'מזרחי' על פירוש על רש"י על התורה [ומפרשים נוספים], ווארשא תקפ"ה [1825]. העותק של רבי ישראל מהוסיאטין, בדף השער חותמת בעלים שלו. בין דפי הספר מספר ההערות למדניות בכתב יד ו 3 מתוכם כנראה בכתב ידו של האדמו"ר. (2 כרכים).
כרך א' בראשית שמות, כרך ב' ויקרא – דברים. על השערים חותמת "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".
האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין [תרי"ח-תש"ט 1857-1948] זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין, נולד בשנת תרי"ח לאביו, רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. בשנת תרנ"ד [1894] נתמנה לאדמו"ר על מקום אביו בהוסיאטין, והיה אדמו"ר לאלפים. נתפרסם מאת במידת האמת שלו, ודודו – האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב התבטא עליו: "הוא האמת". בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה וקבע בה את חצרו, יחד עם אדמו"רי בית רוז'ין האחרים. פעל רבות ליישוב ארץ ישראל, ובשנת תרצ"ז עלה בעצמו לארץ והתיישב בתל-אביב. עם עליית הנאצים הפציר פעמים רבות בחסידיו להימלט מאירופה הבוערת ונהג לומר: "מי שיש לו שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית". לחסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור – שימכור, ומי שלא יכול למכור – שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו". בזמן השואה התפלל על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [כשריחפה סכנת השמדה על יושבי ארץ ישראל, עם התקדמות הצבא הנאצי בפיקודו של רומל לעבר מצרים] ונתפרסמה אמירתו באותו מעמד כי 'הצורר לא ישלוט בארץ ישראל'. נפטר בגיל מופלג בהיותו בן 91 בחנוכה תש"ט. באופן מפליא ביקש בצוואתו, שנכתבה בשנת תרצ"ט, לקברו בירושלים, אך "באם לא תהיה היכולת לירושלים" שיקברוהו בצפת או בטבריה. מאחר ובזמן פטירתו היתה הדרך להר הזיתים חסומה, נקבר בעיר טבריה.
כרך א': [4] קכז דף, [2] פו דף [2]. כרך ב': צח דף, סא דף, נא דף. 30 ס"מ.
מצב טוב מאד, כריכה מקורית יפה, מעט כתמי זמן בדפים הראשונים והאחרונים.