מכתב היסטורי ארוך בכתב יד קדשו של הגאון הנודע רבי אברהם דובער כהנא שפירא רבה של קובנה ובעל 'דבר אברהם'. נכתב בערב השואה. קובנא, ג' אלול תרח"צ [1938].
רבה של קובנה עוסק במכתבו במלגתם של חברי 'כולל קובנא' המפורסם שהוא עומד בראשו. כמו גם בתרגום החוברת המפורסמת 'טהרת המשפחה' שנדפסה מנאומו בועידה הראשונה של בית יעקב בקובנה בחנוכה תרצ"ו [ראה צילום]. הדבר אברהם כותב שהחוברת נעתקת עתה לשפת אשכנז ובקרוב גם לאנגלית.
מן העניין לציין שהמכתב שלפנינו נשלח בשלהי שנת תרצ"ח, עליה אמרו דורשי רשומות שפרט השנה "תרצח" מעיד על הרציחות והשמדות הנוראיות שאירעו משנה זו ואילך באופן שלא היה כמותו מיום ברוא ה' שמים וארץ. במכתב שלפנינו – כמו ברבים ממכתבי התקופה – לא ניתן ללמוד מאומה על השואה הממשמשת ובאה על ראשם של יהודי אירופה, כאילו עולם כמנהגו נוהג. למרות אלפי הנורות האדומות שהבהבו מגרמניה הנאצית. אך זהו כנראה הטבע האנושי המסרב להאמין ומקווה לטוב.
רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה בעל ה"דבר אברהם" [תרל"א-תש"ג], רבה האחרון של קובנה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. צאצא לרבי חיים מוואלוז'ין וה'יסוד ושורש העבודה'. חתנו של רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן-"הגדול ממינסק". ממובחרי תלמידי ישיבת וואלוז'ין. ממנהיגי יהדות ליטא ונושא דברה. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם הגאונים בעל ה"כלי חמדה", מרן הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין ראש ישיבת חברון. ספרו "דבר אברהם", התפרסם בעולם התורה ושבחו מפי גדולי הלומדים. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ ועכ"ז חזר לעירו – קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגיטו קובנה, ואלפי יהודים השתתפו בהלוויתו.
[1] דף נייר, כתוב משני צדיו. נייר מכתבים רשמי.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשולים, ללא חיסרון.