מכב הלכתי ארוך [כ-18 שורות], כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי יצחק דוב הלוי במברגר אב"ד וירצבורג ומגדולי רבני אשכנז, המכונה על שם עיר רבנותו ה'ווירצבערגער רב'. נשלח אל בנו הגאון רבי שלמה הלוי אב"ד זענהיים (אלזס). וירצבורג, תרכ"ה?
המכתב עוסק בהלכות מקוואות. רבי יצחק הלוי מבאר לבנו נושא קשה וסבוך בענייני מקוואות, ולכן באמצע המכתב, בהגיעו לנושאים הסבוכים ביותר, הוא עובר לשפת היידיש, השפה המדוברת באשכנז, והוא כותב לבנו: "אבאר את הענין כאשר הבינותיו בל"א [-בלשון אשכנז], למען תכיר אם הבנתיו כראוי, וכן תעשה גם אתה לבאר מהות הענינים בל"א [-בלשון אשכנז]"! אין ידוע לְמָה כוונתו של הגר"י במברגר שבנו יעשה כמוהו, האם זו שאלה שבנו שאל בשם מישהו אחר ואביו מורה לו שישיב אף הוא לשואל ביידיש, או שכוונתו שבנו ידפיס את התשובה בצורה הזו, שכידוע הגאון רבי שלמה עסק בהדפסת כתבי אביו הרבים.
הגאון המפורסם רבי יצחק דוב הלוי במברגר[תקס"ח-תרל"ט] , ה'ווירצבערגער רב' – אב"ד וירצבורג וראש הישיבה הגדולה שם. היה מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19 לצד הרש"ר הירש, שהרב במברגר נחשב ל'בר הפלוגתא' העיקרי שלו בעניין הקמת ה'קהילות מתבדלות' מהרפורמים. הרב במברגר סבר שאין לפלג את הקהילות והיה בין מניחי היסודות ל"אורתודוקסיה הקהילתית" (Gemeindeortodoxie) הלא-מתפלגת בארצו.
וירצבורג הייתה מוקד משיכה למשכילים ורפורמים רבים היות שאוניברסיטת וירצבורג הידועה פעלה בה, והייתה מוקד תרבותי ופילוסופי. הרב במברגר היה צריך להתמודד מול רוב גדול של רפורמים שלא ראו בעין יפה את מועמדותו להנהגת המחוז כולו, אלה הקניטו אותו בעיתונות ושיגרו אליו מכתבי איום. לאחר שנתיים של משא ומתן עם השלטונות נבחר הרב במברגר בבחירות דמוקרטיות שנערכו על ידי אנשי הקהילות. רוב האוכלוסייה במחוז וירצבורג הייתה עדיין אורתודוקסית ומתוך כך בחרה לבסוף ברב במברגר. אגב, עד היום קימת מצבת זיכרון לזכר הרב במברגר באוניברסיטת וירצבורג!
בשנת 1864 הקים את הישיבה הגדולה 'בית מדרש למורים-רבנים' בווירצבורג, שהתקיימה בו פעילות ענפה עד לסגירתו על ידי הנאצים ב-1938. בסגירתו בשנת 1938 הגיע מספר תלמידי הישיבה ל-700. ישיבה זו שהוקמה על ידו בווירצבורג הייתה מרכז החיים היהודיים והלמדניים של הקהילה, חלק ניכר מהציבור השתתף בקביעות בשיעוריו של הרב במברגר שהתפרסמו בכל גרמניה בעומק חריפותם ונדירותם . רבים מרבני קהילות גרמניה למדו בבית מדרשו של הרב במברגר בווירצבורג ובהם הרב דוד צבי הופמן שהקים דגם זהה של בית מדרש למורים בברלין.
במרוצת השנים הוכר הרב במברגר כאחד מגדולי התורה של הדור. וירצבורג היהודית תחת השפעתו הפכה למרכז רוחני רחב השפעה לכל קהילות האזור. הרב ניהל התכתבות ענפה בדברי הלכה, הנהגה וציבור עם רבים מבני דורו ובהם, הרב מנדל קראגו בפירט, הרב שמשון רפאל הירש והרב משה מיינץ בפרנקפורט, הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין, הרב אליהו גוטמכר בגרץ, והרב צבי הירש קאלישר בטורן.
הגר"י הלוי במברגר נחשב לאחד מגדולי דורו, דורם של ענקי הרוח ה"כתב סופר" הרש"ר הירש וה"ערוך לנר". חיבר עשרות חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד ("יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד). בניו היו אף הם מגדולי הדור וכיהנו ברבנויות החשובות באשכנז.
הנמען, בנו הגאון רבי שלמה הלוי במברגר [תקצ"ה-תרע"ח], גאון ומחבר ספרים, כיהן כרב במספר קהילות, אב"ד זענהיים (אלזס), עסק בהדפסת כתבי אביו, יחד עם אחיו הגאון רבי משה אריה הלוי במברגר (חתנו של הערוך לנר).
[1] דף נייר כפול, 2X14 ס"מ. בלאנק רשמי. ירקרק. כולו בכתי"ק ובחתימת ה'ווירצבערגער רב'.
מצב טוב-טוב מאוד. קרעים זעירים ונקבים בשולים.