כתב יד, "ליקוטים" – ליקוטי חידושים וביאורים בהלכה ובאגדה, על מסכתות הש"ס ועל פרשיות התורה, משני כותבים. [מזרח אירופה, שנות הת"ק].
רישומי בעלות ורישומים מתקופות שונות, כולל רישומי בעלות של רבי לייב האמלער מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק, ורישום בעלות "אדמו"ר הר' יעקב קאניעווסקי". בדף לג/2 הגהה למדנית בכתב יד מאוחר [כפי הנראה, בכתב ידו של הסטייפלר – רבי יעקב ישראל קניבסקי].
חתימות ורישומים נוספים בכת"י עתיק: "משולם פייבל בלא"א מוהר"ר ישכר בער יצ"ו – Meszulem Faiwel Berkowicz"; טיוטת מכתב אל "הרב הגאון החריף… כהר"ר אלכסנדר זוסמן בהרב מוהר"ר אליעזר יעקב יצ"ו מק"ק לאבשין ביי' וועסט פרייסין".
כתב היד נכתב על ידי שני כותבים (לפחות): דפים א-לד בכתיבה אשכנזית נאה וקליגרפית [אופיינית לשנות התק"ס בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב]. בראשי העמודים מופיעה הכותרת "לקוטים". החל מדף ל/2 כותרת שונה: "לקוטים – כלי אנפורי'" [התרגום המילולי של "כלי אנפוריא" הוא "כלים חדשים" – כנראה הכותרת באה ללמדנו כי מכאן ואילך כתובים חידושיו של הכותב עצמו]. דפים לט-מג בכתיבה שונה ומאוחרת יותר, כתב-יד אשכנזי האופייני לשנות הת"ר בקירוב, (אמצע המאה ה-19). תוכן כתב היד השני מזכיר כתבי-יד שנעתקו ונפוצו בבית מדרשם של תלמידי הגר"א מווילנא והגר"ח מוולוז'ין.
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי – ה'סטייפלער' [תרנ"ט-תשמ"ה] , גאון, צדיק וקדוש בכל הליכותיו והנהגותיו, ממנהיגי הציבור החרדי, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. גיסו של מרן ה'חזון איש' ואביו של הגאון רבי חיים קניבסקי. איש פלא ובעל מופת שכל ימיו ברח מן הכבוד והשררה, אולם במקום הצורך השמיע דעתו ברמה.
בתקופת בחרותו, בשנות התר"פ, נדד מישיבת נובהרדוק בעיר הומל שבאוקראינה, אל מעבר לגבול פולין, והיה מהתלמידים שהקימו את ישיבת נובהרדוק המרכזית בעיר ביאליסטוק, יחד עם רעו הבחור ר' לייביל הומלר. כפי הנראה, באותה תקופה נתן לו ר' לייביל את כתב היד שלפנינו.
[1], א-לה, [1], לט-מד, [5] דף. מתוכם 79 עמודים כתובים בחידושי תורה – חלק מהדפים ריקים מחידושי תורה, ומופיעים עליהם רק מספורי דפים ורישומים שונים. 19.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. נקבי עש בכל הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.