שני עמודים בענייני קבלה – הכל בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת התימנית המפורסמת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל . כתב היד הינו מתוך המהדורה הראשונה שלא נדפסה מעולם של ספרו 'חמדת ימים'. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.
כתב היד שלפנינו עוסק בביאור עלייתו של משה רבינו לשמים, לשם קבלת התורה הקדושה. הרש"ש מפרט כאן את כל 'סדרי הלימוד' של משה! – "…ימים הראשונים למד ענייני עולם השפל… החומר הראשון והצורה הגושמית [!], ואש רוח מים עפר, וד' תולדות צמיח' וחי ודומם ומדבר; י' ימים שניים למד י' גלגלים; י' ימי' שלישיים למד י' מעלות המלאכים; י' ימי' אחרוני' למד סוד י' ספירות דאצילות מכתר ועד מלכות…".
המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי – הרש"ש [שע"ט-תנ"ה], מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך…". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
[1] דף נייר כתוב משני הצדדים, 15X18.5 ס"מ.
נייר עבה ואיכותי. מצב בינוני. הדף עבר שיקום אמנותי.