א. פנים: כתובת מוקפת זר "יהו/ נתן הכ/ הן הגדל ו/ חבר הי/ הדם" (יהונתן הכהן הגדול חבר היהודים) בכתב עברי קדום. כתובת ברורה ושלמה לחלוטין. גב: צמד קרני שפע וביניהן רימון. 1.57 גרם, ¾12 מ"מ, ציר 12. ב. פנים: עוגן מוקף נזר ומסביבו כתובת יוונית [AΛ]EΞANΔPOY BA[ΣIΛEΩΣ] (של אלכסנדר המלך). גב: פרח שושן בעל שלושה עלי כותרת ומסביבו הכתובת י[הו]נתן [המלך] בכתב עברי קדום. 2.69 גרם, 14 מ"מ, ציר 12. ג. פנים: עוגן מוקף בכתובת יוונית AΛEΞANΔPOY BA[Σ]IΛEΩΣ (של המלך אלכסנדר). גב: כוכב בתוך נזר; בין הקרניים, הכתובת י/ה/ונ/ת/ן ה/[מל]/[ך] בכתב עברי קדום. 3.36 גרם, 16 מ"מ. לאחר ניצחון 'מרד המכבים' המפורסם, נוסדה בארץ ישראל הממלכה החשמונאית אשר עמדה על תילה כמאה שנים. הכתובות שבמטבעות החשמונאים נכתבו בכתב שהיה נהוג בימי בית ראשון (כתב 'דעץ') ולא בכתב הנהוג באותה התקופה. הסיבה לכך, כנראה, הייתה רצונם של החשמונאים להידמות למלכי יהודה וישראל ולהציג עצמם כממשיכי דרכם. הסמלים מביעים את הקרע התרבותי בו היו נתונים המלכים החשמונאים. במטבעות מופיעים סמלים יהודיים ויווניים במקביל. המוטיב המרכזי – קרני שפע – הינו מוטיב יווני אותו 'גיירו' החשמונאים באמצעות הוספת רימון במרכז.