מאמר מרדכי, שאלות ותשובות מאת הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא, בעל 'גיליון הש"ס' על הירושלמי. מהדורה ראשונה. למברג, תרי"ב 1852. (בשער הספר נדפס "מהדורה קמא", אך למעשה לא נדפסה "מהדורא בתרא").
לפנינו העותק האישי של רבה הנודע של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלאנט. בשער הספר שתי חותמות בעלות שונות שלו, חותמת אחת באותיות מרובעות והשנייה באותיות עגולות כעין כתב יד.
המחבר רבי מרדכי זאב איטינגא [תקס"ד-תרכ"ג], מגדולי גאוני דורו ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא. הוא נולד בלבוב לרב יצחק אהרן סג"ל איטינגא שהיה מחסידיו של החוזה מלובלין, ולאסתר בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב. במשך שנים ארוכות למד עם קרוב משפחתו רבי יוסף שאול נתנזון שהיה בנו של בן-דודו וגם גיסו. מלימודם המשותף הדפיסו את הספר "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" – ספרו של דודם המשותף, רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין. ואת החיבור נר מערבי על התלמוד הירושלמי (המקביל לחיבורים על התלמוד בבלי: מסורת הש"ס, תורה אור ונר משפט-עין מצווה). בנוסף, כתב הרמ"ז איטינגא את הערות "גיליון הש"ס" על הירושלמי וספרים נוספים. מלבד ספרים אלו נדפסו תשובותיו ההלכתיות בספרו שו"ת "מאמר מרדכי" שלפנינו.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
[4], קנא, [1] דף.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. קרעים קלים ודבקית חיזוק בשולי השער הלבנים. כריכה מפורקת.