"והשי"ת יזכינו לשקוד על דלתות התורה כל ימי ולעלות מעלה מעלה בתורה ויראה, וזה יהיה
שכר ושמחה למורי ורבותי שיחי' שטרחו ועמלו להגיעני עד הלום על דרך התורה והיראה.."
אגרת נאה מאוד ומרגשת, בכתב יד קדשו של הגה"ק רבי יצחק טוביה ווייס, לימים גאב"ד העדה החרדית. נשלחה אל מורו ורבו הגאון רבי זיידל סמיאטיצקי ר"מ ישיבת תורת אמת 'שניידערס' בלונדון, לאחר שמחת נישואיו, בהבעת תודה והערכה על שנות לימודו בישיבה בה רכש את שיעור קומתו הרוחנית, ועד לנישואיו זה עתה. גייטסהד, [תשי"א 1951]. למיטב ידיעתנו זהו מכתבו הקדום ביותר של הגאב"ד שהוצג אי פעם במכירות פומביות.
את מכתבו אל רבו פותח הגרי"ט בתארים נכבדים, לאות על הערכתו הרבה אליו: "אל כבוד מורי ורבי הרב הגאון הגדול המפורסם בתורתו ובמעשיו, מרביץ תורה ומאדירה… באתי בזה להביע לכבוד מו"ר שיחי' ולהרבנית תחי' את רגשי תודתינו הלבבית עבור קחתם חבל בשמחת כלולתינו ובפרט בעד הסעודה הנהדרה שעשו לשמחתינו בביתם..".
בהמשך מכתבו, מתנצל רבינו על איחור כתיבת האגרת וזאת עקב היותו טרוד בסידור חפציו ועניניו מיד לאחר נישואיו, "ובפרט אחר שהתחלנו בעזה"ש לימוד מסכת זבחים בהכולל [כולל הרבנים בגייטסהייד] תיכף אחר שבעת ימי המשתה".
בסיום המכתב מתברך הגרי"ט וייס בעצמו: "והשי"ת יזכינו לשקוד על דלתות התורה כל ימי ולעלות מעלה מעלה בתורה ויראה, וזה יהיה שכר ושמחה למורי ורבותי שיחי' שטרחו ועמלו להגיעני עד הלום על דרך התורה והיראה..". ברכה שהתגשמה כמובן במלואה, עת מונה לתפקיד הרם כ'מרא דארעא דישראל', בו כיהנו לפניו ענקי הדורות.
הגאון רבי יצחק טוביה ווייס [תרפ"ו-תשפ"ב] , נולד בעיירה פעזינג, ליד פרשבורג בצ'כוסלובקיה, לאביו רבי שלמה זצ"ל תלמיד ה'שבט סופר' זצ"ל. בשנת תרצ"ט ניצל ב'קינדר-טרנספורט' (משלוח ילדים) שאורגן על ידי ניקולס וינטון. בלונדון קנה את משנתו בישיבה החשובה 'תורת אמת' השניידער'ס ישיבה בראשה עמד הגאון רבי משה שניידר זצ"ל. רבינו בא בברית הנישואין עם מרת אסתר ע"ה בת הרב משה צבי פליישמן הי"ד, שגדלה כיתומה בבית הגרי"צ דינר זצ"ל, ראב"ד לונדון. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שם למד ב'כולל הרבנים' אצל המשגיח בעל ה'מכתב מאליהו' הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל. לאחר עלייתו של המשגיח הגר"א דסלר זצ"ל לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל. בשנת תשכ"ז עבר לעיר אנטוורפן שבבלגיה, בה התגורר כשלושים ושבע שנים. באנטוורפן כיהן כר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך שימש בדיינות בבית הדין בקהילה החרדית באנטוורפן. בכל אותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר. במהלך מגוריו באנטוורפן היה מקורב לאדמו"רי בית פשעווארסק. כמו כן קשרים מיוחדים היה לו עם שאר גדולי צדיקי החסידות שהפליאו והחשיבו את גדלותו התורנית. בשנת תשס"ג, עלה לכהן פאר כגאב"ד קהילת העדה החרדית בירושלים עיה"ק. תורתו בספר 'שערי טוביה' על סוגיות הש"ס.
אנקדוטה: שני בחירי התלמידים בישיבת תורת אמת – שניידערס בלונדון היו בעל כתב היד שלפנינו מרן הגרי"ט ווייס – לימים גאב"ד העדה החרדית, ויבדלחט"א פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך – לימים ראב"ד העדה החרדית.
הנמען רבי יצחק צבי [זיידיל] סמיאטיצקי [נפטר תשי"ז] , מחשובי תלמידי ישיבת מיר בליטא ומבחירי תלמידי מרן המשגיח רבי ירוחם ממיר. חתן הגאון הצדיק רבי משה שניידר מייסד וראש ישיבת 'תורת אמת' בפפד"מ ובלונדון. כונה בעולם השיבות 'רבי זיידל טיקטינער'. חבר מועצת גדולי התורה באירופה. מונה ע"י חותנו לר"מ בישיבה. פעל רבות למען הישיבה ולאחר השואה מסר נפשו להציל בני ישיבות מארצות אירופה הכבושה, (ואף נסע למרוקו והביא משם עוד בחורים ללמוד בישיבה) ולהביאם לחוף מבטחים ללימוד בישיבתו בלונדון. גאון וחריף.
[2] דף, 12.5X20 ס"מ. 25 שורות, הכל בכתי"ק ובחתימת הגאב"ד.
מצב טוב מאוד.