"שצוה הרב הקדוש החת"ם סופר בהצוואה"
קודש הקדשים! שני עמודים גדולים כתובים בצפיפות ועם זאת בבהירות רבה, בכתב יד קדשו של גדול בעלי המופת הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. כתב היד עוסק בכח השפעתו של הצדיק ובמה מתקיימות ברכותיו. בתוך הדברים מזכיר הרה"ק מליסקא את מרנא החת"ם סופר בצוואתו המפורסמת. ליסקא, [שנות ה'כת"ר 1860 לערך]. כולל התורה המפורסמת בעניין התחברות לצדיקים. לא נדפס.
כתב היד מכיל שתי תורות חסידיות חשובות ביותר, כל תורה בעמוד נפרד. התורה הראשונה עוסקת בכח ברכותיו של הצדיק וכיצד זוכה הצדיק שברכותיו אכן יתגשמו. הרה"ק מליסקא פותח תורה סגולית נדירה זו בברכה המפורסמת של משה רבינו "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", ובהמשך מביא הרבי ברכות ודוגמאות נוספות ממנהיגי ישראל הגדולים: משה רבינו, דוד המלך והחת"ם סופר (!) כידוע כתבי ידם של צדיקי הדורות משמשים כקמיעות לברכה והצלחה, על אחת כמה וכמה כתב היד הנדיר שלפנינו העוסק בנושא זה בדיוק – ברכותיהם של צדיקי הדורות, ומופיעים בו פסוקי ברכה וסגולה בעצם כתב יד קדשו של גדול בעלי המופת מארץ הגר.
התורה השנייה עוסקת אף היא בצדיק הדור, ובה כותב הרה"ק מליסקא את התורה המפורסמת על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה". על פסוק זה מקשה הגמרא בברכות (לג ע"ב) "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא"? ומתרצת הגמרא: "אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא" וידועה הקושיא אמנם לגבי משה רבינו יראת שמים היא דבר קטן, אך התורה הרי מדברת אל כל ישראל? ועל כך מתרץ הרה"ק מליסקא במילות קדשו בכתב היד שלפנינו: "דהיינו לאותן שהי' בימי משה וראו כל הניסים והנפלאות הי' אצלם יראה מילתא זוטרתא" (המילה "לגבי" סובלת את שני הפירושים).
לפנינו הגווילים הקדושים עליהם כתב הרה"ק מליסקא במו ידיו את 'תורותיו' המפורסמות, אותן היה דורש בפני החסידים בשולחנותיו הטהורים אשר לפני השם, תורות אלו מתאר נכדו הגה"ק רבי זאב וואלף, בהקדמה לספר הישר והטוב: "מה נהדר היה אדונינו בימים הקדושים, בעמדו לפני ארון הקודש לבוש לבנים, פניו בוערים כגחלי אש ולפידים, תוארו כמלאך אלוקים, עיניו למעלה סגורים, כפיו פרושות על ראשי בני ישראל ככהן המברך בשם… ואם כי חלוש היה, נשמע קולו שאגת ארי עוקר הרים ובוקע רקיעים… דברים היוצאים מן הלב נכנסו בעמקי לב השומעים חדרי חדרים, עד שכולם נשפך לבם כמים, הורידו כנחל דמעה… אשרי עין ראתה כל אלה".
האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא [תקס"ח-תרל"ד], מגדולי האדמו"רים בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. למד אצל בעל 'ישמח משה', ממנו קיבל את כח כתיבת הקמיעות והיה מחולל באמצעותם ניסים גלויים. הוא נודע כפועל ישועות ואלפי חסידים נהרו אליו מכל רחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו. לאחר פטירת רבו ה'ישמח משה' הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה.
סיפורים רבים ומופתים מסמרי שיער מסופרים בספרי התולדות אודותיו ואודות משמשו הקדוש רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, בניגוד לשושלות חסידיות אחרות בהן בני האדמו"ר ממלאים את מקומו, אצל הרה"ק מליסקא דווקא הגבאי, רבי ישעיה'לה, מונה לממשיכו העיקרי.
בכדי לקבל השגה כל שהיא על גדולתו וקדושתו של הרה"ק מליסקא, תעיד העובדה הידועה, שגדול תלמידיו הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, גם עשרות שנים לאחר פטירת רבו, כאשר כבר שימש בעצמו כאדמו"ר לאלפי חסידים, היה נוהג לחתום את שמו: "הק' ישעיה שטיינר שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע" ולא כחתימת האדמו"רים המקובלת: "הק' ישעיה שטיינר מקרעסטיר". אמור מעתה שרבי ישעיה'לה ראה בכך שהיה משמש את הרה"ק מליסקא זכות גדולה יותר ותואר נכבד יותר מאשר היותו בעצמו האדמו"ר מקרעסטיר!
[2] עמודים כ-25 ס"מ. נייר עבה ומשובח. דיו עז ונוצץ. הכל בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק מליסקא.
מצב טוב מאוד. כמה מריחות דיו. קרע זעיר בשוליים הלבנים.