תשובה הלכתית נאה ומעניינת, אודות רחיצה בים בשבת קודש. כולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של אב"ד האג הגאון הצדיק רבי ישכר בער בערנשטיין מגדולי רבני אשכנז. התשובה נשלחה אל 'הפרנס לדורו' הגאון רבי אליעזר ליפמן פרינץ מאמשטרדם [מהיחידים שזכו שחידושיהם נדפסו בתוך כרכי הש"ס]. האג, "העדה כלם קדשים לפ"ק" [תרכ"ח 1868].
רקע: בכ"ו בסיון תרכ"ח פנה רא"ל פרינץ אל הגר"י ברנשטיין בשאלה מעשית בהלכות שבת. הבעיה התעוררה כנראה לאחר שרופא המליץ לקחת את בנו אלישע אלי ואת אשתו לים מדי יום ביומו ואף בשבת, לרפואה. ריחוקו של הים מן העיר עורר ספק אצל רא"ל פרינץ, כמו כן התעוררה בעיית הרחיצה עצמה.
במכתבו שלפנינו הכתוב ביותרת הכבוד ובמליצה נאה, כיאה לכבודו של הנמען, שהיה גדול בתורה כשלעצמו ואף שלא נמנה עם הרבנים שישבו על מדין נחשב מרועי העדה בהולנד. אב"ד האג פושט לו את כל ספקותיו, על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון (!). בשולי המכתב מברך אב"ד האג את ה'פרנס לדורו' בברכות עשירות: "ובברכת השבת יעלו על שדהו נטעים, בעושר ובשפע יצמחו לך זרעים, כעתירת הדש"ת ה"ק יששכר בעריש בערענשטיין חופ"ק האג ואגפי' יע"א".
השולח הגאון הצדיק רבי ישכר בער בערנשטיין אב"ד האג [תקס"ח-תרנ"ד], היה מפורסם בגאונותו וצידקותו וסמכותו התורנית הייתה פרושה על כל ארץ הולנד. תחילה שימש כדיין באמשטרדם, לפרקי זמן שונים השגיח גם על הנעשה ברוטרדם ולמעשה שימש רבה של עיר זו ומשנת תר"ח רבה של האג עד פטירתו. לחם מלחמת קודש בעד קדשי ישראל ובפרט בענין גדרי החינוך הטהור.
הוא היה יחסן גדול, אביו רבי שמואל ברנשטיין אב"ד אמשטרדם היה בן הגאון רבי ישכר בערוש אב"ד הנובר בן רבי אריה ליב הנובר בנו של הפני יהושע. אבי אמו היה רבי יעקב משה לעוונשטאם אב"ד אמשטרדם בן הגאון רבי שאול מאמשטרדם בעל בנין אריאל וחתן דודו רבי צבי הירש ברלין (נכדי החכם צבי)
גם הגויים העריצוהו וכיבדוהו והממשלה העניקה לו את תואר הכבור האריה ההולנדי על פעולותיו הברוכות למען העם ההולנדי כולו. השאיר אחריו כתבים וחידושי תורה רבים הנמצאים בארכיון העיר אמשטרדם. (ראה גם: בנין שאול עמ' קכח, פרנס לדורו עמ' 109).
הנמען רבי אליעזר ליפמן פיליפ פרינץ [רא"ל פרינץ; תקצ"ה-תרע"ו], מגדולי הפרנסים שקמו ליהדות אשכנז. בשנת תרל"ו (1876) עבר עם משפחתו לגור באמשטרדם, שם נבחר לכהן בראשות חברת "פקידים ואמרכלים" שפעלה למען היישוב היהודי בארץ ישראל. בבעלותו הייתה ספרייה בת אלפי ספרים, בהם כרכים נדירים ועתיקים. [לאחר פטירתו נתרמה הספריה לבית המדרש למורים בירושלים].
רא"ל עסק רבות בכתיבת חידושים והגהות. זכה הגהותיו למסכת חולין נדפסו בתוך כרכי התלמוד בבלי החל מדפוס וילנא ועד היום הזה (סמוך לפירוש המשניות להרמב"ם; ראה צילום). הגהותיו ומאמריו הודפסו בספר "פרנס לדורות – הגהות ומאמרות" (ירושלים, תשנ"ב).
[1] דף נייר כפול, 13X20 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. מדבקת חיזוק בשולים, רחוק מהטקסט.