מהדורה ראשונה של ספר החסידות הראשון מתורתו של 'האדמו"ר הזקן' רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש (תלמידו של הבעש"ט) ומייסדה של חסידות חב"ד. לקוטי אמרים [תניא], 'ספר של בינונים' ו'שער היחוד והאמונה'. דפוס רבי משה שפירא.
העותק חסר 16 דף (מתוך 86 דף במקור). כרוך בדפים ריקים להשלמה, חלקם הושלמו בכתב יד עתיק מהמאה ה-19. ההשלמות לפי נוסח המהדורות הראשונות, לפני השמטות הצנזורה.
אחד מספרי היסוד של תורת החסידות ובכל החוגים לומדים בו כספר יסודי בענייני אמונה ועבודת ה'.
הרקע לכתיבת הספר: בשנות התק"נ היה האדמו"ר הזקן המנהיג החסידי היחיד ברוסיה הלבנה. בשנים ההן היו בה, על פי מסמכי השלטון הרוסי, עשרות אלפי חסידים. בשנים אלו רבים נהרו לחצרו כדי לשאול בעצתו בענייני עבודת ה'. לעיתים היו ממתינים שבועות מספר כדי להיכנס לחדרו ל'יחידות'. בשנים ההן כתב האדמו"ר שלושה מכתבים שבהם מבקש להגביל מעט את הכניסה לאלו שכבר היו אצלו פעם אחת, כדי שתתאפשר כניסתם של אלו שעדיין לא היו אצלו. על רקע זה כתב האדמו"ר הזקן קונטרסי הדרכה לחסידים בענייני עבודת ה', כתחליף ל'יחידות', ומקונטרסים אלה נוצר ספר התניא. במכתב לחסידים (שהשתקע בהקדמת הספר) כותב האדמו"ר הזקן: "בקונטרסים אלו הנקראים בשם ליקוטי אמרים… וכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתנו תמיד… לשית עצות בנפשם בעבודת ה'. להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה. על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות, למשמרת לאות, להיות לכל אחד ואחד לזכרון בין עיניו, ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות, כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה'".
האדמו"ר הזקן כתב את ספרו בעיון רב במשך כמה שנים. תלמידו האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה כותב: "לי גלוי וידוע ועיני ראו גודל היגיעה שהיה לו בעת אשר חיבר ספרו הקדוש, אשר בעומק חכמתו ובינתו היה מברר מכל הדברים הקדושים המבוארים בעץ חיים ובפרי עץ חיים, וע"פ הדברים האלו חיבר חיבורו הקדוש". האדמו"ר הזקן ליטש בדייקנותו כל מילה וכל אות, ואין בספרו מילים מיותרות או כפל לשון, וכפי שכותב נכדו האדמו"ר ה'צמח צדק': "מה שכתב בתניא לשון 'אור' ו'כח' ו'חיות', שמעתי שבכוונה כפל הלשונות, ובדקדוק גדול כתב כן". לפי המקובל, לעתים התעכב כמה שבועות על כתיבת אות אחת בספרו. מסורת חסידית מספרת כי האדמו"ר הזקן נהג להעניק את ספרו זה בעצמו לחסידים: "אשר מכירת התניא, או הנתינה, היה ע"י כ"ק רבינו בעצמו. וכשבאו משלחות מעיירות שונות, היה הוא בעצמו מעריך כמה [ספרי] תניא נחוץ לעיר זו…". האדמו"ר הזקן התבטא על ספרו: "מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו". גם ה"אוהב ישראל" מאפטא אמר ש"גם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בליקוטי אמרים". כשהגיע הספר לידיו של מחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, התפעל ואמר: "פלא עצום הוא, איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כזה קטן…". הספר התקבל בהערכה עצומה אצל רוב גדולי החסידות. אצל רבים מהם הוא מצוטט בספריהם. מסופר על המגיד מקוז'ניץ שהיה לומד כל יום פרק בתניא בעודו מעוטר בתפילין דרבנו תם והביא בכמה מקומות בספריו דברים מספר התניא, אף שהיה מבוגר מהאדמו"ר הזקן בכמה שנים. האדמו"ר מויז'ניץ בעל "אהבת ישראל" אמר שצריך למשכן את השטריימל כדי לקנות את ספר התניא. סגולות רבות נאמרו ונכתבו מאדמו"רי חב"ד על הלימוד בספר, ואף על החזקתו בלבד, לאמונה טהורה, למניעת מחשבות זרות, לתיקון על חטאים, ולכל תחלואי הגוף והנפש, לשפע ברכה והצלחה, להצלה וישועה. הרבי רמ"מ מליובאוויטש הורה שהספר צריך להימצא בכל בית ורכב, כסגולה לשמירה.
8 דף ריק, ט-כא, כב-כג הושלמו בכת"י, כד-פ, פא-פג בכת"י, פה דף ריק, [2] דף ריק. 15 ס"מ. בבטנת הכריכה הקדמית והאחורית חתימת בעלים וניסיונות כתב. סטפנסקי חסידות, מס' 622.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. כתם בדף כג-כד. קרעים קלים משוקמים עם פגיעה בטקסט בדפים ט-יג, יח-יט. כריכת חצי עור משומשת.