבת מתיבתא תורה ודעת בניו-יורק וכחבר מועצת גדולי התורה באמריקה. לאחר פרישתו מראשות הישיבה עבר להתגורר במונסי (משם נשלח המכתב שלפנינו). חיבר את סדרת הספרים 'אמת ליעקב' על התורה והש"ס, ו'עיונים במקרא'. בנו הוא הגאון רבי שמואל קמינצקי שליט"א ממנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית בדורנו.
[1] דף, אגרת אויר. 30×19 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים. נקבים זעירים בסימן הקיפול.
מכתב מוסרי מרתק בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן המשגיח הגאון רבי יחזקאל ("ר' חצק'ל") לוינשטיין, ממוען אל הבחור הצעיר שלמה ברבדה [-הוא הגאון רבי שלמה ברעוודה, לימים איש תנועת המוסר ומגיד מישרים]. תשי"ב [1952].
במכתב כותב לו ר' חצק'ל, כי קיבל את דברי התורה ששלח לו רבי שלמה, (שהיה אז כבן 21 שנים בלבד!), ובתשובה לשאלתו, הוא ממליץ לו לעלות לארץ ישראל, ולדעתו בארץ ישראל ישנם תנאים טובים יותר להצלחה ולעליה בתורה ויראת שמים. כידוע באותם הימים שררה בארץ ישראל מצוקה כלכלית קשה, שכונתה לימים בשם "תקופת הצנע", לעומת אמריקה, שם המצב היה יותר טוב, (באופן יחסי כמובן). ועם כל זאת, כותב מרן המשגיח וחוזר ומדגיש, כי בארץ ישראל יוכל להתעלות עוד יותר מאשר בחו"ל.
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין – 'ר' חצקל' [תרמ"ה-תשל"ד], מגדולי בעלי המוסר. שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות: מיר, לומז'ה ופוניבז' ועוד. היה תלמידם של: בעל ה"חפץ חיים", הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא. הוא נהנה מעט מאד מן העולם הזה. צם יותר ממה שאכל, וגופו הצנום החזיק מעמד רק הודות לנשמה העדינה שבתוכו. הרב שך אמר עליו לתלמידי הישיבה: "אל תחשבו שלפני מלחמת העולם היו הרבה אנשים כמותו, כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!". בהספדו עליו בשעת ההלויה, אמר הרב שך כי "המשגיח הוא עובד ה' הכי גדול שראיתי מימי". מאמריו פורסמו בספרי אור יחזקאל.
הגאון רבי שלמה לייב ברוודה [תרצ"א-תשע"ג] , מגדולי בעלי המוסר בדורנו. למד בישיבות לייקווד ומיר. כשעלה ארצה החל לעסוק בתורת הגר"א ולמסור שיעורים בנושא זה. חיבר מספר ספרים, ביניהם 'עמלה של תורה', ומשנת תשמ"ח חילק את זמנו בין ארה"ב לבני ברק.
[1] דף נייר. 26×20.5 ס"מ בקירוב.
מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמי זמן ופטריה קלים. חסרונות קלים בשוליים. הדף עבר שיקום מקצועי, חיזוק והשלמת שוליים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
