"…ברכה והצלחה בכל משלח ידם לעושר וכבוד…"
במכתבו של רבי אלחנן אנו נוכחים לראות כי על אף גדלותו האדירה בתורה ושמועותיו המתבדרים כיום בכל בית מדרש ברחבי העולם, היה עליו לכתת את רגליו הקדושות ולגייס הלוואות ותרומות להחזקת הישיבה.
רבי אלחנן מתנה את מצבה העגום של ישיבתו: "הלוואות והקפות היינו ללוות מזה ולפרוע לזה, וכהיום גם משא ומתן זה נפסק… מפני רוע מצב אחב"י במדינתם ובעירנו… ולזאת בקשתי שטוחה… להחזיק מפעלנו הק' שלא יתמוטט ח"ו". הוא גם מסביר באריכות מה גרם לקשיים הכספיים. רבי אלחנן מעתיר מברכותיו: "שיתברכו מן השמים בכתיבה וחתימה טובה לשנת חיים ושלום לשנת ברכה והצלחה בכל משלח ידם לעושר וכבוד וכט"ס". רבי אלחנן מוסיף את חתימתו: "אלחנן בונם ווסרמן ר"מ פה ברנוויטץ", ואת חותמת הישיבה.
רבי אלחנן בונם וסרמן [תרל"ה-תש"א], ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ ומגדולי התורה הנודעים שבכל הדורות. ספריו הלמדניים קובץ הערות וקובץ שיעורים, ושיטת לימודו העיונית הם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות עד היום הזה. רבי אלחנן היה תלמידו של הגאון רבי שמעון שקאפ, ותלמידו ויד ימינו של בעל ה'חפץ חיים'. סיפור מותו על קידוש ה', כאחד מעשרת הרוגי מלכות, הרטיט לבבות רבים. כאשר בעת עסקו בהלכות קידוש השם, נלקח להריגה ב'פורט השביעי' שליד גטו קובנא.
[1] דף נייר מכתבים רשמי של ישיבת אוהל תורה ושל רבי אלחנן וסרמן. 22X29 ס"מ. המכתב נכתב בכתב יד סופר, בתוספת [23 מילים] בכתב יד קדשו של רבי אלחנן וסרמן, חתימתו וחותמת הישיבה.
מצב טוב. סימני קיפול. כתם במרכז הדף. קרעים ללא חסרון.