מכתב קודש ובו ברכות נדירות ועצומות ליום הולדת 60 (תאריך בעל משמעות) מאת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מבויאן-לייפצייג. תל אביב, תש"ו [1946]. כתיבת יד סופר, ובסופו חתימת האדמו"ר בכתב-יד קדשו.
הרבי מברך במכתבו: "ברכת הלבבות ליום הולדתו הששים, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו, ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים טובים ונעימים עד מאה ועשרים שנה בבריאות השלמות ורב נחת, הא-ל הטוב יתן לך כלבביך וכל עצתך ימלא". נציין שהרבי מדגיש את ראשי התיבות של המילים "י'תן ל'ך כ'לבבך". הסיבה לכך אינה ידועה.
כידוע, יום הולדת ששים הינו בעל משמעות מיוחדת במסורת היהודית. ביום זה יוצאים מכלל 'כרת' (עונש כרת הוא מיתה בידי שמים לפני גיל 60). בגמרא אף מופיע סיפור על האמורא רב יוסף שחגג בהגיעו לגיל 60, מכיוון ש"יצא מדין כרת" (מסכת "מועד קטן" דף כ"ח).
יש לציין כי ברוב המכתבים האדמו"ר חותם את שמו ושם אביו. במכתב הנדיר שלפנינו חותם האדמו"ר בשם משפחתו!
הרה"ק רבי ישראל פרידמן [תרל"ח-תשי"א], היה האדמו"ר מבויאן בלייפציג. בנו של האדמו"ר הראשון מבויאן, רבי יצחק פרידמן. נולד בסדיגורה למלכה בת רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ולרבי יצחק, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין ונקרא שמו בישראל על שם זקנו הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. הרבי נולד ביום א' דסליחות וזקנו האדמו"ר מסאדיגורה אמר: "הוא בא לעלם כחסידים ותיקים – המקדימים להסתופף בצל רבם כבר מיום א' דסליחות". בשנת תרנ"ה נישא למרים, בת דודו רבי שלמה'ניו מסדיגורה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט יחד עם אדמו"רי רוז'ין לווינה. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז החל לכהן באדמו"רות והקים את חצרו בלייפציג הגרמנית. בשנת תרצ"ה ביקר בארץ ישראל ובשובו ללייפציג אמר שבדעתו לחזור חזרה לארץ ישראל. בשנת תרצ"ט נמלט מהנאצים לשווייץ ולאחר מספר חודשים עלה לארץ ישראל והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה בתל אביב, כמו שאר אדמו"רי רוז'ין שעלו ארצה. השאיר שתי בנות, גיטל לאה אשת בן דודה רבי מרדכי שרגא בנו של רבי מנחם נחום מבויאן-צ'רנוביץ', בשנית אשת רבי ישעיה שפירא האדמו"ר החלוץ ובשלישית אשת רבי אברהם יעקב מדרוהוביץ' וחוה אשת קרובו רבי מרדכי שרגא השיל בנו של רבי יצחק מאיר השיל מקופיטשניץ, שתיהן נפטרו ללא ילדים.
[1] דף נייר, 22X14 ס"מ. נייר מכתבים רשמי.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול.