"ספרי עוד לא נתחל [!] בהדפסתו ואני מחכה בכל יום שיבואו האותיות
מלייפציג ונתחיל וכל ההתחלות קשות, כי מעולם לא היה פה דפוס לספרי עבר"
מכתב ביבליוגרפי חשוב, בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון המופלא והמיוחד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, אודות הדפסת סדרת ספריו המונומנטלית 'דקדוקי סופרים' – היצירה החשובה ביותר מאז ומעולם לחקר נוסחאות התלמוד. מינכן, [ללא תאריך]. מכתבים מאיתו הינם נדירים.
מלבד גדולתו בתורה שמתבטאת בסדרת הספרים 'דקדוקי סופרים' עליהם גמרו גדולי העולם את ההלל [ראה הרחבה], היה הרנ"נ רבינוביץ גם בעל ידע ביבליוגרפי עצום, כפי שניתן לראות ב'מאמר על הדפסת התלמוד' הנדפס בראש החלק הראשון של ה'דקדוקי סופרים' (נשוא המכתב שלפנינו), בו הוא סוקר את כל מהדורות הש"ס, מקומות הדפסתם, בתי הדפוס בהם נדפסו, תאריכי ההדפסה וכו'.
נציין אנקדוטה, שה"ה יצחק ריין חבר מערכת קטלוג ווינרס "תפס" את הרנ"נ רבינוביץ בטעות ביבליוגרפית במכתב שלפנינו, בו כותב הרנ"נ רבינוביץ שבמינכן מעולם לא היה דפוס לספרי עבר, ויש להעיר כי ישנם שלשה סוגי הדפסות בעברית שהופיעו במינכן קודם לכן: א: סידור שנדפס בשנת תקפ"ז, אולם היה זה באותיות שהובאו מהמדפיס בפיורדא. ב: דפוס אבן (ליטוגרפיה). ג: כתבי קודש שונים מהתנ"ך שנדפסו עם תרגום לועזי. אולם ניתן לומר שדפוס עברי של ממש אכן לא הוקם בעיר עד להדפסת ה'דקדוקי סופרים'.
מלבד התוכן הביבליוגרפי בענין הדפסת ספרו 'דקדוקי סופרים', עוסק המכתב במשלוח ספרים נדירים מהמבורג למינכן [לצורך השוואת נוסחאות], הפרקטיקה והחוקים שנהגו באותה העת לגבי משלוח ספרים ישנים בין מדינות אירופה, וההבדל בין ספרים לסחורות אחרות. כמו כן מוזכר במכתב ר' אברהם מרצבכר שהיה בנקאי עשיר במינכן שתמך בידי רנ"נ רבינוביץ ורכש עבורו גמרות וספרים יקרי המציאות לצורך עבודתו בעריכת ספרו 'דקדוקי סופרים'.
הגאון המיוחד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל 'דקדוקי סופרים' [תקצ"ה-תרמ"ט], למד בקיידאן ונקרא 'העילוי מקיידאן'. הוא התגורר שנים אחדות בלמברג והתפרסם גם שם כעילוי בתורה. ועל אף שהיה בשנות העשרים לחייו, נהג הרב יוסף שאול נתנזון לקום לכבודו.
בשנת תרכ"ג הוא הגיע למינכן לעבוד על מפעל חייו 'דקדוקי סופרים' בו הוא חקר את נוסחאות התלמוד בבלי, כתבי יד ודפוסים עתיקים והשוואתם לכתב היד העתיק הנודע בשם כתב יד מינכן. הוא עמל על המפעל הכביר הזה במשך עשרות שנים עד פטירתו בשנת תרמ"ט (1889). עד היום יצירה זו היא המפעל החשוב ביותר לחקר נוסחאות התלמוד והגירסאות המדוקיים בגמרא. (ישורון כרך כ"ג עמ' קע"ט ואילך).
אודות הספר המופלא 'דקדוקי סופרים' נשתבחו מאד גדולי הדורות שעברו, הן בחיבוריהם והן בהסכמותיהם הנלהבות אשר בלתי מצוי כמעט לראות עוד חיבורים בעלי אוסף הסכמות נכבד שכזה. וכאשר תחזינה עינינו הסכמות מרבותינו: הגר"ש קלוגער זצ"ל, הגרי"ש נאטענזאהן זצ"ל בעל השואל ומשיב, הגאון בעל הכתב סופר זצ"ל, הגאון ר' שמעון סופר מקראקא זצ"ל, הגאון ר' יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל, והגאון ר' יעקב עטלינגער זצ"ל בעל הערוך לנר (הקדמת דקדוקי סופרים מהדורת ירושלים תשס"ב).
התבטאויות גדולי הדורות: "וכל הבא בתוכו יתמה על בקיאותו ויגיעתו ותאורנה עינינו באור תורתו" כך כתב בעל השואל ומשיב בהסכמתו. עוד כתב שם "ולבי אומר לי אם היו רואים חכמי הדורות הקודמים השינויים האלה הנמצאים בכת"י וראשונים, היו שמחים לקראתם! כי כל איש אשר התורה שמה קן בלבבו ואשר עזרו ה' לעמוד על דברי תורה באמת ולחבב כל דברי סופרים, ישמח לבו בראותו כל אלה מוכן לפניו", ע"ש באריכות דבריו הנלהבים. ועי' בספר יתרון האור להגדול ממינסק (סוכה פ"א מ"ה) וז"ל שם בתוך דבריו: "אמנם באמת בואו ונחזיק טובה לבעל הדקדוקי סופרים שהעתיק נוסחאות מכת"י עתיקין שהאיר עיננו כמה וכמה פעמים בהעתקותיו"! עכ"ל ע"ש באריכות דבריו. וכהנה תמצא עוד הרבה בספרי האחרונים (הקדמת דקדוקי סופרים, שם).
[1] דף נייר, 28 ס"מ.
מצב טוב. סימן קיפול. כתמי זמן. סימני תלישת הדף מהמחברת, בשול הימני, ללא פגיעה.