קול-קורא, "עלבונה תורה של תורה בארץ אבות" – קביעת יום תפלה על הכרת הממשלה הבריטית ב"הוועד הלאומי" החילוני כקהילה היהודית היחידה המוכרת. בחתימת יד קדשם (בעט) של כל גדולי ירושלים. ירושלים, טבת תרפ"ח [1928].
לפנינו הכרוז המקורי, כולל תיקונים והגהות. בשולי הכרוז המקורי שלפנינו חתומים בכתב-ידם 28 מרבני ודייני ירושלים האשכנזים, הספרדים והתימנים ובראשם הגאונים: מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יעקב חיים סופר (ה"כף החיים") ורבי אליהו קלצקין (הרב מלובלין).
ב"קול קורא" פונים גדולי רבני ירושלים אל הציבור להתאסף בכותל המערבי ולהתפלל ולעורר רחמים על ביזוי הקודש, על כך שהממשלה רואה רק בקהילה החילונית את הקהילה המייצגת היחידה של העם היהודי בארץ ישראל. הרבנים כותבים שמן הראוי היה לגזור על כך תענית, אלא מחמת שבאותו שבוע חל עשרה בטבת, הם מבקשים לקבוע יום תפלה ביום ראשון של אותו שבוע וב"ליל שישי" לפנות בוקר.
הכרוז פורסם בחודש טבת תרפ"ח בעיתונים ובלוחות מודעות, על רקע הכרת הממשלה הבריטית ב"וועד הלאומי" הציוני כקהילה יהודית יחידה מוכרת. נדפס בספרו של הרב מנחם פרוש ז"ל "שרשרת הדורות בתקופות הסוערות", כרך ב, עמ' 21.
[1] דף. 44 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה בתוספת סימוני הגהה ובשוליו חתימות הרבנים בכתב יד.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט קרעים בשוליים, משוקמים במילוי נייר.