מאור עינים. ספרו הנודע של רבי עזריה די רוסי מן האדומים. מנטובה, של"ד [1574]. מהדורה ראשונה. עם כל הדפים המתוקנים. קצד דף, 21 ס"מ. שרטוטים. הספר מאור עינים עמד במרכז פולמוס גדול. מיד עם הופעת הספר יצאו נגד דברי המחבר בכמה פרקים בחיבורו, בדבריו על סדר ימי עולם ועל ספר הזהר. רבני ונציה החרימו את הספר. המחבר ניסה לבאר את דבריו, וכתנאי לכך שלא יוחרם הסכים להוסיף לספר את ההשגות שנכתבו עליו. בהמשך גם החליף המחבר כמה דפים בספר, בדפים אחרים עם שינויים כנראה שאף זה לא היה מספיק, והחיד"א כותב שבימיו האחרונים הורה רבי יוסף קארו להחרים את הספר, אולם לא הספיק לחתום על כך. המהר"ל מפראג חלק בתקיפות על דברי המחבר, ואף ייחד חלק מחיבורו 'באר הגולה' נגד הספר מאור עינים. אמנם היו מגדולי ישראל שצידדו במדה מסויימת במחבר. לפנינו עותק עם הדפים המתוקנים. בחלק מהעותקים אין את הדפים האלו. באחד משלבי הפולמוס כתב המחבר שהוא מסכים שיוציאו את הדפים האלו מן הספר, ואמנם היו שעשו כך. אולם מכיון וגם זה לא הועיל, הוא הדפיס דפים מתוקנים במקום אלו הדפים. אולם הם אינם נמצאים בכל העותקים. על הפרשה, ראה: מאיר בניהו, הפולמוס על ספר מאור עינים, אסופות, ה, תשנ"א, עמ' ריג – רסה. ישראל מהלמן, גנוזות ספרים עמ' 21-39. מכיון ויש לספר כמה וכמה סוגי עותקים, נתאר בהרחבה את העותק שלפנינו. גוף הספר מסתיים בדף קפד, המחבר כותב את שמו ומתאר את השתלשלות החיבור עד חודש תשרי שנת של"ג, ומאחורי הדף נדפס שיר לחתימת הספר. בדפים קפה – קפו, נדפסו 'מהדורות' – תיקונים והמחבר כותב שנפלו שגיאות בספר. בדפים קפז – קפח, נדפס לוח הפרקים, ובסיום "תם ונשלם תהלה לא-ל בורא עולם". בדפים קפט – קץ נדפסה 'השגה' על דרוש ימי עולם בספר מאת רבי משה פרווינצאלי, מיום כו חשון של"ד. בדפים קצא – קצד סוף הספר נדפסה 'תשובה להשגה' מהמחבר, כעין התנצלות בו הוא מבאר את מה שהתכוון בדרוש שעליו יצאו עוררין. בעותק שלפנינו הוחלפו הדפים נב – נג, פא – פב, פז – פח, בדפים אחרים בהם שינה וביאר את דבריו. יש לציין שבטופס של אוסף מהלמן יש [2] דפים נוספים בסוף שבהם מוסיף ומבאר המחבר את דבריו ומציע להוציא את הדפים הבעיתיים, אמנם לבסוף, מכיון והדפיס את הדפים האלה מחדש, כבר התבטל הצורך בשני הדפים האלה. חתימות בעלים אשכנזיות מאחורי השער. מספר הגהות בכתב יד איטלקי עתיק. כריכת עור חדשה. כתמי זמן. מעט סימני ונקבי עש. מצב טוב-טוב מאוד. גנזי ישראל 1327.