שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ
מכתב ארוך [למעלה מ-30 שורות!] המכיל שמונה הערות הלכתיות בכתב יד קדשו וחתימתו של גדול הדור רבינו חיים קניבסקי. נשלח אל יבדלח"א ראש ישיבת סלבודקא מרן רבי דוב לנדא. [בני ברק, כ' כסלו] תשכ"ו [1965]. למיטב בדיקתנו המכתב לא נדפס מעולם!
בסעיף השמיני כותב הגר"ח באופן נדיר על חשיבות התפילה בותיקין. כידוע הגר"ח אמנם הורה תשובות לרבבות, אך תמיד נזהר מלהורות באופן מובהק. בספרו 'דרך אמונה' כתב כי "אכן דבר פשוט שלא כתבתי ח"ו הלכה למעשה… ואפי' אחריות דנפשי לא קבילי עלי", אולם כאן יצא מגדרו להורות על מעלת התפילה בותיקין.
תפילה בותיקין היא ענין עצום, וכבר כתבו הקדמונים על מעלת המתפלל ותיקין: 'אינו נזוק כל היום כולו' (ברכות ט' ע"ב), 'ראוי ליטול בשפע' (שו"ע סי' קנח סע' י') ועוד. הגר"ח עצמו עודד והשיב בהזדמנויות רבות על מעלתה של התפילה. פעם אחת השיב כי "ותיקין מעל הכול". במקום אחר השיב שיש להתאמץ שגם הילדים יקומו לותיקין.
בתשובה הנדירה והארוכה שלפנינו הוא כותב: "ובאמת יש להצטער טובא שבני תורה אין נזהרין להתפלל ותיקין, שהוא חיוב גמור להרבה פוסקים… ובפרט מי שקם, בודאי מצוב שיתפלל ותיקין. וראיתי למרן זצ"ל [-מרנא החזון איש, דוד הגר"ח] שלא חש כלל לתפלה בצבור, רק כשהגיע הזמן התחיל שמונה עשרה. ומה שכתב המשנה ברורה "הרגילים" (להתפלל ותיקין), צ"ע – דגם מי שאין רגיל למה לא יזכה בפעם זה המצוה…".
בעת כתיבת המכתב, היו הכותב והנמען שניהם צורבים צעירים, אמנם ממשפחות מיוחסות, אך הציבור לא הפריז יתר על המידה בערכם. כיום, לאחר למעלה מ-[60] שנה, שניהם (להבדיל בין חיים לחיים) נחשבים לגדולי המנהיגים בציבור החרדי!
הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [תרפ"ח-תשפ"ב] , נחשב לגדול הדור ולמנהיג הציבור הליטאי בארץ ובעולם כולו, וייתכן שהיה המנהיג האחרון שאיחד תחתיו את הציבור כולו. מדי שנה נהג לסיים את כל התורה כולה – כל יום הוא למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. וכן את הטור והשולחן ערוך בהספק של כ-5 דפים ביום.
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 19×13.5 ס"מ בקירוב. הכול בכתי"ק הגר"ח קניבסקי ובחתימתו.
מצב טוב-טוב מאוד. כתם ישן בשול הימני. קרעים קטנים רחוק מהטקסט, משוקמים אמנותית.