מכתב עמוס בברכות מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש אל בת דודתו היחידה זלדה שניאורסון-מישקובסקי – 'המשוררת זלדה' – משוררת מוערכת ומפורסמת. ימי הסליחות תשכ"ה [1965]. ברוקלין, ניו-יורק.
במכתב שלפנינו שנכתב כדברי הרבי "לקראת השנה החדשה, שנת השבע, שנת השמיטה", שכידוע משמעותה הסמלית והסגולית, על פי הקבלה – ובפרט לפי תורת החסידות – גדולה לאין ערוך, על פי הפסוק שנאמר בשנת השמיטה "וציוויתי את ברכתי".
ואכן ניכר במכתב שהרבי מברך ומוסיף ומברך יותר מהרגלו. וכה כותב הרבי: "הנני בזה להביע ברכתי לה ולכל אשר לה; ברכת כתיבה וחתימה טובה; לשנה טובה ומתוקה; בגשמיות וברוחניות". והרבי מוסיף וכותב בעצם כתב יד קדשו: "בפ"ש [-בפריסת שלום] כל המשפחה שיח'; ובברכה לבשו"ט [-לבשורות טובות]; בטוב הנראה ונגלה. ש"ב [-שאר בשרה], מנחם מענדל שניאורסאהן". (אם נדייק ונספור נמצא כאן שבע לשונות של ברכה לקראת שנת השבע).
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד 1902-1994], הנשיא השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תשי"א ועד לפטירתו. גאון אדיר בכל מכמני התורה ומצודתו הייתה ועודנה פרוסה בכל רחבי תבל.
[1] דף נייר, 21 ס"מ. המכתב מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי, בתוספת [11] מילים! בכתב יד קדשו של הרבי ובסופו חתימת יד קדשו של הרבי.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.