מכתב היסטורי חשוב (ואקטואלי) שנשלח בסיום מלחמת העולם הראשונה, מאת ועד רבני ווילנא, בחתימת יד קדשם של ארבעה מגדולי הרבנים בווילנא: הגאון רבי חנוך העניך אייגעש בעל ה'מרחשת', הגאון רבי אברהם יעקב הכהן בן ה'חשק שלמה', הגאון רבי מאיר קרליץ אחיו הבכור של החזון איש ורבי יעקב זלמן הכהן קאפלאן. ווילנא תרע"ח [1918].
המכתב נשלח אל "כבוד היקרים והנכבדים בעמם אלופי הגבאים" ראשי הקהל דקהילת ווילנא. במכתבם מבקשים הרבנים מהפרנסים להעלות את משכורתם של כלל הרבנים המשרתים בעיר ווילנא, לאחר שבעקבות מלחמת העולם עברה האינפלציה את ה-1,000 אחוז, והסכום שניתן עד עתה "רחוק מאוד למלאות את צרכי החיים אפילו היותר הכרחיים אשר הוגדל מחירם כעת עד עשר פעמים ויותר". הרבנים מחשבים במכתב שהעלות המינימלית לצרכים הבסיסיים של משפחה היא כ-4,500 רובל, בעוד שמשכורת הרבנים לאחר כל ההוספות אינה מגיעה גם לכדי חצי מכך.
מן העניין לציין שבתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלץ רב העיר הגרח"ע גרודזינסקי לנדוד מווילנא ואת מקומו מילא בפועל בעל המרחשת ולכן הוא חתום על המכתב שלפנינו כראש הרבנים ולא רבי חיים עוזר.
הגאון רבי חנוך העניך אייגעש [תרכ"ד-תש"א], מגדולי רבני ליטא בדור שלפני השואה ומקובל היה בחוגים התורניים שבליטא כגדול התורה השני בגלילות אלה אחרי מרן הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל [הוא חתום תמיד כשני אחרי הגרח"ע בגלויי דעת שונים בקשר לעניני דת והוראה שעמדו אז על הפרק ורק אחריהם היו מופיעים הרבנים ר"ש שקופ, ר' ברוך בער, ר' אלחנן ווסרמן ורי"ז הלוי סולובייציק]. נודע על שם ספרו 'מרחשת' בשני חלקיו [חלק א' על ענינים מחלקי או"ח ויו"ד וחלק ב' רובו על ענינים מחלקי אה"ע וחו"מ]. היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה. עמד לימין הגאון רבי חיים עוזר ברבנות ווילנא והנהגת הציבור. עם פטירתו של הגרח"ע סמכו כל בני התורה את ידיהם על המרחשת כשר התורה וכזקן רבני ווילנה וכל רחבי ליטא. הוא היה לנשיא ועד הישיבות ופטרונם של בני הישיבות המרובים ששהו אז כפליטי מלחמה בווילנה, וכיהן כרבה האחרון של ווילנא עד לשואה בה נרצח.
הגאון רבי אברהם יעקב הכהן מווילנא [תרכ"ט-תש"א], בנו וממלא מקומו של הגאון רבי שלמה הכהן מווילנא בעל חשק שלמה ובנין שלמה. ממורי ההוראה המובהקים בווילנא בדור שלפני השואה וחבר ועד הרבנים דעיר ווילנא.
הגאון רבי מאיר קרליץ [תרל"ה-תשט"ו], אחיו הבכור של מרן החזון איש. רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה. בשנת תרצ"ט עלה ארצה והתגורר בתל אביב. היה מגדולי העסקנים למען היהדות החרדית.
הגאון רבי יעקב זלמן הכהן קאפלאן – מחשובי המוצי"ם בווילנא.
[1] דף נייר, 21X24 ס"מ. ייתכן שכל גוף המכתב נכתב בידי הגאון רבי אברהם יעקב הכהן מווילנא.
מצב טוב. סימן קיפול במרכז הדף. קרעים זעירים בשולי הקיפול, ללא פגיעה או חיסרון.